האננס המיובש נגד פקידי המכס הישראלי

שבוע לפני ט"ו בשבט, ומכירות הפירות היבשים והפיצוחים לקראת החג כבר החלו במלוא כוחן ברשתות השיווק ובשווקים. לגבי המשווקים הגדולים, בשבוע זה חלה עלייה של 400% במכירות הקטגוריה לעומת שבועות רגילים. לקראת החג צפויים להימכר כ־200 טונות צימוקים, 200 טונות משמשים מיובשים, 50–60 טונות אננס יבש ועוד עשרות טונות של אגוזים ושקדים.

פירות יבשים ופיצוחים לרוב מיובאים מחו"ל וחייבים ברובם בתשלום מכס. עם זאת, מתלונות של יבואנים שהגיעו ל"כלכליסט" עולה כי בשנים האחרונות התפתחה בשוק תופעה הולכת וגוברת של פיתוח שיטות להתחמק מתשלום מכסים על מוצרי מזון יבש כמו אגוזים, פיצוחים, פירות יבשים וקטניות. יבואן גדול בשוק מעריך כי הסחורה המוברחת אחראית לכ־30%–50% מהשוק.

מסקנות ועדת קדמי שפורסמו השבוע והמליצו על הפחתת מכסים גורפת מציעות בשורה קטנה לשוק זה. זאת מאחר שמדובר בשוק קומודיטי, כזה שלצרכן לא אכפת מהמותג ומושפע רק מהמחיר. שוקי קומודיטי סובלים מרווחיות נמוכה, כך שכל שקל שהיבואנים מצליחים לא לשלם למכס מגדיל את הרווחיות שלהם. המשמעות היא שגם אם יופחתו המכסים, התמריץ לרמות את המדינה יישאר, שכן מי שמצליח להתחמק מתשלום המכס יוכל למכור סחורה במחיר נמוך יותר.

שלוש שיטות להברחת מוצרי מזון יבש

מתוך השיטות השונות המשמשות כדי להערים על המכס, היבואנים הגדולים בשוק מסמנים שלוש שיטות מרכזיות. הראשונה היא למסור דיווח לא נכון על הסחורה המיובאת. כך למשל, יש מי שמייבאים מכולה של שקדים החייבים במכס של 1.8 שקלים לק"ג, אך מצהירים עליהם כאגוזי מלך הפטורים ממכס. "יש כאלה שעוד קצת מפחדים מהמכס, אז בחזית המכולה שמים כמה שקים של אגוזי מלך. המוצרים דומים ואף אחד לא בודק", אומר יבואן גדול.

שיטה שנייה היא למסור דיווח מדויק על סוג הסחורה, אך דיווח כוזב לגבי המחיר שלה. היות שהמכס נגזר לרוב באחוזים מהמחיר שהיבואן שילם על הסחורה, ככל שהמחיר נמוך יותר, כך גם תשלום המכס נמוך יותר. "יש קפה שעולה בעולם 6,000–7,000 דולר לטונה, והיו יבואנים שהכניסו לפי מחיר של 400–500 דולר לטונה", אומר יבואן. שיטה זו פופולרית במיוחד בקרב סוחרים העובדים עם הרשות הפלסטינית.

שיטת הברחה שלישית היא לזייף תעודה המצהירה כי המוצר המיובא יוצר בארה"ב, שמרבית היבוא ממנה לישראל פטור ממכס. "חוסר הפחד של היבואנים הגיע לכך שמזייפים תעודות על סחורה שכלל לא מיוצרת בארה"ב, כמו אננס מיובש. אין מוצר כזה אננס אמריקאי. אותו דבר קורה גם עם צנוברים. במכס אף אחד לא חושד ואף אחד לא בודק", אמר אחד היבואנים.

פירות יבשים | צילום: בועז אופנהיים

המכס ליבואנים: עזרו לנו לתפוס מבריחים

מנהל בית המכס מרכז יעקב אוסטר מסביר כי התמונה אף מורכבת יותר. לדבריו, יכולת המכס לתפוס מבריחי מוצרי מזון בתחום זה מסתמכת בעיקר על יבואנים פעילים שמלשינים על עמיתים שהם חושדים כי ביצעו עבירות. אוסטר אמר כי הוא משווע לעזרה מצד היבואנים כדי ליצור פעולות הרתעה משמעותיות נגד תופעות אלה, המוכרות למכס. לדבריו, הצבת שקים שונים בקדמת המכולה אינה מטעה את המכס שכן הבדיקה מתבצעת לעומק המכולה, אך רק 5%–7% מהמכולות נבדקות ושיעור הבדיקות האקראיות נמוך עוד יותר.

בנוסף, הוא אומר כי המכס מאמת תעודות משלוח מול הרשויות האמריקאיות, וכי תעודות אלה תקפות גם למוצרים שרק 35% מערכם מקורו בארה"ב. כלומר, ייתכן שהמוצר גודל במדינה אחרת אך עובד בארה"ב. לדבריו, המכס אף בודק את מסלול המכולה ויודע אם היא עברה בארה"ב או לא. הוא אף אומר כי המכס עוקב אחר סטיות במחיר של מוצרים לעומת מחירם המקובל בשוק, וכי לא אותרו פערי מחיר דוגמת אלה שתיארו היבואנים ל"כלכליסט".

אוסטר מוסיף כי מרבית המעברים בין הרשות הפלסטינית לישראל נשלטים בידי צה"ל, ואף כי הסחורות בהם נבדקות מסיבות ביטחוניות, לא מתבצעת לגביהן בדיקת מכס. למעשה, המכס אינו שולט בצורה מלאה בסחורה הנכנסת לרשות ושמוצאת בסופו של דבר את דרכה לשוק הישראלי.