חברת החשמל מתעלמת מחוב לציבור של 7 מיליארד שקל

רשות החשמל תעמוד השבוע בפני הכרעה בנוגע להעלאת תעריפי החשמל ב־6.6%. זו תהיה הפעם השלישית בחצי השנה האחרונה שבה מחירי החשמל יעלו. רשמית מסבירים ברשות החשמל ובחברת החשמל את העליות בהתייקרויות הגז והסולר ובפיצוצים בצינור הגז המגיע ממצרים. אלא שבפועל הסיבה האמיתית להעלאות החוזרות ונשנות פשוטה - כי זה אפשרי.

בעוד שחברת החשמל מעלה מחירים ומצביעה לעבר חובותיה הרבים, הדו"חות הכספיים שלה לשנת 2010 מראים כי השווי של הנדל"ן הפנוי של החברה, שהמדינה טוענת בחוות דעת משפטית מחודש פברואר 2000 שהם שייכים לציבור, מוערך בלא פחות מ־7 מיליארד שקל. סכום כסף לא מבוטל שהיה צריך להיות בידי הציבור.

למה הסכום הזה לא בידי הציבור? הסבר אפשרי אחד הוא שלא למדינה ולא לחברת החשמל יש אינטרס בכך. האוצר, שאפשר לאחרונה לחברה להנפיק אג"ח בחו"ל, לא מעוניין במחיקה של 7 מיליארד שקל מספרי החברה, שתקטין את שווייה ועשויה להשפיע על היכולת לגייס כספים. חברת החשמל מצדה מעדיפה שהנכסים האלה יישארו אצלה, משום שהשבתם לציבור או תשלום עליהם ייגרמו להרעה בתוצאותיה הכספיות.

החוק שכולם התעלמו ממנו

בדיקת "כלכליסט" חושפת כי חברת החשמל והמדינה לא עומדות זה שנים בחוק משק החשמל שנחקק ב־1996. החוק, שהעביר את פעילות חברת החשמל מפעילות על פי זיכיון לפעילות באמצעות רישיונות, חילק את נכסי החברה לשלושה: נכסים ברי־פיצוי - נכסים וזכויות שבגינם החברה היתה זכאית לפיצוי מהמדינה. לפי החוק נקבע שנכסים אלו יישארו בידי חברת חשמל ולא ישולם בגינם פיצוי. הסוג השני של הנכסים הם נכסים שאינם ברי־פיצוי אך משמשים היום את החברה - לפי החוק, חברת החשמל היתה אמורה לרכוש את הנכסים הללו מהמדינה בהתאם להסדר שייקבע בין המדינה לחברה. קבוצה נוספת של נכסים הם נכסים שאינם ברי־פיצוי, ושלא נועדו לשמש את החברה לפעילותה ושצריכים לחזור לציבור.

חוק משק החשמל עוד קבע כי את ההסדר בנוגע לנכסים מהסוג השני יש להשיג בתוך שנה ממועד חקיקת החוק - כלומר לפני 16 שנה. החוק הוסיף כי אם לא יושג הסדר שכזה בפרק הזמן שהוקצב, יקבעו שר התשתיות הלאומיות (כיום שר האנרגיה והמים) ושר האוצר הוראות בעניין רכישת הזכויות והנכסים. החזון לא התממש עד היום. גם דו"ח מבקר המדינה מ־2002 ציין את אי־ההגעה להסדר.

בסוף 1996 מונה "צוות לגיבוש ההסדר" שייחתם עם החברה, ובו נציגים של משרד האוצר ושל רשות החברות הממשלתיות. בכתב המינוי של הצוות, שאליו היה אמור להצטרף גם נציג של משרד התשתיות, נקבע שהצוות יגיש את המלצותיו למנכ"ל משרד האוצר עד מרץ 1997, כלומר שנה מחקיקת החוק.

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2002 פירט את המהלכים שננקטו על ידי הוועדה וחקר את השתלשלות העניינים שהובילו לכך שלא נעשה למעשה דבר עד אז. הוא מתח ביקורת על כך שחברת החשמל לא העבירה לוועדה את רשימת כל הנכסים שבבעלותה בזמן, וכשכבר העבירה מידע היה זה חלקי בלבד ולא היו לה כלל נתונים מעודכנים לגבי חלק מהנכסים.

למעשה, לפי הדו"ח, רק ב־1998 העבירה החברה לאוצר רשימה של כ־220 נכסי נדל"ן עיקריים, מתוכם כ־80 היו בבעלות החברה, כ־110 בחכירה, ובכ־20 החזיקה החברה מכוח הרשאה או ללא הסכם המעגן את זכויותיה בהם.

בפברואר 2000 הגיש צוות ההסדר לחברה שתי חוות דעת, האחת כלכלית חשבונאית והשנייה משפטית. לפי הדו"חות הכספיים של חברת החשמל ל־2010 עולה כי חוות הדעת העריכה את שווי הנכסים שאינם ברי־פיצוי בכ־7 מיליארד שקל. חוות דעת המדינה הוגדרה בדו"חות ככזו "שיישומה עלול להביא להשפעה מהותית על החברה".

