פרופ' מוטי סוקולוב: "האקדמיה לא מכשירה אותך לעולם המודרני"

פרופ' מוטי סוקולוב (69)

מצב משפחתי: נשוי, אב לשניים וסב לחמישה

השכלה: דוקטורט מאוניברסיטת בראון בארה"ב

תפקיד נוכחי: נשיא מכללת אפקה להנדסה

תפקידים קודמים: ראש המרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית באונ' ת"א, ראש מרכז גורדון ללימודי אנרגיה באונ' ת"א, ראש מחלקה בפקולטה להנדסה באונ' ת"א

עוד משהו: חובב שיט ("משתדל להפליג אחת לשבוע, וכמה פעמים בשנה מפליג לחו"ל")

"מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל במתכונתה הנוכחית מקנה לכל היותר ידע ולא מכשירה את הסטודנט לעולם המודרני שבו אנחנו חיים. הטכנולוגיות משתנות במהירות הבזק, והסטודנט לומד את החומר - אבל לא לומד איך ללמוד. מדוע בעידן שבו יש התפוצצות ידע מלמדים חומר שיהיה ישן מחר?", תוהה ומבקר בקול נשיא מכללת אפקה להנדסה פרופ' מוטי סוקולוב. "המערכת בנויה כמו לפני 300 שנה. פעם, כשהלכת לאוניברסיטה, למדת חומרים שהספיקו לך לכל אורך החיים המקצועיים. היום זה כבר לא נכון".

סוקולוב, העומד בראש המכללה מאז 2003, פרופסור אמריטוס בבית הספר להנדסה מכנית באוניברסיטת תל־אביב ובוגר הטכניון, מכיר את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל על כל רזיה וגווניה. בפאנל בנושא עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל, שיתקיים היום בכנס הרצליה במרכז הבינתחומי, הוא מתכוון להציג את עמדותיו לגבי המערכת הכושלת. פרט לשאלות וביקורות, לסוקולוב יש שורה של רעיונות בנוגע לאופן השינוי האפשרי שניתן להוציא לפועל.

חסרים כלי מדידה

"כדי להכשיר אדם צריך ללמד אותו מיומנויות: איך ללמוד לבד, איך לחפש ואיך לתקשר עם אנשים מתרבות שונה", הוא אומר. "כל הדברים האלה - תקשורת בין־אישית, יכולת ניתוח עצמית ועבודה בצוות - אלה דברים שההשכלה הגבוהה בארץ לא עושה".

 

ובכל זאת, בינתיים האקדמיה מייצרת זוכי נובל רבים.

"פרופ' שכטמן קיבל נובל, אבל מה זה מעיד על הכשרה של סטודנטים בטכניון? השיטות הקיימות לבדיקת איכויות אקדמיות הן מבולבלות, בגלל הבלבול הקיים בין השכלה, לימוד ומחקר. כיוון שהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מורכבת מפרופסורים העוסקים במחקר, הם שופטים בתי ספר למשפטים לפי המחקרים שאנשי הסגל מבצעים. מה הקשר בין זה לבין תוצרת של בוגרי משפטים באותו מוסד? זה כמו למדוד טמפרטורה בסרגל.

"המל"ג לא שופטת מוסד לפי התוצרת שהוא מוציא לשוק העבודה, אלא לפי הרמה המחקרית של המלמדים בו. הוא משתמש בכלים שהיו בשנות השישים. לכן בארץ מלמדים באותה מתכונת כל מקצוע, לא חשוב באיזה מוסד".

ובכל זאת, דווקא נעשים שינויים. הרי בהסכם השכר שנחתם לאחרונה עם הסגל הבכיר במכללות סוכם שגם המרצים בהן יקבלו תקציבים למחקר.

"הסכמי שכר נועדו להעלות את השכר ולאו דווקא לגרום לך לעבוד בכיוון מסוים. זה שאתה מקבל תוספת ביגוד לא אומר שאתה מתלבש יפה יותר. חשוב לפתח גאוות יחידה במכללות, אבל שהמרצים יעסקו במה שהם יכולים. מה שהמערכת עושה זה לומר לכל מי שנכנס לאקדמיה שאם הוא לא עוסק במחקר, הוא נחות".

איך אפשר לשנות את המצב? לשם כך מנסח סוקולוב תוכנית לרפורמה מהפכנית, שתחלק את המערכת האקדמית לשלושה סוגי מוסדות: כאלה המקנים השכלה כללית, כאלה להכשרה מקצועית וכאלה להתמחות מחקרית.

הוא מסביר כי ההשכלה הכללית תיועד לבוגרי התיכונים, ומטרתה תהיה לבנות תשתית אינטלקטואלית ולפתח יכולות למידה. תוכניות אלה יכללו נושאים בסיסיים מתחומי החברה, הרוח והמדעים, ולבוגרים יוענק תואר ראשון. ההשכלה המקצועית תיועד לבוגרי תואר ראשון המעוניינים לרכוש מקצוע כגון הנדסה, עריכת דין או פסיכולוגיה. לעומת אלה תעמוד ההשכלה המחקרית, שתפנה למי שמעוניינים בקריירה אקדמית, ואותה ניתן יהיה לרכוש רק באוניברסיטאות המחקר. לדברי סוקולוב, השינוי יביא להעלאת רמת ההשכלה של האזרחי ם, ולניהול יעיל של תקציבי המערכת.

"אני לא טוען שזה הפתרון המושלם, אלא רק שהמצב הנוכחי לא טוב", מבהיר סוקולוב. "כיוון שתקציב ההשכלה הגבוהה לא יגדל, צריך לחשוב מה בעצם אנחנו מצפים שהמערכת הזו תעשה. פעם השכלה, לימוד ומחקר היו שלובים - והיום אלה הם דברים נפרדים".

לא מזיזים את הגבינה

פרופ' סוקולוב אינו הראשון המותח ביקורת על המערכת. בראיון ל"כלכליסט" בקיץ הציע פרופ' נחמיה פרידלנד, נשיא המכללה האקדמית תל אביב־יפו, לרכז את המחקר באוניברסיטאות ואת ההוראה במכללות, ולהקים מכללות קהילתיות. במכללות אלו יהיו תוכניות לימודים של כשנתיים, חלקן בעלות גוון מקצועי, ובוגריהן יזכו לתואר ויוכלו בהמשך להשתלב בלימודים גבוהים יותר במכללות או באוניברסיטאות. "המערכת הקיימת אנכרוניסטית ועוסקת בקונפורמיזם. האקדמיה היא המקום האחרון שבו מוכנים לראות גבינה מוזזת", מסכם סוקולוב. "אני רוצה לעורר דיון שאולי יגיע למקבלי ההחלטות".