אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנכ"ל זרוע האנרגיה של עידן עופר בפרו מכוון גבוה: "התרומה שלנו תשתווה לכיל" צילום: סיון פרג'

מנכ"ל זרוע האנרגיה של עידן עופר בפרו מכוון גבוה: "התרומה שלנו תשתווה לכיל"

בתוך חמש שנים הצליחה איי.סי פאוור להשתלט על ייצור של 3,000 מגה־ואט חשמל ברחבי דרום אמריקה. חאווייר גרסיה בורגוס, מנכ"ל החברה שתתחיל לייצר חשמל בנגב בינואר 2013, מקווה להפוך אותה למנוע הצמיחה הבא של החברה לישראל

06.02.2012, 07:37 | ליאור גוטמן

במהלך סופת הגשמים שפקדה את ישראל ביום רביעי האחרון הפיץ משרד האנרגיה והמים אזהרה לציבור לפיה עלולות להתרחש הפסקות חשמל יזומות במשק המקומי בשל צריכה גבוהה יותר מכושר הייצור של חברת החשמל. אזהרות אלה תקפות גם לכל תקופת הקיץ הקרוב. הסיבות למשבר בשוק החשמל מיוחסות בראש ובראשונה להיעדרו של הגז המצרי. מאז פברואר 2011 ועד השבוע הצליחו טרוריסטים בצפון סיני לפוצץ 11 פעמים חלקים מהצנרת שמוליכה גז ממצרים לישראל.

סיבה שנייה למשבר, אך לא פחות חשובה, היא הידלדלותו המהירה של מאגר ים תטיס - המאגר היחיד שפעיל כיום (נובל אנרג'י 47% וקבוצת דלק 53%), שם היקף הגז שנותר עשוי להספיק עד לתחילת ההפקה המסחרית מתמר (אפריל־מאי 2013), אולם פערים בלחצי הגז בצינור ההולכה מונעים הזרמה סדירה למשק הישראלי. חברת החשמל בישראל אחראית לכ־95% מייצור החשמל בארץ, וכן על הולכת החשמל ואספקתו. כל פגיעה בשרשרת המזון של משק האנרגיה המקומי גוררת עמה מדינה שלמה למצב של חוסר ודאות בכל הקשור לשימוש וצריכה של חשמל.

התמודדות עם מצבי קיצון

מבחינת החברה לישראל, אחת השחקניות הבכירות במשק האנרגיה המקומי, ההתמודדות עם מצבי קיצון כגון הפסקות חשמל יזומות, או קביעה שרירותית של תעריפי חשמל מוכרת רק מכאן. מאז 2007 ועד היום רכשה זרוע האנרגיה של החברה באמריקה הלטינית תחנות כוח בהיקף ייצור שמהווה כשליש מכושר הייצור של חברת החשמל בישראל. עיקר הפעילות באמריקה הלטינית החלה לאחר שמנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד, ששימש אז כמשנה למנכ"ל, נתן "אור ירוק" לרכישת חברת האנרגיה הדרום אמריקאית אינקיה, שנטמעה באפריל 2010 באיי.סי פאוור (הזרוע הדרום אמריקנית של החברה לישראל).

צבר ההשקעות הנוכחי והעתידי של איי.סי פאוור מגיע לכ־2.65 מיליארד דולר וכולל גם הרחבות קיימות ובניית תחנות כוח. מבחינת מנכ"ל החברה חאוויר גארסייה בורגוס (41), פרואני בן לאם יהודייה, התכנית המוצהרת היא להגיע חמש שנים מהיום "לרמת חשיבות גדולה לחברה לישראל", אולי אפילו בהיקף של כיל. "לפני חמש שנים לא היינו פה. נכון להיום עקפנו את היקף הפעילות של קונצרנים גדולים כגון דיוק האמריקאית, וחברות הענק סואז הצרפתית ואנדסה הספרדית", הוא אומר.

נכון לסוף הרבעון השלישי של 2011 של החברה לישראל, רק כילואיי.סי פאוור תרמו תרומה חיובית להכנסות הקונצרן, כאשר שאר החברות־הבנות (בזן, צים, בטר פלייס וקוואנטום), סיימו כולן בהפסד. באיי.סי פאוור כבר מתכננים להקים תחנה הידרואלקטרית חדשה בהספק של כ־510 מגה־ואט ורכישה של תחנות כוח נוספות, כך שאם מביאים בחשבון את צבר ההכנסות העתידי של זרוע האנרגיה הדרום אמריקאית, מדובר במנוע הצמיחה הבא של החברה לישראל, כזה שאולי יאיים בעתיד על מיקומה של כיל בהיררכית החברות שם.

רוצים להיות כמו כיל

בורגוס לא מתבייש להעריך ש"בתוך חמש שנים נגיע לרמה של חשיבות גדולה לחברה לישראל. היום החברה לישראל נראית כיל וכך גם רואים את הקונצרן – בעיקר כחברת כימיקלים. אני רוצה לתרום כמו שהם תרמו, שזה 1.4 מיליארד דולר. בקרוב נתחיל לייצר הכנסות ויראו את זה בדו"חות כבר בעוד ארבע שנים. זה יהפוך את החברה לגלובלית יותר".

