אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

שומרים על המדבר: הוגש ערר נגד הקמת מתחם מלונאות בבקעת תמנע

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
הפרטים על התנהלות הוועדה המחוזית בפרשה
בשנת 1996, בתגובה להתנגדות החברה להגנת הטבע לפרויקט המלון בתמנע, התחייבה הוועדה המחוזית - בכתב - שיקום שם רק מלון אחד, בגודל מינימלי. כעבור 9 שנים אישרה אותה ועדה את הקמתה של קריית הנופש הגדולה בישראל, ובה לא פחות מארבעה מלונות, פארק מים, אולם כנסים בן 2,000 מקומות, 2.5 ק"מ של תעלות מים ונציאניות, אמפיתאטרון, מרכז מסחרי, פארק אתגרים, אי טרופי ועוד ועוד. כל זאת באזור שנגרע משמורת טבע, ואשר אין כמוהו בארץ. למרבה המזל, קבע בית המשפט שהתוכנית המפורטת שאושרה בוועדה חרגה ב-75 אחוזים במכסת הבינוי (לפי הפרשנות המרחיבה ביותר). כב' השופט ניל הנדל החזיר את הדיון לוועדה, תוך הנחייה להזמין סקר סביבתי על ידי גורם אובייקטיבי. הוועדה אמנם הזמינה דו"ח כנדרש, אבל מסקנותיו לא מצאו חן בעיניה - ולכן התעלמה מהן לחלוטין. למעשה, חברי הוועדה טענו באופן מדהים כי ההנחיות שהם עצמם נתנו לסוקר היו שגויות. מסקנתם: לזרוק את הדו"ח ולאשר את המלונות בלא בדיקה נוספת. אכן - קשה להאמין. זו האמת הפשוטה: דרום תמנע הרוס בשל פעולות המכרות ואזור התעשייה, המרכז תפוס על ידי פארק השייך למועצה האזורית חבל אילות. קבוצת איגרא מבקשת להקים את הדיסנילנד שלה על החלק האחרון שנותר בלתי פגוע ופתוח לציבור הרחב בלא תשלום. בצד ההתנהלות הפסולה של הוועדה המחוזית, לחברי הקיבוצים בחבל אילות אחריות מיוחדת לשערוריית תמנע: אנחנו אלו שכפינו את רשות שמורות הטבע לוותר על השטח שבין גבעת ססגון להר מכרות - כדי שנוכל למסור אותו ליזם פרטי. למרות שההיגיון התכנוני מחייב צמצום של מספר מוקדי הפיתוח, לא רצינו שהיזם ייכנס לנו לתוך פארק... לכן הקצינו לו את עמק ססגון, המוקף בהרי אבן החול הגדולים בארץ, אשר בלבו עובר "שביל ישראל". כל אלה עלולים להפוך חלילה דקורציה למיזם ההזוי של קבוצת איגרא. מדובר בהפרטה ברוטלית של נכס טבע לאומי, לא פחות. כדי להצדיק את הדבר, הצהירו היזם (בבית המשפט) ונציג המועצה האזורית (מול חברי הוועדה המחוזית), כי עמק ססגון הוא השטח היחיד בחבל אילות שבו ניתן להקים מלון. אבל האמת היא שמלון גדול פועל מזה שנים בקיבוץ אילות, מלון נוסף נמצא בהקמה בשחרות, ושטחים נוספים בייעוד מלונאי קיימים במרכז האזורי שמול חניון יטבתה ובישוב החדש באר אורה. השופט הנדל קבע תקדים ראוי, שבו מנתקים את הקשר הכספי הפסול, אשר נוהג בישראל באופן כללי, בין היזמים לבין עורכי הסקר הסביבתי. מדכדך להיווכח כי דווקא במקרה הראשון שבו הוכן מסמך סביבתי באופן אובייקטיבי - הוא נגנז באופן כה בוטה. לא את הדיסקט צריך להחליף, אלא את המחשב. פרטים נוספים באתר ועד התושבים למען עמק ססגון www.sasgon.org
ערן שפירא | 06.03.12
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת