"זקן מבקש להפוך את פקידי הבנק לבלשים וחוקרים"

תיקון חדש לחוק איסור הלבנת הון שהציג אתמול (ב') המפקח על הבנקים דודו זקן בדיון בוועדת החוקה של הכנסת נתקל בהתנגדות עזה מצד הבנקים. התיקון מציג החמרה נוספת בדרישות הדיווח שנועדו למאבק בהלבנת הון והמלחמה בטרור. היעד מקודש, הרגולטורים הבינלאומיים לוחצים וחייבים ליישר קו. התיקון שמבקש זקן להוסיף יחייב בנקאי לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון אם המידע בידו עורר יסוד סביר לחשש להלבנת הון ולמימון טרור. הדרמה מצויה כמובן במשמעות, בפרשנות ובתרחישים ולא בנוסח עצמו. "אתם מבקשים להפוך אותנו לבלשים וחוקרים", הטיחו נציגי איגוד הבנקים בזקן.

האם באמת יש כאן יישור קו עם הסטנדרט הבינלאומי או החמרה פנימית? נדמה שהרגולטורים פורסים כאן רשת רחבה מדי שתאפשר ללכוד פקידי בנק גם אם פעלו בתום לב. זאת במסגרת המגמה שהשתלטה על האכיפה בכלל ובשוק ההון בפרט - נהפוך את כולם לחשודים ועבריינים בפוטנציה ואז נפעיל את שיקול הדעת איך לטפל בהם: עיצום כספי, אכיפה מינהלית, משפט פלילי.

כיום נדרשים בנקאים לדווח על תנועות חשודות של לקוחות וכספים כאשר היה מדד אובייקטיבי. למשל, הפקדת מזומן מעל 50,000 שקל. בהמשך נוסף גם מדד סובייקטיבי - כשהפקיד שם לב להתנהגות חריגה במיוחד. ככלל, כשמדובר ביחסי בנקאי־לקוח, מוכרת הפרקטיקה של "הכר את הלקוח". בנקאי מכיר את שגרת הפעילות של הלקוח ועליו לדווח על "פעולה לא רגילה". התיקון החדש מעלה את פרקטיקת "הכר את הלקוח" לדרגת חובה.

התיקון משנה את הסמנטיקה של חובת הדיווח מ"פעולה לא רגילה" ל"חשש". במקור, הביטוי היה "חשד", אבל אז החובה היתה לדווח למשטרה, ולכן רוכך הביטוי ל"חשש". המשמעות בהפיכת הפקיד ל"בלש" נותרה זהה. הבעיה המרכזית היא במהירות שבה "הפקיד הבלש" עלול להפוך ל"פקיד נאשם".

"עכשיו, אחרי התיקון, הבנקאי חשוף גם במקרים שבהם הוא לא חשד בלקוח וגם האמינו לו שכך נהג, אבל בדיעבד התברר שהיה עליו לדווח", אמר בדיון נציג לשכת עורכי הדין עו"ד שריג דמרי. "במקרים כאלה הבנקאי חשוף לדין פלילי. מדובר בדיני נפשות, צריך להיזהר בהטלת אישום פלילי על אדם תם לב, על מי שאחרי שנתיים התברר שהיה עליו לדווח אף שבזמן אמת לא היה לו בסיס אמיתי לחשד".

חלק מהוויכוח הוא מה יהיה גורלם של הפקידים שחטאו בדיווח - בתום לב או תוך רשלנות. האם העניין יסתיים בעיצום כספי או במשפט פלילי? הניסיון במדינת ישראל מוכיח שהדרך לספסל הנאשמים קצרה. "במקרה כזה, בית המשפט יזכה אותו", טען בדיון יו"ר ועדת חוקה ח"כ דוד רותם, אבל השאלה היא האם יש לחשוף את הבנקאי לסיוט ההליך הפלילי, על הקלון, עינוי הדין וההוצאות הכספיות הכרוכים בו, אפילו אם יהיה זיכוי בסוף הדרך כפי שקרה בפרשות הדסק הרוסי והצרפתי של בנק הפועלים.

זקן הסביר: "אנו מבקשים באמצעות התיקון להעלות את הרף של הדיווח, בציפייה לדיווחים איכותיים וממוקדים יותר, להרחיב מפעולה גם לניסיון לבצע פעולה". רותם הקשה: "ואם הפקיד יאמר שלא התעורר אצלו כל חשד?". זקן: "אבדוק אם היה צריך להתעורר החשד. הסטנדרט שאני מצפה מהפקיד בישראל הוא הסטנדרט הבינלאומי. זה המינימום. צריך לראות על מי הוא מגן, הוא מגן על הציבור".

הנוכחים בדיון הביעו דאגה לגורלו של הפקיד הקטן שיילכד אף שבתום לב גמור חשב שאין על מה לדווח, אך זקן טען כי האחריות שמוטלת על הפקיד היא פחותה: "האחריות בסופו של דבר היא לא של הפקיד, אלא של המנהלים, של התאגיד", אמר זקן. "יש בבנק ועדות, מנגנונים. הפקיד יכול להתייעץ עם האחראי לאיסור הלבנת הון בבנק. נגמר הסיפור של מזוודות עם מיליון דולר במזומן, היום החשד עולה מאינדיקטורים ומערכות ממוחשבות. אנו בוחנים אם היה עליו לדווח. אם הפקיד כשל - הממונים צריכים להדריך אותו".