אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פורמולה 1 בחסות החושך צילום: רויטרס

פורמולה 1 בחסות החושך

סבב מרוצי המכוניות מתחבר לדיקטטורים ועריצים עבור בצע כסף ומחזק את הקבוצות הגדולות על חשבון הקבוצות הקטנות. זה לא שהפורמולה 1 היא רעה, היא פשוט מיישרת קו עם העולם

18.03.2012, 09:51 | ניצן פלד

2011 היתה שנת המחאות, ההפגנות, ההפיכות. שנה שבה האזרח הקטן קם וצעק, דרש ולעתים גם קיבל. או לקח. הספורט המקצועני, למרות היותו לעתים קרובות מדי בועה בפני עצמו, לא עבר את המגמה ללא פגע.

ב־NFL שביתה הביאה להפסקת הפעילות לאורך מרבית שלבי הפגרה מאחר שהבעלים והשחקנים ניסו להגיע להסכם חלוקת הכנסות שירצה את כל הצדדים; ב־NBA היה מקרה דומה, שבו לצדדים לקח יותר זמן לחתום על חוזה קיבוצי חדש, וזה אפילו עלה בביטול כמעט חודשיים של משחקים; אפילו בפורמולה 1, ספורט של עשירים ועשירים יותר, קרקס נודד של מיליארדרים, נסיכים, שייח'ים, דוגמניות ויאכטות, הרגישו את האנשים שיוצאים לרחובות, אבל בצורה קצת שונה — מאחר שמה שתוכנן להיות מירוץ פתיחת העונה בבחריין, נדחה, ולאחר מכן גם בוטל בגלל התקוממות עממית בנסיכות.

ברני אקלסטון. נוח לו יותר לעבוד עם דיקטטורות, צילום: אי פי אי ברני אקלסטון. נוח לו יותר לעבוד עם דיקטטורות | צילום: אי פי אי ברני אקלסטון. נוח לו יותר לעבוד עם דיקטטורות, צילום: אי פי אי

שנת הפטיש בראש

 

2012, לעומת זאת, נראית בינתיים כמו השנה שתיתן לאזרח הקטן פטיש בראש. אסד טובח באזרחי סוריה והעולם מפנה את הראש לצד השני; ולדימיר פוטין ממשיך להעמיק את אחיזתו הדיקטטורית באחת המדינות הגדולות, העשירות והמשפיעות בעולם; סין צלחה את ימי ההתעוררות העממית בלי שריטה, ואפילו כאן, במיקרוקוסמוס שלנו — זה שמשום מה מעניין את כל העולם — האזרחים בשני צדדי העימות ממשיכים לסבול בגלל שהאינטרסים של מי שעומד בראשם לא תמיד עולים בקנה אחד עם חופש ושלום. הגושפנקה עוד עלולה להגיע בדמות עימות עם איראן.

וגם השנה, הספורט העולמי מיישר קו עם המגמה העולמית: קבוצות מבוסטון ומניו יורק העשירות הגיעו לסופרבול (שנה אחרי שגרין ביי ופיטסבורג היו שם); הקליפרס מלוס אנג'לס הנוצצת התחזקו על חשבון ההורנטס מניו אורלינס הענייה, וההסכם החדש לא שינה דבר בכך שהקו הכללי עדיין משרת את השווקים הגדולים. ואם ב־2011 הפורמולה 1 לקחה חלק פסיבי, קטן ומדכא בתופעה הגלובלית, הרי שכשהמאזניים נוטים שוב לצד של החזקים והעשירים, לראשי הספורט המוטורי הבכיר בעולם לא לוקח הרבה זמן להצטרף למגמה.

וכך, השנה הזו הולכת להיות אולי יותר מתמיד השנה שבה "האזרח הקטן" של הפורמולה 1 ירגיש עוד יותר קטן, מסכן, מנוצל וחסר רלבנטיות.

