אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שומרים על המדבר: הוגש ערר נגד הקמת מתחם מלונאות בבקעת תמנע

שומרים על המדבר: הוגש ערר נגד הקמת מתחם מלונאות בבקעת תמנע

הערר הוגש על ידי המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע וראש עיריית נתיבות, לאור החלטת הוועדה המחוזית דרום לאפשר לקבוצת איגרא להקים את המתחם

05.03.2012, 10:47 | דותן לוי וליאור בן דוד
המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע וראש עיריית נתיבות, יחיאל זוהר, הגישו ערר לוועדת המשנה לעררים - המועצה הארצית לתכנון ובנייה, על החלטת הוועדה המחוזית דרום, מלפני כחודשיים, המאשרת בניית מתחם מלונאות של קבוצת איגרא באזור עמק ססגון (בקעת תמנע).

בכתב הערר נטען, כי מדובר במיזם שאפתני, בליבו של שטח מדברי ייחודי, שתוכנן באופן בלתי אחראי והותווה על פי נורמות תכנוניות ארכאיות ונושנות, המאיים לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בסביבה ובציבור. וכך, על אף חשיבותו של האזור ורגישותו, על אף ההתנגדות הציבורית והנזק הסביבתי הצפוי, על אף פסיקת בית המשפט והנחיותיו, החליטה הוועדה לאשר את הקמת המלון.

לאור זאת, דורשים המתנגדים להשיב את התוכנית לוועדה המחוזית לצורך בדיקת חלופות.

בחסרה להגנת הטבע ציינו היום, כי למרות שהוועדה הכינה מסמך בחינת חלופות באמצעות גורם אובייקטיבי ועל פי קריטריונים מוסכמים סביבתיים ותיירותיים שאושרו על ידה, לא ניתן להם משקל בהחלטת הועדה וזו התעלמה מהמלצות המסמך שהוכן על ידה. עוד נטען בכתב הערר, כי ההליכים בוועדה היו רצופים טעויות, בלתי סבירים, לא מידתיים ואף חסרי הגיון, שהביאו בסופו של יום לאישור חלופה במיקום הרסני לסביבה הסותר מגמות תכנון מושרשות.

מיקי חברוני, מנכ"ל קבוצת איגרא, מסר ל"כלכליסט": "אנחנו מנועים מלהגיב לגופו של עניין כיוון שלא קיבלנו את הערר לידינו. הוועדה המחוזית קיבלה את החלטה מפורטת ומנומקת, אחרי שהפכה בדברים קרוב לשלוש שנים ושקלה את מירב השיקולים ובכלל זה גם את השיקולים הסביבתיים. גם אנחנו לא שלמים עם החלטת הוועדה שמצד אחד אישרה את הקמת הפרויקט ומצד שני קיצצה אותו ביותר מ-40% המשמעות הפרקטית היא שהתכניות שתכננו בעבר לא רלוונטיות, ואנחנו נאלצים לתכנון מחדש. יחד עם זאת אנחנו עדיין מאמינים בפרוייקט, ונקפיד שישאר פרוייקט אקולוגי גם בתכנון החדש".

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
הפרטים על התנהלות הוועדה המחוזית בפרשה
בשנת 1996, בתגובה להתנגדות החברה להגנת הטבע לפרויקט המלון בתמנע, התחייבה הוועדה המחוזית - בכתב - שיקום שם רק מלון אחד, בגודל מינימלי. כעבור 9 שנים אישרה אותה ועדה את הקמתה של קריית הנופש הגדולה בישראל, ובה לא פחות מארבעה מלונות, פארק מים, אולם כנסים בן 2,000 מקומות, 2.5 ק"מ של תעלות מים ונציאניות, אמפיתאטרון, מרכז מסחרי, פארק אתגרים, אי טרופי ועוד ועוד. כל זאת באזור שנגרע משמורת טבע, ואשר אין כמוהו בארץ. למרבה המזל, קבע בית המשפט שהתוכנית המפורטת שאושרה בוועדה חרגה ב-75 אחוזים במכסת הבינוי (לפי הפרשנות המרחיבה ביותר). כב' השופט ניל הנדל החזיר את הדיון לוועדה, תוך הנחייה להזמין סקר סביבתי על ידי גורם אובייקטיבי. הוועדה אמנם הזמינה דו"ח כנדרש, אבל מסקנותיו לא מצאו חן בעיניה - ולכן התעלמה מהן לחלוטין. למעשה, חברי הוועדה טענו באופן מדהים כי ההנחיות שהם עצמם נתנו לסוקר היו שגויות. מסקנתם: לזרוק את הדו"ח ולאשר את המלונות בלא בדיקה נוספת. אכן - קשה להאמין. זו האמת הפשוטה: דרום תמנע הרוס בשל פעולות המכרות ואזור התעשייה, המרכז תפוס על ידי פארק השייך למועצה האזורית חבל אילות. קבוצת איגרא מבקשת להקים את הדיסנילנד שלה על החלק האחרון שנותר בלתי פגוע ופתוח לציבור הרחב בלא תשלום. בצד ההתנהלות הפסולה של הוועדה המחוזית, לחברי הקיבוצים בחבל אילות אחריות מיוחדת לשערוריית תמנע: אנחנו אלו שכפינו את רשות שמורות הטבע לוותר על השטח שבין גבעת ססגון להר מכרות - כדי שנוכל למסור אותו ליזם פרטי. למרות שההיגיון התכנוני מחייב צמצום של מספר מוקדי הפיתוח, לא רצינו שהיזם ייכנס לנו לתוך פארק... לכן הקצינו לו את עמק ססגון, המוקף בהרי אבן החול הגדולים בארץ, אשר בלבו עובר "שביל ישראל". כל אלה עלולים להפוך חלילה דקורציה למיזם ההזוי של קבוצת איגרא. מדובר בהפרטה ברוטלית של נכס טבע לאומי, לא פחות. כדי להצדיק את הדבר, הצהירו היזם (בבית המשפט) ונציג המועצה האזורית (מול חברי הוועדה המחוזית), כי עמק ססגון הוא השטח היחיד בחבל אילות שבו ניתן להקים מלון. אבל האמת היא שמלון גדול פועל מזה שנים בקיבוץ אילות, מלון נוסף נמצא בהקמה בשחרות, ושטחים נוספים בייעוד מלונאי קיימים במרכז האזורי שמול חניון יטבתה ובישוב החדש באר אורה. השופט הנדל קבע תקדים ראוי, שבו מנתקים את הקשר הכספי הפסול, אשר נוהג בישראל באופן כללי, בין היזמים לבין עורכי הסקר הסביבתי. מדכדך להיווכח כי דווקא במקרה הראשון שבו הוכן מסמך סביבתי באופן אובייקטיבי - הוא נגנז באופן כה בוטה. לא את הדיסקט צריך להחליף, אלא את המחשב. פרטים נוספים באתר ועד התושבים למען עמק ססגון www.sasgon.org
ערן שפירא , הערבה הדרומית  |  06.03.12