אחד הפרויקטים השאפתניים הוא בניית תחנה הידרואלקטרית חדשה בקרו דל אגילה שבהרי האנדים, בהספק מתוכנן של כ־510 מגה־ואט. החברה לישראל כבר דיווחה על שני חוזים סגורים מראש למכירת כ־400 מגה־ואט, שיניבו לה מחזור מכירות של כ־140 מיליון דולר לשנה. תוכניות הפיתוח קצרות הטווח מעלות שפרט לתחנה ההידרו־אלקטרית החדשה, בעוד פחות משנה (ינואר 2013) תסתיים בנייתה של תחנת הכוח הפרטית הראשונה בארץ - OPC - שמקימה החברה לישראל במישור רותם שבנגב. הסניף המקומי ימכור כ־440 מגה־ואט בעלות מעט נמוכה מזו של חברת החשמל, כלומר כ־300 שקל למגה־ואט שהם כמיליארד שקל בשנה. בין לקוחות התחנה כבר ניתן למנות את רשת קניוני עזריאלי, מתקני התפלת מים ובז"ן.

בנוסף, בעוד כשנה וחצי תשלים החברה לישראל את שדרוג תחנת הכוח קלפה שבפרו מכ־570 מגה־ואט לכ־860 מגה־ואט באמצעות ניצול של גזי הפליטה של תחנת הכוח להפעלת טורבינות נוספות שמייצרות חשמל, וכך ההכנסות ממכירת חשמל זה לא יושפעו מעלות הדלקים, והן צפויות להגיע לכ־102 מיליון דולר בשנה ועשויות להגדיל בארבע השנים הקרובות את צבר תזרים המזומנים של איי.סי פאוור בכ־300 מיליון דולר לשנה.

מהשוואת משק החשמל בפרו למקבילו הישראלי לא ברור מי משתי המדינות ראויה יותר לתואר "מדינת עולם שלישי". בניגוד לישראל, כל מערכת החשמל בפרו - הייצור, ההולכה (מעבר חשמל במדינה) והאספקה (חיבורי לבית) - מופרטת לחלוטין אך נמצאת תחת פיקוח רגולטורי. בראש המערכת יושב מנהל עצמאי שתמיד ישאף להפעיל את תחנות הכוח לפי מקדם יעילות. כלומר בראש יעמדו התחנות ההידרואלקטריות, אחריהן הוא יפעיל את תחנות הגז הטבעי ורק בסוף הוא יפעיל תחנות שמוזנות בסולר.

"חוזה התמחור שקוף, והמחיר הוא העלות השולית של הפעלת התחנה, לרבות הולכה וחלוקה. אף אחד לא מביא בחשבון שהוא צריך לסבסד גופים אחרים" מסביר בורגוס. במילים אחרות, מנהל המערכת בוחן מדי 15 דקות אילו תחנות כוח פועלות וקובע את התעריף ביחס ליעילות המערכת. אם הביקוש נמוך והמערכת פועלת בעיקר על מים (הידרואלקטרית), התעריף יהיה נמוך. השורה התחתונה: בניגוד לישראל, אף אחד לא מרגיש מחויב לסבסד תחנות כוח לא יעילות, חשמל חינם לעובדים או מתנות לפסח לחברי הוועד. כדי להשלים את התמונה הוורודה יחסית מספר בורגוס שמחיר הגז בפרו מגיע לכ־3.5 דולר ליחידת אנרגיה (MMBTU), כ־63% מהמחיר המסתמן בעסקת הגז האחרונה (17 מיליארד דולר) בין נובל אנרג'י ותשובה לחברת החשמל.

לא צריך מנגנון מנופח

אלפרדו דאמרט לירה, הרגולטור הפרואני לענייני אנרגיה ומכרות, מספר שמדובר במשק בעל צמיחה של כ־9% בביקוש לחשמל: בפרו יש כ־30 מיליון איש מתוכם כ־9 מיליון בלימה הבירה. פרו משקיעה מאמץ רב בהעלאת רמת החיים, בעיקר דרך פיתוח מכרות, שהיא תעשייה עתירת אנרגיה שצורכת חשמל רב. "עד 1980 היו פה חברות שעשו הכל", אמר לירה, "אחר כך אומץ כאן מודל חדש שהגיע מבריטניה. הרעיון הוא לא לתת לאף חלק במערכת ייצור החשמל יתרון על השני. לא צריך מנגנון מנופח".

מבחינת החברה לישראל, דרום אמריקה בכלל ופרו בפרט מהווים כר נוח לפיתוח. לבורגוס, שמנהל גם את תחנת הכוח הישראלית ואת אלו שאמורות לקום עד סוף העשור - תחנה שנייה בבז"ן, נוספת שתוקם אולי בים המלח (כיל) ורביעית במקום שעליו תחליט המדינה, יש ראייה כוללת של תעשיית האנרגיה. "בצ'ילה יש פוטנציאל טוב כיוון שיש שם רק ארבעה שחקנים גדולים והמון מכרות שדורשים חשמל רב. ארגנטינה לא יציבה כרגע. אם קונים שם תחנת כוח, זו השקעה שתשתלם אולי רק בעוד חמש שנים. כולם רצים לברזיל שבה השוק חם אבל החזר ההשקעה נמוך. זה לא כזה קל לעשות ביזנס שם", מסביר בורגוס.

ואיך תסביר את העובדה שבתוך חמש שנים יש לכם 3,000 מגה־ואט בדרום אמריקה, אבל בישראל התחנה הקטנה שלכם שכבה 10 שנים במוסדות התכנון והרגולציה?

"זו בעיקר החלטה פוליטית. בעולם כשיש החלטת רכישה של תחנה, הולכים לדירקטוריון החברה לישראל וב־80% מהמקרים קיבלנו תשובה חיובית. בישראל יש יתרון להיות ראשונים אבל הרגולטור קשה. ואני מקווה שהשוק כאן יופרט. אני חושב שזה יהיה קודם כל טוב עבור מדינת ישראל", הוא מסכם.

ליאור גוטמן היה אורח החברה לישראל בפרו

תגיות