אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": לשכת עוה"ד תחייב את כל חבריה בביטוח אחריות מקצועית

בלעדי ל"כלכליסט": לשכת עוה"ד תחייב את כל חבריה בביטוח אחריות מקצועית

כללים חדשים של לשכת עוה"ד יחייבו את כל חבריה לבטח את עצמם כתנאי לעיסוק במקצוע. הכללים יחולו גם על מוסמכים טריים שלא מצאו עבודה, ואף על מי שאינם עובדים כעורכי דין. המרוויחות הגדולות: חברות הביטוח שיקבלו יותר מ־100 מיליון שקל בשנה. יו"ר מחוז ת"א: נבדוק אפשרות לתקן את הכללים עבור מוסמכים חדשים

22.02.2012, 07:04 | ענת רואה

המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין אישרה שלשום באופן עקרוני שורת כללים חדשים, המטילים חובת ביטוח אחריות מקצועית על כלל עורכי הדין בישראל. הכללים אושרו לפי טיוטה שהכינה ועדת הביטוח בלשכה.

בדיון במועצה הארצית התקבלה כמעט פה אחד, ברוב של 18 מול 3, החלטה שלפיה בתוך 30 יום יוכן נוסח סופי של הכללים, שיכלול התייחסות להערות שעלו במהלך הדיון. הנוסח שייקבע יובא לאישור המועצה הארצית ולאחר מכן יועבר למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שתכין נוסח סופי שיובא לאישורו של שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן.

בדיון שנערך שלשום במועצה טענו חלק מהמשתתפים כי נאמן עצמו תומך בחובת הביטוח, כך שהיוזמה עשויה לצאת לפועל כבר בתוך כמה חודשים.

רוצה להיות עו"ד? שלם 3,500 שקל

עלות הפוליסה הבסיסית והזולה ביותר שמציעה כיום לשכת עורכי הדין באמצעות חברת מגדל עומדת על 2,428 שקל לשנה לכיסוי בסיסי והשתתפות עצמית רגילה.

על פי הערכות, רק 25–27 אלף מתוך 50 אלף עורכי דין הרשומים בלשכה מחזיקים כיום בביטוח אחריות מקצועית. אם כלל עורכי הדין בישראל יבטחו את עצמם בביטוח אחריות מקצועית לפי הכללים החדשים, ההכנסות הצפויות מכך לחברות הביטוח יעמדו על לפחות 121 מיליון שקל לשנה.

כלל עורכי הדין הרשומים בלשכה מחויבים בתשלום דמי חבר שעומדים על 1,130 שקל לעורך דין בעל ותק של יותר מחמש שנים. עורכי דין צעירים מחויבים בסכומים נמוכים יותר. המשמעות היא כי לאחר החלת חובת הביטוח, העלות השנתית שבה יצטרך לשאת כל אדם המעוניין להיות עו"ד כתנאי לעיסוק במקצוע תהיה לפחות 3,500 שקל בשנה. מאחר שעורכי דין רבים בישראל בקושי מצליחים להתפרנס ומקבלים שכר שקרוב לשכר המינימום, ברור כי מדובר מבחינתם בנטל כלכלי לא פשוט.

הרציונל שעומד מאחורי חובת הביטוח, כפי שזה מוסבר על ידי גורמים בכירים בלשכה, הוא הרצון לדאוג לציבור הרחב שנעזר בשירותיהם של עורכי הדין. לדברי יו"ר המועצה לשעבר עו"ד עמוס ון־אמדן, המשמש כיום כחבר מן המניין: "הלשכה רוצה שכאשר תוגש תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין, יהיה לתובע מקור כספי להיפרע ממנו. אנחנו בעצם מתמקדים בציבור, ושואלים האם בגלל הירידה באיכות עורכי הדין לא ראוי לתת לו כרית ביטחון כשהוא מקבל שירותים משפטיים. להערכתנו, המעמסה הכספית המוטלת על עורכי דין בעצם עריכת הביטוח היא לא כל כך גדולה".

מעמסה לא גדולה מדי? מבדיקת "כלכליסט" עולה כי טיוטת הכללים שהונחה שלשום על שולחנה של המועצה הארצית לא מחריגה כמעט אף עורך דין מהחובה לבטח את עצמו. היחידים שיהיו זכאים לפטור מהביטוח הם כ־3,000 עורכי דין המועסקים בפרקליטויות השונות בשירות המדינה או ברשויות המקומיות.

בטיוטת הכללים נקבע כי "עורך דין יבטח את אחריותו לנזק שעלול להיגרם על ידי פעילותו כעורך דין. הביטוח יהיה על פי פוליסה שתנאיה וסכומה יקבעו מדי פעם על ידי הוועד המרכזי... עורך דין יהיה רשאי להוסיף ולבטח את אחריותו בתחומים נוספים, בתנאי שלא יגרע מתנאי הפוליסה שנקבעו על ידי הוועד המרכזי".