מארק וובר מול הצלמים. לפי דירוג הדמוקרטיות של ארגון "Freedom House", מלזיה, סין, בחריין, סינגפור, הודו, טורקיה ואבו דאבי, כולן הצטרפו לסבב מאז 1999, מדורגות בממוצע במקום ה־102 בדירוג הדמוקרטיות בעולם ומחזיקות בציון ממוצע של 4.8 (מתוך 10), צילום:  איי פי מארק וובר מול הצלמים. לפי דירוג הדמוקרטיות של ארגון "Freedom House", מלזיה, סין, בחריין, סינגפור, הודו, טורקיה ואבו דאבי, כולן הצטרפו לסבב מאז 1999, מדורגות בממוצע במקום ה־102 בדירוג הדמוקרטיות בעולם ומחזיקות בציון ממוצע של 4.8 (מתוך 10) | צילום: איי פי מארק וובר מול הצלמים. לפי דירוג הדמוקרטיות של ארגון "Freedom House", מלזיה, סין, בחריין, סינגפור, הודו, טורקיה ואבו דאבי, כולן הצטרפו לסבב מאז 1999, מדורגות בממוצע במקום ה־102 בדירוג הדמוקרטיות בעולם ומחזיקות בציון ממוצע של 4.8 (מתוך 10), צילום:  איי פי

האזרח הקטן. מי אתה?

 

השנה יתקיימו, לראשונה בתולדות הסבב, 20 מירוצים — ואף על פי שמבחינת ז'אן טוד, נשיא התאחדות הספורט המוטורי העולמית, מדובר בקצה גבול היכולת של קבוצות פורמולה, ראשי הסבב לא מתכוונים לעצור שם. בשנים הקרובות יתווספו עוד אירועים ללו"ז העמוס, היקר והצפוף.

הסיבה היא כסף. יותר מירוצים שווים יותר הכנסות. והנה למה זה רע לאזרח הקטן:

ראשית, "האזרח הקטן" הוא הקבוצות הקטנות. ברור שלו"ז שכזה מקשה עליהן עוד יותר, בכך שמשאביהן המוגבלים יצטרכו להתפרס על פני עונה ארוכה יותר, מה שישפיע על ביצועיהן. לעומתן, לקבוצות העשירות אין כל בעיה להתמודד עם לו"ז כזה מבחינה תקציבית, והעונה הארוכה תשחק לטובתן כלכלית ומקצועית.

"האזרח הקטן" הוא אוהד הפורמולה 1 הוותיק, זה שעל אהדתו וכספו הפך הענף לאירוע הספורט היקר בעולם. הוא האוהד המסורתי, שמגיע ממערב אירופה, ברזיל, ארגנטינה, קנדה יפן ואוסטרליה. זה שרואה כיצד בכל שנה התחרות כוללת יותר ויותר מירוצים, אבל פחות ופחות מירוצים קרוב לבית. ב־1998 עונת הפורמולה כללה 16 מירוצים, כולן במדינות מסורתיות של הפורמולה 1. עם זאת, האיסור על פרסום מוצרי טבק במירוצים באירופה, ההלוואה הגדולה שנלקחה על ידיחברת אחזקות CVC כדי להשתלט על הפורמולה והמרדף אחר הכסף בשווקים המתעוררים במקומות אחרים בעולם, הולידו את מגמת הבריחה למחוזות חדשים. בשנה שעברה רק 12 מ־19 המירוצים התקיימו במדינות פורמולה "מסורתיות", לא כולל המירוץ המבוטל של בחריין. בתגובה, האוהד המסורתי מביע בשנים האחרונות פחות עניין בפורמולה ומוציא על האהדה הזו שלו פחות ופחות כסף.

"האזרח הקטן" הוא גם, ובכן, האזרח. האמיתי. זה שחי את חיי היומיום שלו. זה שמשווע ליותר חופש, ביטחון והזדמנויות. יכול להיות שזו אמרה גדולה מדי לכתבה על פורמולה 1, אבל סבב המירוצים לא רק שלא נותן יד למאבק של האזרחים לחופש בעולם, אלא אם כבר הוא תומך במשטרים לא חופשיים.

לפי דירוג הדמוקרטיות של ארגון "Freedom House", מלזיה, סין, בחריין, סינגפור, הודו, טורקיה ואבו דאבי, כולן הצטרפו לסבב מאז 1999, מדורגות בממוצע במקום ה־102 בדירוג הדמוקרטיות בעולם ומחזיקות בציון ממוצע של 4.8 (מתוך 10). אף לא אחת מהן נחשבת "דמוקרטיה מלאה" ורק שתיים מהן נחשבות "דמוקרטיה פגומה". ישראל, לשם ההשוואה, מדורגת 36 וזוכה לציון 7.53 (ונחשבת ל"דמוקרטיה פגומה"). וזה כולל את השטחים. בשנה הבאה תצטרף רוסיה לסבב — עם ציון הדמוקרטיה העלוב שלה (3.92). היא נחשבת על ידי "Freedom House" למשטר אוטוריטרי. בקיצור, הכיוון ברור. כל זה אפשרי בגלל שני דברים.

