הכי טוב, במסגרת המגבלות

השיח הציבורי בישראל עסק מאז הקיץ האחרון בצדק חברתי, והביא לדיון אינטנסיבי ומבורך בשאלות של חלוקת משאבים בתחומים שונים - דיור, בריאות, רווחה וחינוך - והדיון בהקשר של החינוך נגע גם בקרן קרב, העוסקת בפעולות העשרה במערכת החינוך. חלק מהשיח היה ביקורתי, ובין היתר נמתחה ביקורת על תנאי ההעסקה של תוכנית קרב. לכך נתייחס בהמשך.

הכתבה אליה מתייחס הכותב קרן קרב מלמדת שיעור כואב לחיים עשר שנים אחרי שלימד בעצמו בתוכנית מעורבות בחינוך של קרן קרב, חזר כתב מוסף "כלכליסט" לאימפריית לימודי ההעשרה שהקים הפילנתרופ צ'רלס ברונפמן, בניסיון להבין מדוע מי שהחליפו את מורי האמנות והמוזיקה של פעם מלמדים בתוך בתי הספר תחת פיקוח פדגוגי רופף ובתנאים גרועים מאלה של עובדי קבלן בניקיון. העיקר שמנכ"ל התוכנית מרוויח 800 אלף שקל בשנה ארי ליבסקר, 62 תגובותלכתבה המלאה

הייעוד החברתי הוא מהות הקיום והפעולה של קרב. שנים לפני המחאה הנוכחית איתרה הקרן פער בלתי נסבל בין המרכז לפריפריה, בין ילדים שזוכים לבסיס חינוכי ותרבותי רחב לכאלה שלא. זהו הרקע להקמת תוכנית קרב ב־1990, ביוזמת מייסד הקרן צ'רלס ברונפמן, כדי להעניק לילדים הזדמנות שוויונית בחינוך. ב־1993 הצטרף משרד החינוך לתוכנית כשותף במימון ובאחריות. הפעלת התוכנית מתאפשרת בזכות שותפות עם משרד החינוך, קרן קרב, רשויות מקומיות והורים ובזכות תרומה נדיבה מהקרן, שהסתכמה עד היום ב־50 מיליון דולר.

כיום התוכנית פועלת בכ־120 רשויות ונותנת מענה לכ־260 אלף ילדים מדי שנה. התוכנית מוסיפה ליום הלימודים בבתי הספר ובגני ילדים נדבך של למידה חווייתית במגוון תחומים שאינם חלק מהמערכת הפורמלית. הילדים בתוכנית באים מכל שכבות החברה, מהמרכז ומהפריפריה, ילדי עולים, ילדי המגזר הערבי, המגזר הבדואי, החינוך החרדי, ילדים בסיכון ובעלי צרכים מיוחדים. יצירת נגישות חברתית־תרבותית גבוהה וקיום שיח ושיתוף בקרב אוכלוסיות שונות הם בבסיס עבודת התוכנית, שממלאת שליחות חברתית וזוכה להערכה רבה לאורך 20 שנות קיומה. הערכה זו באה לידי ביטוי ברצף הפעילות ביישובים השונים וברשימת ההמתנה הארוכה של רשויות המעוניינות להצטרף לתוכנית.

הפיקוח על התוכנית ועל המדריכים מתבצע בידי מערך מקצועי הבנוי מיחידות הפדגוגיה, ההדרכה וההערכה, וזאת בניגוד לאמור בכתבה. המערך הזה בוחן את התוכניות, מכשיר ומלווה את המדריכים ואמון על הבקרה וההערכה המתמדת של העבודה בשטח. גם משרד החינוך שותף לפיקוח, באמצעות המינהל הפדגוגי.

התוכנית משקיעה בפיתוח עצמאי של תוכני העשרה המכונים "תחומים ותוכניות בית" בתחומי האמנות, המחול, התקשורת, התיאטרון, הטבע והסביבה ועוד. לצדן פועלות תוכניות שפותחו בידי גורמים מקצועיים פרטיים. כל התוכניות מספקות למדריכים מערכי הוראה וחומרים לשימוש הילדים. אלפי מדריכים ומדריכות מוצאים בתוכנית הזדמנות להתנסות חינוכית־פדגוגית, משלבים הדרכה עם לימודים או עבודה נוספת, זוכים להנחיה ולליווי - ורוכשים ידע וניסיון בעלי ערך לעתידם.

לסוגיית ירידי התוכניות שהופיעה בכתבה: בעבר אכן נהגנו לקיים ירידי תוכניות כדי לחשוף את התכנים, ולא לשם קבלת החלטות. אלה מתקבלות במסגרת ועדות ההיגוי הבית־ספריות.

בעניין מבנה ההעסקה ותנאי השכר, מבנה ההעסקה נקבע כחלק ממכרז של משרד החינוך. תקציב התוכנית מבוקר באופן שוטף בידי רואה חשבון מבקר פנים וועדת כספים בראשות חשב משרד החינוך. חברת מרמנת היא הזכיינית הנוכחית המעסיקה את העובדים, ותנאי ההעסקה מאושרים בכל שנה מחדש בוועדה בראשות איש משרד החינוך.

אנו ערים לבעייתיות העולה ממבנה ההעסקה. עם זאת, כתוכנית חינוכית־חברתית אשר החוק וכבוד העובדים הם נר לרגליה, המדריכים נהנים מכל הזכויות הסוציאליות על פי חוק ואף מעבר לכך. תנאי ההעסקה של המדריכים מוצגים בפניהם בשקיפות לפני תחילת עבודתם. ואלו התנאים לעובדי הקרן, בניגוד לפרסומים שהיו לאחרונה בנושא: פנסיה מעסיק - 6% (4.16% על פי חוק), פנסיה עובד 5.5% (4.16% על פי חוק), פיצויים מעסיק 8.33% (4.18% על פי חוק), סך הכל 19.83% (בעוד החוק דורש 12.5%). גם דמי הנסיעות גבוהים מהנקוב בחוק. נוסף על כך המדריכים זכאים לדמי הבראה וחופשה שנתית על פי חוק (9 ימי חג ושבוע חופשה בפסח) ולביטוח בריאות נוסף לעובדים בעלי ותק. רוב המדריכים מתחילים לעבוד בתחילת השנה ומסיימים את עבודתם בסופה (חודש יוני). אם קיימת חריגה מכך, היא בשל אילוצים שאינם תלויים בנו. בניגוד למצוין בכתבה תוכנית קרב מקפידה על נוהל שימוע לפני פיטורים, כמחויב בחוק.

השכר הממוצע של מדריך הוא קרוב ל־50 שקל ברוטו לשעה, בעלות של כ־75 שקל (ולא 40-30 שקל). אשר לעלות הממוצעת לשעת הדרכה, זו עומדת על 120 שקל וכוללת 75 שקל עלות שכר מדריכים, 10 שקלים הוצאות נסיעה, וכן הוצאות ציוד ועלות התוכנית.

כל הוצאות השכר של הנהלת התוכנית משולמות בידי קרן קרב, ואין העמסה שלהן על תקציבי בתי הספר ועל עלות השעה.

אנו שואפים לשיפור התנאים ומשקיעים מאמצים בנושא בשיתוף קרן קרב ומשרד החינוך, פועלים במסגרת מגבלות התקציבים הממשלתיים והעירוניים המוקצבים לתוכנית ומנסים להביא לשיפור מהותי במערכת החינוך, במיוחד בפריפריה.

נסים מטלון, מנכ"ל תוכנית קרב למעורבות בחינוך