אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
STKI: תופעת עובדי ה"גולגולת" מצטמצמת צילום: עומר גנדלר, דוברות האוצר

STKI: תופעת עובדי ה"גולגולת" מצטמצמת

"התופעה שבה ארגונים גדולים מעסיקים שליש ואפילו מחצית מעובדי המחשוב שלהם כעובדי 'גולגולת' שייכת לעבר", מעריכים בחברת המחקר

01.03.2012, 10:08 | אסף גלעד

גלית פיין, אנליסטית ב-STKI, צופה מגמה של צמצום במספר עובדי ה"גולגולת" - עובדי ה-IT המועסקים במיקור חוץ בארגונים באופן קבוע ומקבלים את משכורתם מחברת IT קבלנית. "התופעה הזו פרחה בשנים הטובות, אבל המשבר הכלכלי מביא את המנהלים להבין שהם עולים לחברה קצת יותר".

שחקניות ה"גולגולת" המרכזיות על פי STKI , ובראשן מטריקס, טלדור, יעל תוכנה, אמן ונס טכנולוגיות, גובות כיום עמלות שנעות סביב 20% עד 30% על כל עובד שהן מעסיקות אצל לקוחותיהן. בחברות נישה בתחום אבטחת מידע או בינה עסקית, ניתן לגזור אף תקורה שמגיעה עד לכ-40% ממחירו של העובד.

פיין סבורה כי תופעת ה"גולגולת" תלך ותצטמצם: "התופעה שבה ארגונים גדולים שמעסיקים שליש ואפילו מחצית מעובדי המחשוב שלהם כעובדי 'גולגולת' שייכת לעבר. ראשית, בהשראת סגן החשכ"ל טל הרמתי שהוריד את תקורות עובדי התוכנה בממשלה ל- 12.5%, הן מתחילות לדרוש הורדת תקורות מן הספקיות שלהן, ודורשות שקיפות בנתוני ההעסקה, כפי שלא היה קודם לכן".

איך הגיעו עובדי ה"גולגולת" לארגונים? לחברות ה-IT היה משתלם למכור פרויקטי מחשוב במחירי הפסד, ולו רק בכדי להותיר אחריהם מתכנתי "גולגולת" שהניבו להם רווחים אדירים. המשבר הכלכלי גורם לאותם ארגונים להבין שהצטברה אצלם כמות לא מבוטלת של עובדי מחשוב חיצוניים. חלקם מבינים שעדיף להם להעסיק את העובדים האלה בעצמם, אם מדובר בעובד שצריך להישאר יותר משנה.

פירמת STKI מעריכה כי תעשיית הפיננסים והביטוח תפסה כרבע משוק ה-IT ב-2011, שהוערכה בכ-5.3 מיליארד שקל.

תגיות

37 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

37.
אבדן הידע והאיכות הגרועה הם המחיר האמיתי
כשחברה נותנת פרוייקט לחברת OS היא בעצם מפקידה את הידע שלה בחברת ה OS שיכולה מחר להעביר את העובדים לפרוייקט אחר ואיתם להעביר את הידע. האיכות הגרועה (ועל זה מדבר מספר 36) היא עוד אחד מהסממנים. פרוייקטים מתומחרים על פי זמן הפיתוח שלהם, אבל הכסף האמיתי נמצא בכלל בתחזוקה. כך שהכסף האמיתי של הפרוייקט לא מתומחר בכלל בהצעה הראשונית ולחברת ה OS יש בעצם מוטיבציה להשקיע פחות בתיכנון כי באופן פרדוקסלי ככל שהפרוייקט מסובך ודורש יותר שינויים בשלב התחזוקה, חברת ה OS תרוויח יותר. כמובן שהכרתי גם דוגמאות הפוכות שבהן תוכניתנים אחראיים דאגו להנדס את המוצר כמו שצריך, אבל לצערי במקרים שאני מכיר, התוכניתנים האלו כבר לא מועסקים על ידי חברת האאוטסורס. (מה שאומר שגם הידע אבד עם העזיבה/העזבה שלהם)
שי ח , דרום  |  04.03.12
36.
ההוצאות המיותרות הן לא רק בעלויות ההעסקה הטריוויאליות
אני עבדתי בחברת תוכנה כזו, אחת הגדולות, בזמנו לפחות הייתה הכי גדולה. המנהלים שלנו תמיד היו מנחים אותנו לפתח ולתפעל מערכות כמה שיותר מסובכות ושידרשו עמנ שיותר תחזוקה, כך היינו יכולים להמשיך לחלוב את החברה המזמינה בפרוייקטים ושעות אדם בלי סוף עבור תמיכה במוצר המזוויע שפיתחנו להם.
עובד מיקור חוץ לשעבר , רחובות  |  01.03.12
33.
הסיבה האמיתית
בעבר עובדי מיקור החוץ לא נחשבו על ידי בנק ישראל במדד היעילות של הבנקים. כלומר, בנק ישראל מחשב לכל בנק את היעילות לפי כל מיני מדדים, ביניהם מספר העובדים. כמובן שככל שיש לך יותר עובדים - אתה פחות יעיל. אז לבנקים השתלם להעסיק עובדים באאוטסורסינג כי כך הם נחשבו יעילים יותר מאשר באמת היו, וככל שהבנק יעיל יותר הוא נדרש ליחס הלימות הון נמוך יותר ויכול למנף את הכסף. אז בעבר בנק ישראל לא ספר את האאוטסורסינג והיום כן. ומאז כבר לא משתלם לבנקים להשתמש באאוטסורסינג ועכשיו נשארו כל מיני בעיות של ועד וכאלה, ובסוף התופעה כנראה תיעלם אבל זה ייקח עוד הרבה זמן ובינתיים הרבה חברות גנבות, נצלניות ולא יצרניות ימשיכו להרוויח כסף גדול על גבם של העובדים האמיתיים.
ארנון , מרכז  |  01.03.12
לכל התגובות