פישר: "אג"ח זה דבר שצריך לשלם אותו כל עוד אתה יכול"

"בעקבות ועדת בכר חלק גדול מהאשראי לסקטור העסקי מגיע מחוץ לבנקים. בעבר, זוהר גושן היה מוטרד שחברות ובעלי אג"חים לא יוכלו להגיע להסדר חוב והוא המציא קציני אשראי שיעזרו לשני הצדדים להגיע להסכם. אולי מתפתחת בעיה בהבנה של מה זה אג"ח. זה דבר שצריך לשלם אותו כל עוד אתה יכול". כך אמר היום (ד') הנגיד סטנלי פישר בכנס הרצליה שמתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה.  

פישר ציין עוד בדבריו, כי "במערכת הפיננסית מדברים על מחנק אשראי. ליוסי בכר יותר נוח לשלוח לי את המסר כאן. כלומר הוא אומר לי בעקיפין, שאסור לבנק ישראל להגדיל את הדרישה להלימות ההון. אנחנו שומעים את זה מהבנקאים. אולם מצד שני, צריך להדגיש שיש גם קצב בגידול בהלימות ההון. אנחנו מודעים לעובדה שיש בעייתיות שנטיל על הבנקים מגבלות שיגרמו להם לכווץ גדול מדי במתן האשראי". לדבריו, "כאשר מדברים על מחנק אשראי אני אומר שאני לא אוהב את הביטוי הזה. הוא נותן לי תחושה מאוד לא נעימה כאילו אני חונק מישהו".

הנגיד התייחס בדבריו גם לכלכלה העולמית. לדבריו, "תחזית הצמיחה למשק העולמי היא 3.3% לשנת 2012. זה במונחי כוח קנייה, והרבה יותר נמוך במונחי שערי חליפין. אני סבור שרף של 3.5% הוא הרף התחתון שמתחתיו העולם עלול להתדרדר למיתון. דבר נוסף מעניין הוא התחזיות הנוכחיות לעומת ספטבמר האחרון, שהפכו להיות שליליות יותר, מלבד ארצות הברית. כלומר, הציפיות לצמיחה בעולם בחצי השנה האחרונה ירדו".

פישר הדגיש כי מדינת ישראל מאוד מושפעת מהנתונים, ובעיקר משיעור הצמיחה של הסחר העולמי, שצפוי לצמוח רק ב-3.8% בשנת 2012, לעומת 6.9% בשנת 2011. "השאלה עבורנו", אמר, "היא האם המיתון באירופה יהיה מתון, כלומר רק ירידה בתוצר של פחות מחצי אחוז, או האם יתלווה לזה גם משבר פיננסי? אם התשובה היא כן, ויהיה שם גם משבר פיננסי, ההשפעה עלינו עלולה להיות גדולה מאוד".

עוד אמר, כי "זו הפעם הראשונה שאני מתקשה לתאר מה תהיה צורתו של משבר פיננסי באירופה. יש אין סוף תרחישים למשבר פיננסי ומה יקרה בעקבותיו. נקודת האור היא שממשלות אירופה לא יודעות מה יקרה אם יכריחו, או יאפשרו, למדינה אחת לצאת מהגוש, ולכן יכול להיות שיקפידו לשמור על המסגרת הנוכחית. מדובר בשינוי לטובה. עם זאת|, אמר, "עדיין יש אי וודאות גדולה מאוד לגבי מה משבר החובות האירופאי יעשה לנו. במידה מסוימת. אפשר לראות ניצנים. רמת הייצוא שלנו לאירופה יורדת".

"מתח בין האוצר לבנק ישראל? אולי"

לגבי המשק הישראלי, אמר הנגיד כי "אני סבור שיש להמשיך במדיניות מוניטארית ופיסקאלית נוכחית. כלומר, ביחס למוניטארית יש לנו את כלי הריבית, והתחלנו להשתמש בו. בספטמבר 2009 אמרנו שאנחנו רואים ריבית של כ-4% כנורמלית, ומתכוונים להעלות אותה. כעת, הפסקנו להכריז מה נעשה. למה? כי לא יודעים מה יקרה באירופה, ולא יודעים לאן הולכים, ולכן החלטנו להתאים את הריבית למצב המשק".

"לגבי התקציב אני סבור שצריך לשמור על מסגרת ההוצאות", אמר. "האם יש מתח בין בנק ישראל לאוצר. אולי. אבל אני תמיד מחמיא לאוצר שהם יודעים איך לשמור על מסגרת ההוצאות של הממשלה. יש להם הרבה כלים בארגז הכלים שלהם בשביל לעמוד בתקציב. השנה הם יצטרכו להשתמש בכל הכלים כי הגדילו את תקציב הביטחון בלא מעט. בסוף הם יצטרכו למצוא את הכסף בתוך התקציב".

"לא להגזים בהורדת הביקוש לדירות"

הנגיד התייחס גם למחירי הדירות. לדבריו, "אנחנו ערים לאיזון הרגיש שיש בין להגזים ולגרום להתפוצצות של בועה, שלא הגיעה לרמה של בועה. ולכן, אנו מנסים ומצליחים להוריד את הביקוש אבל לא להגזים בזה. שואלים אותי, האם אתה לא חושב שאתם מחזירים בועה כשאתם מורידים את הריבית? התשובה היא לא. אי אפשר לקבל יותר מ-33% במשכנתא צמודת פריים. זה חשוב מאוד.

לגבי ועדת ששינסקי, פישר אמר כי "יש לנו גז. יש כסף שיגיע לאוצר בעתיד. אנחנו נמצאים בתהליך של הקמת קרן עושר לדורות הבאים. זה דבר שחייבים לעשות ואני מעריך שיתגבש בתקופה הקרובה".

פישר התייחס גם לנושא החרדים והערבים: "מצב מדאיג במיוחד כשמסתכלים על המגמות הדמוגרפיות: שיעור הריבוי של האוכלוסייה הערבית והחרדית גבוה בהרבה מזה של האוכלוסיה היהודית הלא חרדית, וחלקן של אוכלוסיות אלו באוכלוסיה הכללית הולך וגדל. אצל הערבים או עדים לירידה מסויימת בקצב הגידול של האוכלוסיה, אבל אצל החרדים דווקא להיפך. ברצוני לציין שאני מאוד מעריך את הציבור החרדי, אבל עליי לומר שהמשך הגידול בחלקה של האוכלוסיה אשר איננה משתתפת בכח העבודה לא יכול להימשך לנצח, ולכן הוא יהיה חייב להיעצר. אנו עדים למגמות חיוביות – אנו עדים למשל לשינוי אצל החרדים, שבא לידי ביטוי בעובדה שכיום יש כבר 6,000 סטודנטים חרדים במכללות. במגזר הערב ישנה מגמה של הקמת עסקים עצמאיים, גם ללא סיוע ממשלתי".