בהמשך נקבע בכללים כי בכל תחילת שנה ימציא עורך הדין "אישור החתום על ידי המבטח כי לעורך הדין ביטוח התקף לאותה שנה". לגבי הפטור לעובדי מדינה, נקבע כי פטור כזה יינתן לעורכי דין שיצהירו כי אינם נותנים שירותים מקצועיים לאחרים (מלבד המדינה).

לגבי מוסמכים טריים נקבע בכללים כי אלו ימציאו ללשכה בתוך 30 יום מהסמכתם אישור שיש להם ביטוח או הצהרה על פטור, אם הם מועסקים בשירות המדינה. בכל שנה מצטרפים ללשכה כ־3,000 עורכי דין חדשים, אך רבים מהם נאלצים להישאר מובטלים במשך שישה חודשים עד שנה לפני שהם מוצאים עבודה. הדבר נכון גם לגבי עורכי דין שהתמחו במשרדים גדולים ויוקרתיים, אך לא נשארו בהם לאחר תום ההתמחות ומחפשים עבודה לאחר הסמכתם.

מאות חברים צפויים לעזוב את הלשכה

קבוצה נוספת של עורכי דין שהכללים לא מתייחסים אליהם באופן ספציפי הם אלה שמשלמים בכל שנה דמי חבר, אך מועסקים בתחומים אחרים במשק וכלל לא עוסקים בעריכת דין. הסיבות לכך שעורכי דין אלה ממשיכים לשלם דמי חבר ללשכה הן רבות ומגוונות: חלקם עושים זאת מטעמי יוקרה או כדי שיוכלו להמשיך להתהדר בתואר עו"ד גם במקצוע שבו הם עוסקים; ואחרים עושים זאת כדי שיוכלו לבצע פעולות משפטיות מסוימות עבור בני משפחותיהם, למשל לייצג אותם בתביעות הנוגעות לעניינים פרטיים או לבצע אימות חתימות על תצהירים לחברים ולבני משפחה.

עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל חברת גלובל העוסקת בייעוץ למשרדי עורכי דין, מעריך כי בישראל קיימים כ־10,000 עורכי דין שאינם עוסקים במקצוע, ומהם כ־1,700 המשלמים דמי חבר ללשכה. בהערכה גסה, מעבירים אלה יחד כ־1.7 מיליון שקל בשנה ללשכה. אם תחיל הלשכה את חובת הביטוח על קבוצה זו, רוב החברים בה צפויים להפסיק לשלם דמי חבר ולהגביל לחלוטין את חברותם בלשכה.

נוסף על כך, על פי הערכות של חברת גלובל, בישראל ישנם כ־6,000 עורכי דין המועסקים כיועצים משפטיים בחברות וארגונים שונים. על פי טיוטת הכללים, חובת הביטוח תחול גם על קבוצה זו. הבעיה בכך נעוצה בעובדה שלקוחותיהם של אותם יועצים משפטיים הם המעסיקים שלהם, כלומר החברות המעסיקות אותם. בפועל, חלק מפוליסות הביטוח המיועדות לעורכי דין כלל אינן מכסות תביעות פוטנציאליות של מעסיקים נגד יועציהם המשפטיים.

היועצים עלולים להיות חשופים, בין השאר, לתביעות מצדדים שלישיים שיתבעו את החברה שבה הם מועסקים וגם אותם, למשל בטענה שנתנו חוות דעת שגויה שגרמה לפסילה של מתחרה במכרז. בנסיבות כאלה עולה שאלה משפטית לגבי האחריות של הארגון המעסיק אותם כלפיהם, כך שפוליסת הביטוח שלהם עשויה להיות מיותרת.

ביטוח מקצועי ללא הצדקה אמפירית

בין המתנגדים במועצה להחלת חובת הביטוח נמצא סגן ראש הלשכה, עו"ד רועי אברהמוביץ. אתמול הוא הסכים להודות כי אין הצדקה ממשית לגביית דמי הביטוח מכלל חברי הלשכה.

לדברי אברהמוביץ, גביית הביטוח מהווה "פגיעה קשה ובוטה בחוק יסוד חופש העיסוק, שהמשמעות שלה היא הגדלת דמי החבר בעוד 2,400 שקל בשנה והעשרת חברות הביטוח. ישנם אלפי עורכי דין לא פעילים שאינם עובדים במקצוע, ואין שום הצדקה לגבות מהם ביטוח אחריות מקצועית. מדובר בגזירה שתמאיס עוד יותר את הלשכה על חבריה. עורכי הדין הם ציבור חזק אשר יכול לעמוד משפטית מאחורי מעשיו. אני קורא לשר המשפטים לדחות את ההצעה לתיקון הכללים".

