אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת הכספים אישרה את "חוק לאומי": בנק יוכל להתנהל ללא בעל שליטה צילום: גלעד קוולצ'יק

ועדת הכספים אישרה את "חוק לאומי": בנק יוכל להתנהל ללא בעל שליטה

אם יאושר החוק בכנסת הוא צפוי לעמוד בדרכו של שלמה אליהו, כיום בעל המניות הגדול בלאומי, בניסיון לגבש גרעין שליטה בבנק. סטנלי פישר שהשתתף בדיונים: "החוק נועד להגביר את הפיקוח על בעלי השליטה בבנקים"

14.02.2012, 14:36 | תומר אביטל

ועדת הכספים אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הבנקאות שנועדה להסדיר את אופן השליטה של בנק ללא גרעין שליטה.

הצורך בתיקון החוק הקיים נבע מכך שלראשונה, בעקבות מכירת בנק לאומי ע"י המדינה, מתקיים מצב שבו בנק גדול נותר ללא גרעין שליטה. הדיונים בהצעת החוק נמשכו שנה שלמה, חלקם היו סוערים במיוחד וכללו חילופי מהלומות מילוליות בין האוצר לבנק ישראל. עם זאת, בסופו של דבר הצעת החוק אושרה פה אחד.

המשמעות של העברת החוק בוועדת הכספים היא שבקרוב יוכל בנק לאומי להתנהל ללא בעל שליטה מוגדר. הדבר יהפוך לסופי עם אישור הכנסת. כיום לכל הבנקים מוגדר על ידי בנק ישראל בעל שליטה: אם זו יחידה כמו שרי אריסון בפועלים או שותפות כמו משפחות ורטהיים ועופר במזרחי טפחות. לאומי נותר הבנק היחיד שבו בעלת השליטה נותרה המדינה, זאת מאז הלאמת הבנקים בשנות השמונים. עם הזמן מכרה המדינה את מניותיה בבנק וכיום היא מחזיקה 6.03%.

השינוי המרכזי בהצעה קובע כי בעל מניות שהיקף מניותיו 2.5% ומעלה בבנק יוכל להציע 1.75 דירקטורים לוועדה לבחירת דירקטורים עם עיגול כלפי מעלה. חוק זה צפוי לעמוד בדרכו של שלמה אליהו, כיום בעל המניות הגדול בלאומי המחזיק 9.59% מהמניות, בניסיון לגבש גרעין שליטה בבנק. אליהו אף גייס את השר לשעבר חיים רמון כדי שיסייע לו בגיבוש גרעין השליטה.

הצעת החוק המכונה "תיקון לחוק מראני", גם קובעת את הרכבה ומשך כהונתה של ועדה ציבורית לבחירת דירקטורים בתאגיד בנקאי, ונועדה למנוע השפעה ישירה של בעלי שליטה בבנק על התנהלות דירקטורים מטעמם ולמעשה "למנוע את הפיכת הדירקטורים לחותמות גומי".

הצעת החוק עוררה ויכוחים עזים בין חברי הכנסת, בנק ישראל, החשבת הכללית באוצר ובעלי שליטה שונים בבנק לאומי כשבראשם בעל המניות הגדול ביותר אליהו וקבוצת אוצר ההתיישבות היהודית בע"מ, שיוצגה ע"י יו"ר הקבוצה, ח"כ לשעבר חגי מרום.

המתנגדים גרסו כי החוק נועד 'להלאים' את בנק לאומי לאחר מכירתו ולהחליש את כוחם של בעלי מניות חזקים במיוחד בו כשלמה אליהו וקבוצת אוצר ההתיישבות.

פישר שהשתתף בדיונים דחה את הטענות בדבר הכוונה לפגוע בשלמה אליהו או במי מבעלי המניות בבנק לאומי. לדבריו, "החוק נועד להגביר את הפיקוח על בעלי השליטה בבנקים. הבנקים הם "המוסדיים" הכי מסוכנים במשק, שכן קריסה של בנק גדול תסב למדינה נזק כלכלי אדיר בדמות הוצאות עתק, כך שיש לעשות הכל על-מנת למנוע מצב כזה. לכן יש צורך בפיקוח הדוק על ניהול הבנקים. כלכלות של מדינות שונות ספגו נזקים אדירים עקב קריסת בנקים וחובה עלינו לנקוט בצעדים מקדימים. יש למנוע אפשרות שמישהו או קבוצה יצליחו בפועל , לשלוט על בנק באמצעות הדירקטוריון שלו, מבלי לקבל היתר מנגיד בנק ישראל".

הנגיד הוסיף כי "הערך של בנק לאומי זה 30% מהתמ"ג, ערך השוק של מניותיו בערך 17 מיליארד שקל וסך כל העסקאות וההון כולל פיקדונות שבנק לאומי מתעסק עימו מגיע לכ- 250 מיליארד שקל ומי ששולט במניות יש לו מינוף אדיר וזו סכנה למדינה. כך שזה לא דבר תיאורטי וצריך לפקח בקפדנות על מי ששולט בבנקים".

המפקח על הבנקים דודו זקן הדגיש, כי "לא קרה דבר בבנק לאומי אך אנחנו גם לא יכולים להמתין שיקרה משהו. ניתן לשלוט גם בשברירי אחוזים ולהפעיל אמצעי שליטה וזה דבר לא טוב".

לפי דברי ההסבר של החוק, הוא נועד ליצור איזון בין מי שלא קיבל היתר מהנגיד לשליטה בבנק לבין הזכות המהותית למנות דירקטורים. כמו כן החוק מעגן בדיקת יושרה ואיתנות פיננסית של מי שמבקש להפוך לבעל שליטה בבנק, למנוע מצב שלבעל מניות תהיה השפעה ישירה על עסקי התאגיד הבנקאי, ולקבוע מי יוכל להציע דירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה. בנוסף, החוק מתקין הגבלת כהונת דירקטור בבנק ללא גרעין שליטה עד 9 שנים בלבד

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) סיכם היום כי "אישרנו היום חוק חשוב לביטחון הפיננסי של המשק הישראלי וליציבותו. דאגנו לאיזונים הנכונים, כך שמחד, תושגנה מטרות החוק ומאידך, לא ייפגעו יתר על המידה הזכויות הקנייניות של בעלי המניות בבנק לאומי".

תגיות