גם דנמרק לא חסינה: חשש למשבר חמור במגזר הבנקאות

רוחות צוננות במיוחד נושבות בדנמרק, והן לא בהכרח קשורות לטמפרטורות החורף הקפואות. מבט חטוף על מקבץ נתונים כלכליים מספק הצצה מפתיעה למצבה הכלכלי של דנמרק, שנתפסת בטעות כחסינה כמו שכנותיה הנורדיות למשבר החוב האירופי.

המספרים מדברים בעד עצמם: בדצמבר 2011 פשטו רגל בדנמרק 475 עסקים קטנים בהשוואה ל־403 בינואר 2011. מאז התפוצצות בועת הנדל"ן הדנית ב־2007 השלים סקטור הנדל"ן ירידה של 25% בערכו, כאשר האבטלה זינקה באותה תקופה מ־3.2% ל־7.4% כיום. מנתונים שפרסמה הלשכה הדנית המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי ברבעון השלישי של 2011 צמחה כלכלת דנמרק ב־0.5% בלבד, בעיקר לנוכח ירידה תלולה בהוצאות משקי הבית המעדיפים להחזיר חובות ולצרוך פחות.

את הרבעון הרביעי של 2011 צפויה לסכם דנמרק באפס צמיחה, ואת שנת 2011 כולה בשיעור צמיחה של 1% בלבד - 5.4% פחות מהשיא ההיסטורי שנרשם שם ב־2008. התכווצות היצוא צפויה להביא את המדינה לשיעור צמיחה שלילי של 0.5% ב־2012. לשם השוואה, ב־2011 צמחו פינלנד ושבדיה השכנות בשיעור של 2.9% ו־3.3% בהתאמה. על פי הערכות, שיעור הגירעון מהתוצר יגיע לרמה של 3.8%, כאשר התחזית ל־2012 מדברת על התרחבותו ל־4.6% מהתמ"ג.

המספרים הקשים לא משאירים הרבה מקום לאופטימיות. מהנתונים שפרסמה בחודש שעבר הרשות לפיקוח פיננסי בדנמרק עולה כי לפחות 3% מהבנקים הפועלים בדנמרק מוגדרים כ"בעלי סיכון ממשי להגיע לפשיטת רגל". מדובר במצוקת נזילות שנובעת בעיקר מהלוואות לחוות ולמשקי בית שהפכו לחדלי פירעון.

רה"מ הלה תורנינג-שמידט. זוהי שעת המבחן שלה | צילום: איי אף פי

מנתונים שפרסם הבנק המרכזי של דנמרק עולה שב־2010 הועבר 26% מסך האשראי שהעניקו המוסדות הבנקאיים הקטנים לסקטור החקלאות, למשקי בית ולנדל"ן. בקרב הבנקים הגדולים מסתכם מספר זה ב־16%. המשמעות היא שהבנקים הקטנים נמצאים בסיכון הרבה יותר גדול מעמיתיהם הגדולים.

בשנת 2010 הסתכמו ההלוואות לסקטורים הללו בכל מגזר הבנקאות הדני ב־63 מיליארד דולר - 2.6% יותר מאשר ב־2009. הבעיה מחמירה כשמביאים בחשבון שערך הנדל"ן המשועבד לבנק צנח בשיעור חד של בין 25% ל־50% במרבית חלקיה של דנמרק. הקשיים שעמם מתמודדים בעלי החוות ומשקי הבית הביאו לכך שהיקף המשכנתאות שלקחו בחודש דצמבר נפל לרמתו הנמוכה ביותר ב־15 השנים האחרונות.

"בנקים אחדים ייקלעו לבעיית נזילות חמורה"

בשבוע שעבר תיאר את המצב ראש הרשות לפיקוח פיננסי בדנמרק אולריק נודגארד: "אני מעריך שבנקים אחדים ייקלעו לבעיית נזילות חמורה בתוך 12 עד 18 חודשים. התחושה היא שלא מדובר רק בכמה בנקים, הבעיה לא נעלמה והיא לא ירדה מסדר היום".

בשנה שעברה התמוטטו בדנמרק שלושה בנקים מקומיים. הסיבה לקריסתם של הבנקים האלו היתה ההלוואות לסקטור הנדל"ן שהפכו כאמור לחדלות פירעון. במאי, מיד לאחר קריסתו של Amagerbanken A/S, חתכה סוכנות דירוג האשראי מודי'ס את דירוגם של ששת הבנקים הגדולים בדנמרק, לאחר שקריסתו של Amagerbanken A/S הובילה את נושיו העיקריים של הבנק לרשום הפסד של כ־2 מיליארד קרונות (כ־200 מיליון דולר) על השקעתם.

בשל מצבם הקשה של חלק מהמוסדות הפיננסיים במדינה, ולנוכח חוסר יכולתם של חלק גדול מהבנקים לפעול בצורה עצמאית ללא עזרה ממשלתית, עברה בארבע השנים האחרונות תעשיית הבנקאות במדינה תהליך מהיר של קונסולידציה לחיסול פעילותם של הבנקים החלשים. לרוע המזל, תמונת המצב העגומה כבר אינה רק מנת חלקם של הבנקים הקטנים. גם מצבו של ענק הבנקאות Danske Bank A/S אינו מזהיר. ברבעון השלישי של 2011 דיווח הבנק הגדול במדינה על הפסד ראשון מאז 2009. בנוסף, אנליסטים מעריכים שהוא צפוי לדווח על רווחיות זעומה בלבד ברבעון הרביעי של 2011. מכיוון שכלכלות סקנדינביה תלויות מאוד זו בזו, קיימים לאחרונה סימנים שמשבר הבנקאות הדני החל לזלוג אל מחוץ לגבולות המדינה לבנקים אחרים בסקנדינביה. בנק Nordea Bank AB השבדי הודיע בשבוע שעבר כי הוא צפוי לסכם את הרבעון הרביעי עם עלייה של 58% בהיקף ההפרשות לחובות לא מסופקים ל־263 מיליון יורו, כאשר 40% מתוכם מיוחסים להלוואות דניות.

בספטמבר 2011 התחלף השלטון במדינה: המפלגות המרכז־ימניות, ששלטו בדנמרק בעשור האחרון, סיימו את כהונתן והעבירו את שרביט הניהול לממשלה סוציאל־דמוקרטית, שהחלה את כהונתה באוקטובר 2011 בראשותה של הלה תורנינג־שמידט (46). תורנינג־שמידט התחייבה שהממשלה תגדיל את הוצאותיה, בניגוד למדיניותן המוצהרת של מדינות גוש היורו התומכות בתהליך הפוך של קיצוץ תקציבי וצנע. וכך יהווה מצבו של סקטור הפיננסים הדני תמונת ראי להצלחתה של תורנינג־שמידט בטיפול במשבר הכלכלי, הפיננסי והנדל"ני החמור בתולדותיה של דנמרק.