אחד מחברי ועדת הביטוח של הלשכה שגיבשה את טיוטת הכללים החדשים הוא עו"ד אפי נוה, יו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכה. כשנתבקש נוה אתמול להגיב לטענה כי הכללים שהוצעו גורפים מדי וחלים כמעט על כל עורכי הדין בישראל, הוא אמר: "המועצה החליטה להחזיר את הכללים לוועדה לתיקון בעקבות הערות שנשמעו בדיון. היא תדון גם בשאלה האם לפטור את המוסמכים הטריים מחובת תשלום בפרק הזמן עד שימצאו עבודה".

האם יש נתונים על כמה עורכי דין ללא ביטוח נתבעים בכל שנה ברשלנות ואין להם נכסים שהלקוחות יכולים להיפרע מהם?

"להערכתי יש בכל שנה 35–40 מקרים כאלה".

בגלל 40 מקרים בשנה צריך לחייב 50 אלף עורכי דין בביטוח?

"לא, אבל אנחנו נתקלים בכל יום ביותר ויותר מקרים, זה לטובת הציבור. אנחנו באים ואומרים - יש אתיקה מקצועית שמפקחת על עורכי הדין, אבל צריך לדאוג שללקוח יהיה מקור כספי להיפרע ממנו במקרה שיקבל ייצוג לקוי ורשלני".

זה לא סוד שהתחום המסוכן ביותר שבו מוגשות הכי הרבה תביעות רשלנות הוא תחום הנדל"ן. מדוע הלשכה לא מתחילה עם חובת ביטוח בתחום זה קודם כל?

"50% מתביעות הרשלנות המקצועית הם בתחום המקרקעין, אך מלבד תחום זה יש עוד הרבה מאוד תחומים מסוכנים, למשל ליטיגציה אזרחית, פלילית, נזיקין ועוד. שום משרד לא יסכים שנגביל אותו ונגיד לו 'אתה לא עוסק בתחום הזה או הזה'. החובה צריכה לחול על כל התחומים".

ומה לגבי אלפי עורכי דין שמשלמים דמי חבר אך בפועל לא עוסקים במקצוע, אלא לכל היותר מאשרים תצהירים לחברים או לבני משפחה?

"אי אפשר להתחיל לעשות מעקב על כל עורך דין. רגע, אתה רק מאשר תצהירים? אתה גם כותב מכתבי התראה ועושה משא ומתן? אם אתה רוצה להיות בעל רישיון פעיל כדי שמחר תוכל לשלוח מכתבי התראה, עליך לשלם דמי חבר ולבטח את עצמך בביטוח אחריות מקצועית".

ואם עו"ד כזה רק רוצה לייצג את עצמו או את אמא שלו? הרי אם יתרשל בייצוג של עצמו הוא ממילא לא יוכל להפעיל את הפוליסה.

"יש הרבה מאוד מקרים שבני משפחה תובעים אחד את השני. אחים, גיסים, עורכי דין חייבים ביטוח גם בשל הסיכונים מתביעות של בני משפחה".

ומה לגבי יועצים משפטיים בחברות. הרי הלקוח שלהם הוא הבוס שלהם שלא יכול לתבוע אותם בגלל אחריות שילוחית ובגלל שחלק מהפוליסות אף מחריגות מצב כזה מהפוליסה. למה לחייב אותם בביטוח?

"יועצים משפטיים יכולים להיתבע על ידי צד שלישי שיתבע אותם ואת המעסיק שלהם. הם חייבים בביטוח".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

107 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

105.
"מדובר בגזירה שתמאיס עוד יותר את הלשכה על חבריה"
בהחלט! אני פשוט לא מאמינה שהלשכה יכולה להצדיק הוצאה כספית של ציבור עורכי הדין בגובה של כ- 100 מיליון שקלים בשנה, ב-40 תביעות שמוגשות מדי שנה. בניגוד לתחום הרפואה, ששם הסיכונים הם אינהרנטיים לעבודה, מרבית עורכי הדין אינם עובדים בתחומים כל כך מסוכנים ומרביתם לא חשופים לתביעות ענק של מיליוני שקלים אלא, לכל היותר כמה עשרות אלפי שקלים. וכן - רבים מאיתנו ישרים והגונים, מתרחקים מטריקים מלוכלכים, מלקיחת אחריות על מה שאין לנו שליטה עליו ומהבטחות ללא כיסוי. זה לא מחסן אותי מפני תביעות אבל זה מקנה לי לפחות את הזכות להחליט באיזה אופן אני מממנת את הסיכון המקצועי שלי.
עורכת דין  |  07.03.12
לכל התגובות