אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מהנדס עיריית ת"א חזי ברקוביץ' התפטר

מהנדס עיריית ת"א חזי ברקוביץ' התפטר

ברקוביץ' היה אחד התומכים העיקריים של התוכנית לפינוי שדה דב, שתקודם על ידי הממשלה. תהליך החלפתו יימשך כמה חודשים, והוא מתכנן לעבור לשוק הפרטי

05.02.2012, 18:48 | שי פאוזנר

שעה קצרה לאחר הודעת משרד ראש הממשלה על ההחלטה לקדם את פינוי שדה דב מתל אביב והקמת שכונת מגורים ענקית במקומו, פרסמה היום (א') עיריית תל אביב כי מהנדס העירייה הוותיק חזי ברקוביץ', שנחשב לאחר מהדוחפים הבולטים של תוכנית הפינוי לשדה דב, התפטר מתפקידו ומתכנן לעבור לשוק הפרטי.

ברקוביץ' מונה לתפקיד ב-2005. הוא אדריכל בהכשרתו, שימש בעבר בשורת תפקידים בשירות הציבורי, ובתפקידו האחרון היה מהנדס העירייה של חולון.

בשיחה עם "כלכליסט" הערב אמר כי תהליך החלפתו יימשך כמה חודשים. כשנשאל מהי המטרה המרכזית שהשיג בכהונתו, השיב ברקוביץ': "החשיבה שהביאה לעבודה על תוכנית המתאר לעיר היא הישג חשוב. תוכנית כזו יכולה להיות 'אות מתה' אם לא מכינים אותה לאחר חשיבה נכונה. השנים יגידו אם התהליך שבוצע כאן היה נכון".

ברקוביץ' נחשב למהנדס עירייה קשוח. הוא ניהל מלחמה קשה נגד תוכניות ישנות שנחשבות למטיבות עם יזמים בעיר. כך למשל נלחם בקבלנים שניסו לאשר תוכניות פינוי בינוי שלא היו לרוחו. ב-2010 אמר ברקוביץ בראיון ל"כלכליסט": "יזמים בודקים את הפרויקטים רק דרך הרווח שלהם: כמה בניתי, כמה אמכור, כמה רווח אני עושה. אחרי שהם הולכים העיר נשארת עם הצרה. אם נלך לפי דרישות היזמים, אז בשכונות הנחשלות נצטרך להכפיל את כמות הדירות במכפלות גבוהות מאוד: ככל שהשכונה נחשלת יותר, הבניינים יהיו גבוהים יותר. אבל אנחנו לא רוצים שקו הרקיע יתוכנן לפי הרווח של היזמים, אלא מתוך זווית אורבנית תכנונית, שתשקלל גם נושאים חברתיים ואיכות חיים וסביבה".

בין השאר נחשב בעבר למי שהוביל בעירייה את ההתנגדות לפרויקטים בתחום תוספת הבנייה לצד חיזוק מבנים במסגרת תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 38). בעניין זה אמר בעבר ל"כלכליסט" כי "בחנו הרבה פרויקטים כאלה.96% מהפרויקטים שבדקנו נפסלו בגלל נושא הקונסטרוקציה. חשוב להבין שבחלק גדול מהמקרים מצב הבניין הורע לאחר התוספת, זה לא טבעי עבור הבניין להוסיף טונות של בטון על הגג בשם החיזוק שלו. אני לא אומר שזה בלתי אפשרי, אלא שהתמ"א הזו היא קשה ומורכבת". ברקוביץ' הוסיף ואמר אז כי לדעתו הצהרות המדינה, שלפיהן החיזוק לא צריך לעלות כסף, היו טעות.

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
בניה גבוה אינה בניה צפופה בהכרח-היא בניה יקרה לטווח ארוך בהכרח
לכל מי שחושב שהדרך היחידה לציפוף זה בניה לגובה טועה, זאת רק אחד הדרכים אבל האם המטרה מושגת? אתן דוגמה: פארק צמרת בת"א, כל הפארק בנינים של 30-46 קומות, סה"כ 12 בנינים שיבנו כולל אלו שנבנו, כ-1700 דירות על 100 דונם. 17 דירות לדונם זה צפוף?? בניה של 6 קומות כפי שמקובל באירופה בצמידות, כשבונים על 60% מהשטח מאפשר כ-30 דירול לדונם של 100 מ"ר נטו בממוצע (120 ברוטו) בניה באותו אופן של 9 קומות יאפשר לא פחות מ45 דירות לדונם אילולא בפארק צמרת היו בונים25 בנינים ו250 דירות בממוצע לבנין, אזי אפשר היה להשיג באמת צפיפות גבוהה של 62 דירות לדונם, אבל בפועל העיריה לא רוצה דירות קטנות , וגם בדר"כ היזם לא(עכשיו זה השתנהה) אגב גם בצפיפות המוצעת לכל מגדל מגרש ממוצע של 4000 מ"ר (ושטח המגדלים בצמרת 800-1000 מ"ר לקומה) ,קרי 75-80% שטח ירוק והנקודה החשובה, היא שכך מבזבזים שטחים בת"א ועכשיו לבעיה של מגדלים: מחירי אחזקה גבוהים בהרבה, מגדל של 30+ קומות נדרש לאחזקה יקרה בהרבה מבנין רגיל בין 5 קומות ,10 ואף 20 זה לא יכול להתאים לכל אוכלוסיה (בבנינים הזולים משלמים אחזקה של 7 ש"ח למ"ר נטו או 6 ש"ח למ"ר ברוטו לחודש. במגדל של 5-6 קומות שיתחוזק היטב ניתן להסתפק במחצית העלות)
א  |  07.02.12
לכל התגובות