עובד קבלן עם רכב צמוד: על אנשי הייטק ומנקים

מבחינתם, דינם של עובדי הניקיון שמרוויחים 2,600 שקל בחודש, ללא תנאים סוציאליים, שקול לדינם של עובדי המחשוב המועסקים בממשלה על ידי חברות כמו טלדור, מטריקס או מלם תים. רק לשם ההשוואה, עובדי המחשוב הקבלניים מקבלים במשרדי הממשלה שכר ממוצע של 14 אלף שקל לחודש ורכב צמוד, בעוד שעמיתיהם נהנים

ממעמד של עובד ציבור, מאיגוד שמגן עליהם, אך בדרך כלל מביאים הביתה תלוש של 7,000 שקל, ללא רכב.

עובד קבלן אמר ל"כלכליסט" כי "כל השוואה בינינו לבין עובדי ניקיון תהיה לא תקינה בעליל. אף שגם בהייטק מתקיים לו שוק עבדים כזה או אחר, יהיה זה לא הוגן עד מחפיר להשוות בין התנאים שלי לבין עובדת ניקיון או מאבטח בחברת שמירה". ואכן, עובד הייטק, הגם שהוא עובד קבלן, נהנה מהיתרונות של ההייטק: מרביתם מקבלים הפרשה לקופות גמל עם דמי ניהול סבירים, מועסקים תחת חוזה אישי ונוהגים ברכב חברה. תנאים שעובדי קבלן אחרים יכולים רק לחלום עליהם.

בסופו של דבר הצליח איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה להוציא את עובדי החברות הרב־לאומיות מהמשוואה. ובצדק, חברות ההייטק הרב־לאומיות לא אוהבות התאגדויות. תזכורת מהדהדת לכך ניתן היה למצוא רק לפני כשבועיים, אז פורסם כי יבמ, שחזרה למרכז בימת חברות הטכנולוגיה הצומחות, צפויה לפטר 8,000 עובדים בגרמניה. מאחורי ההודעה עמדה כוונתה לפטר עובדים מאוגדים ולשכור במקום כמה מהם, הפלא ופלא - עובדי קבלן.

עובדי קבלן בהייטק | איור: רחלי שלו

מה עם התנאים הסוציאליים?

מאז תדיראן וטלרד של שנות השישים לא קמה כאן התאגדות של עובדי הייטק, מה גם שאז נכללו חברות אלה במסגרת הקונצרנים ההסתדרותיים של כור וכלל. נדמה כי תעשיית ההייטק צמחה ביחס ישיר לירידה בכוחם של האיגודים, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים להקים איגודי עובדים בהייטק.

עם זאת, אי אפשר להציג תמונה ורודה. ולא, לא מדובר על שעות העבודה המוגזמות או הדד־ליינים הבלתי אפשריים להשקת גרסה. על כל אלה מפצה תלוש השכר הנדיב. עובדי IT רבים עדיין מועסקים תחת חברות כוח אדם שאינן מוגדרות כחברות מחשוב.

כולם מועסקים שם בשכר גבוה, אך לחלקם הגדול תנאים סוציאליים שמזכירים את אלו של עובדי הניקיון במקום. כך למשל, ימי מחלה או חופשה נחשבים בגדר המלצה בלבד. לא בטוח שקליטתם בחברות הרב־לאומיות תעזור כאן, אבל צריך לדאוג שהחברות המעסיקות יספקו את התנאים הנדרשים בחוק.