למעלה מעשור בלי התייחסות

 

למרות חוות הדעת הברורה, שר התשתיות דאז אליהו סוויסה הודיע כי יש להתעלם ממנה כיוון שלא נערכה ישיבה מסודרת בין המשרדים בנושא. במכתב שהוציא משרד התשתיות לחברת החשמל ביקש השר ש"לא להשיב לפניית האוצר בנושא הסדר הנכסים, כל עוד הנושא לא נידון בצורה מסודרת בין המשרדים, ולא נידון ביניכם לבינינו".

חמישה ימים לאחר הגשת חוות הדעת, ב־5 במרץ 2000, הוציא היועץ המשפטי החיצוני של חברת החשמל מכתב תגובה, ולפיו למיטב הבנתו ליישום ההסדר "לא היתה אמורה להיות ואין השפעה מהותית על חברת החשמל". זהו גם הקו שנוקטת חברת החשמל עד היום בדו"חותיה. בישיבת צוות ההסדר שהתקיימה ביוני 2000 אימצו חבריה, פרט לנציג משרד התשתיות, את חוות הדעת, וקבעו שעל פיהן תידרש החברה "לשלם סכום מהותי בגין רכישת הנכסים, סכום שעשוי להסתכם במספר מיליארדי שקלים".

בחודש ספטמבר באותה השנה, כך לפי דו"ח מבקר המדינה, התקיימה באגף התקציבים ישיבה שבה השתתפו נציגי משרד התשתיות, נציגי חברת חשמל והיועצים המשפטיים שלהם. בסיכום הישיבה נקבע שייבחנו דרכי ההערכה של הנכסים. אולם מהדו"חות הכספיים של החברה ל־2010 עולה כי למעשה עד היום לא נקבעו הוראות בעניין.

הניסיון להתחקות מדוע עד היום למעשה לא נעשה דבר בנושא, מוביל לתגובת אגף התקציבים במשרד האוצר למבקר המדינה באפריל 2002, שלפיה במקביל לעבודת צוות ההסדר הוקמה ועדה בין־משרדית ליישום שינוי מבני במשק החשמל בישראל, "בשל מורכבות הנושא של העברת הזכויות והנכסים של החברה, ראוי ליישמו לכל המאוחר במקביל לשינויים המבניים הצפויים במשק החשמל ובהתאם להמלצות הוועדה הבין־משרדית".

ב־2008 חשף "כלכליסט" כי לפי סקר נכסים שערכה החברה שווי נכסיה עומד על כ־60 מיליארד שקל, מה שאומר שיותר מ־10% מהנכסים, לפי הערכת המדינה, כלל לא שייכים לחברה. עבודת הערכת השווי הוזמנה על ידי הנהלת חברת החשמל לקראת יישום הרפורמה בחברת החשמל והמעבר לתקן החשבונאי IFRS. עבודת הערכת השווי נערכה על ידי משרד רואי החשבון קסלמן בשיתוף חיים בן שחר וד"ר אשר בלס, מנכ"ל חברת הייעוץ אי.אר.סי.ג'י. במסגרת הרפורמה, שעדיין ממתינה להשגת הבנות עם העובדים, אמורה חברת החשמל לעבור שינוי מבני חד שבמסגרתו היא תפוצל לכמה חברות. מקטע הייצור שבו נמצאים רוב הנכסים יחולק לארבע חברות שיתחרו ביניהן.

דוגמה נוספת לצורת ניהול הנדל"ן של חברת החשמל אפשר לקבל מהדו"חות שלה מ־2010, שלפיהם ברשות החברה שטח אדמה של 121 דונם בעכו, שעומד מיותם ללא שימוש למרות הביקושים באזור. בדיקת הנכס מול מינהל מקרקעי ישראל מעלה שהשטח אמנם נרכש על ידי חברת החשמל, ואולם עד היום לא הוסדרו הזכויות בו.

ב־2003 ערכה חברת החשמל סקר מקיף לבדיקת מצב הקרקע, שהעלתה כי הקרקע מזוהמת בחלקה. נכון להיום עומדת הקרקע ריקה. לדברי גורמים ברשות המקומית, חברת החשמל תכננה להקים על הקרקע את המרכז הלוגיסטי שלה בצפון הארץ, ובשטח אף הוצב שלט המעיד על יציאתו של הפרויקט לפועל, אבל לא ברור כלל אם יהיה ניתן לבנות על הקרקע לאור מצבה.

החברה: "יש ספר נכסים"

מחברת החשמל נמסר: "בדו"חות החברה יש גילוי מלא ומפורט של נושא הסדר הנכסים הקבוע בחוק משק החשמל. בידי החברה רשימה מלאה ומעודכנת של הנכסים שבהם יש לה זכויות, לרבות 'ספר נכסים' ממוחשב ומנוהל. לגבי המקרקעין בעכו - החברה נמצאת בקשר שוטף עם עיריית עכו ועם מינהל מקרקעי ישראל להסדרת ורישום הזכויות ובכל הקשור לפיתוח של הנכס בהתאם לתוכניות".

אף שהאחריות על ביצוע חוק משק החשמל היא בתחום אחריות משרד התשתיות, במשרד העדיפו שלא לענות לשאלות שהוצגו על ידי "כלכליסט".

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר כי "המינהל מתכנן להגיע להסכם מסגרת עם חברת החשמל. ייבדקו כל התנאים להסדרת החכירה בכל הנכסים".

השר לשעבר אליהו סוויסה הגיב לפניית "כלכליסט": "איך אני יכול לזכור משהו כזה אחרי 12 שנה?".