ביקורת בונה

החלום האמריקאי גוסס, או לפחות פצוע קשה. בוודאי הבחנתם בזה אם פתחתם עיתון או טלוויזיה בשנים האחרונות. הפצע המדמם בולט בייחוד באדריכלות ובדיור, ובעיקר בפרברים. חלום צמוד הקרקע המצועצע עם המדשאה המוריקה, הגראז' לשני ג'יפים והגדר הלבנה - הולך ומתרחק. במקומו פוגשים ברחבי אמריקה שלטי "למכירה" ו"מעוקל", בתים שפתחיהם נחסמו בקרשים, בתים שננטשו ושכונות רפאים. הסכם שנחתם בין הממשלה לבנקים יציע הקלה מסוימת, אך הוא רחוק מלשקם את המצב. כדי לפתור את הבעיה מהשורש צריך ללכת רחוק יותר, לשנות את האדריכלות האמריקאית, לשנות את החלום. כך טוען הספר "היפותזת בואל", ספר שכתבו ב־2009 חוקרים מאוניברסיטת קולומביה. היפותזת בואל היא גם ההשראה לתערוכה הסופר־אקטואלית "מעוקלים: משכנים מחדש את החלום האמריקאי" ("Foreclosed: Rehousing the American Dream"), שנפתחה בשבוע שעבר ב־MoMA בניו יורק.

האוצרים בחרו חמישה צוותים, בכל אחד אדריכלים, כלכלנים, פעילים חברתיים ומומחים למדיניות ציבורית. הם הזמינו מכל צוות עיצוב חדש לשכונה פרברית כושלת אחרת בארה"ב. האדריכלים, שבמיליה שלהם תכנון פרבר נחשב לנחות, לקחו את המשימה ברצינות. אחרי עבודה של חודשים התקבלה תוצאה שזורקת את הגגות האדומים, הקניונים והגדרות הלבנות, ומציעה מודל חדש ורענן, מותאם לשינויים העיצוביים, הכלכליים, הסביבתיים, הדמוגרפיים והתרבותיים.

מבין חמשת הצוותים, התוצאה הכי מרשימה היא של האדריכלים אמל אנדרוס ודן ווד מחברת WORKac שבנו מחדש חלק מקייזר, אורגון, פרבר שינה מחוץ לפורטלנד. ווד ואנדרוס קראו להצעה שלהם "נייצ'ר סיטי" (עיר טבע): יישוב קרוב לטבע שמציע דיור זול, תעסוקה, חיי קהילה וחשיבה אקולוגית. העיירה בעלת המראה העתידני מלאה באגמים, גשרים, גינות ומבנים שמאפשרים מעבר חופשי של חיות דרך היישוב לשמורות הטבע הסמוכות. אין בה חניה, מה שמעודד את התושבים להשתמש בתחבורה ציבורית ובשבילי האופניים. המודל כולל מוטיבים שאפתניים כמו מפל מלאכותי שעובר בין שני רבי קומות ויאפשר מיחזור מים, ומפעל למיחזור קומפוסט שגז המתאן שישתחרר ממנו ישמש ליצירת חשמל. 30% מהבתים יהיו ברי השגה למשפחות מהמעמד הבינוני ולמעוטי יכולת, ו־%70 יימכרו ויושכרו במחיר השוק. זה נשמע אוטופיסטי לחלוטין, אבל ווד ואנדרוס טוענים שההצעה חסכונית יותר מהמודלים הקיימים, שתהיה צפופה פי חמישה מפרבר טיפוסי, ותכלול פי שלושה מרחבים ציבוריים. כי בניגוד להרבה תערוכות פנטזיה אדריכליות, הגדולה של התערוכה "מעוקלים" היא שכל חמשת המודלים המוצעים בה מבוססים על מודלים כלכליים ברי קיימא.

דגם Nature City מתוך התערוכה. צפוף פי חמישה מפרבר טיפוסי, אבל מכיל פי שלושה מרחבים ציבוריים | צילום: james ewing

האם זה אומר שמשבר הפרברים האמריקאי ייפתר? מובן שלא. הדרך מחזון, ריאליסטי ככל שיהיה, למימוש, ארוכה מאוד. אך לפחות זוהי התחלה. "זה קטליזטור לדיון", הסביר ברי ברגדול, אוצר התערוכה. “זו דרך להעביר את הדיון ממספרים ומדיניות למשהו שרואים". זה הרבה יותר ממה שאפשר להגיד על מוסדות התרבות במקומות אחרים שסובלים ממשבר דיור חמור. ישראל למשל.