פרארי. המצב כיום הוא שבפורמולה 1 אין באמת מעמד ביניים. כמעט בכל פעם שקבוצה מנסה להתבסס ככזו, היא מתרסקת, צילום: איי פי פרארי. המצב כיום הוא שבפורמולה 1 אין באמת מעמד ביניים. כמעט בכל פעם שקבוצה מנסה להתבסס ככזו, היא מתרסקת | צילום: איי פי פרארי. המצב כיום הוא שבפורמולה 1 אין באמת מעמד ביניים. כמעט בכל פעם שקבוצה מנסה להתבסס ככזו, היא מתרסקת, צילום: איי פי

הרעים מנצחים

זה מתחיל בכך שמי שעומד בראש מנהלת הפורמולה 1 הוא ברני אקלסטון, איש של ערכים — אבל ערכים טוטליטריים, תאבי כוח וכסף. אקלסטון, האיש החזק בסבב זה העשור השלישי, הצהיר בעבר על עמדות פשיסטיות, ובהרבה מובנים קל לו יותר לעשות עסקים עם שליטים טוטליטריים. בתוך כך, כדי להשלים את תדמית הנוול, אקלסטון דוחף את הספורט שלו לכיוון מאוד ברור: הוא מנסה באופן תמידי להכתיב מדיניות של פחות הוצאות בסבב ויותר הכנסות לכיס שלו.

לשמחתם של חובבי הענף, בעלי הקבוצות שתחתיו אינם חבורה של דגי רקק, ובהיותם אנשי עסקים ממולחים בפני עצמם, הם עובדים קשה כדי לאזן את הדרישות של אקלסטון.

וכך, בזמן שאקלסטון רוצה להגביל את ההוצאות של הקבוצות בעזרתתקרת תקציב, ובו בזמן להגדיל את ההכנסות שלו (בכך מעביר יותר ויותר מירוצים למדינות לא דמוקרטיות, שמשלמות לו סכומים גדולים כדי להתחכך בתדמית של הסבב), הוא כמובן משרת את הטרנד העולמי של "החזק שולט".

אבל גם בעלי הקבוצות, כאמור, לא עומדים בצד ומסתכלים. הם, מצדם, עושים הכל כל הזמן כדי לשמור על הסטטוס־קוו בענף, שלפיו מספר קטן של קבוצות עשירות הולכות ומתחזקות, ומנגד מספר גדל והולך של קבוצות קטנות מנסות רק לשרוד. גם אם זה אומר לכופף חוקים.

קבוצות כמו פרארי (העשירה והכוחנית מכולן), מקלארן (שהורשעה לפני שנתיים בפרשיית ריגול תעשייתי ונקנסה ב־100 מיליון דולר) ורד בול (שפרצה בשנה האחרונה הסכם ג'נטלמני של הגבלת הוצאות) לא באמת מתחרות באותו ענף כמו הקבוצות הקטנות, שרובן לא מצליח לשרוד בסבב יותר משנתיים־שלוש.

אין מעמד ביניים

 

המצב כיום הוא שבפורמולה 1 אין באמת מעמד ביניים. כמעט בכל פעם שקבוצה מנסה להתבסס ככזו, היא מתרסקת. טורו רוסו היא בכלל קבוצת בת של רד בול, וויליאמס — ענקית לשעבר — נמצאת בצניחה חופשית כבר שנים, סאובר נשארת בתמונה רק בזכות נדבנים מתחלפים. וענקיות רכב כמו ב.מ.וו, טויוטה והונדה הבינו את זה כבר לפני כמה שנים ועזבו את הסבב, רגע לפני שהמשבר הכלכלי העולמי פגע בו בין 2008 ל־2010, והשאירו את הטבלה מפוצלת בין העילית לתחתית.

אז נכון, אפשר בכל יום ראשון, כשיש מירוץ, לשבת בכורסה ולצפות בנהגים הטובים בעולם מתחרים זה בזה בעזרת כלי רכב מרהיבים, כשכל מה שיעניין אתכם זה מי יגיע ראשון, מי הנהג הנועז מכולם, מהי המערכת האירודינמית המצטיינת ומהו המנוע הכי אמין. אבל אז גם אתם רק תיישרו קו עם המגמה הגלובלית של 2012.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות