פרמיית הפחד

כלכלת העולם השברירית ניצבת כיום בפני סיכונים רבים: הצתה מחודשת של המשבר בגוש היורו; הצטננות קשה של הכלכלה בסין; ויציאתה מהמסלול של מגמת ההתאוששות בארה"ב. אך אף אחד מהסיכונים הללו אינו משמעותי יותר מהסיכון שמציב המשך זינוק פוטנציאלי במחירי הדלק.

מחירה של חבית נפט גולמי מסוג ברנט, שעמד על פחות מ־100 דולר ב־2011, הגיע לאחרונה ל־125 דולר. מחירי הדלק בארה"ב מתקרבים ל־4 דולרים לגלון (כדולר לליטר), במה שמהווה סכנה לאמון הצרכנים שרק תלך ותחמיר עם העלייה בביקושים בעונת הקיץ הקרבה.

הסיבה לכך היא פחד. לא רק שמאגרי הנפט רבים, אלא שהביקוש בארה"ב ובאירופה היה נמוך יותר לאור הירידה בשימוש במכוניות פרטיות בשנים האחרונות והיחלשותו - או הצטמקותו - של התמ"ג בארה"ב ובגוש היורו. אם לנסח זאת בפשטות: הדאגות הגוברות מפני עימות אפשרי בין איראן לישראל יצרו "פרמיית פחד".

המצב הגיאו־פוליטי תמיד אשם

כל אחד משלושת המיתונים האחרונים (שקדמו למפולת של 2008) נגרמו בשל זעזועים גיאו־פוליטיים במזרח התיכון והובילו לזינוק במחירי הנפט. ב־1973 היתה זו מלחמת יום הכיפורים, בסוף שנות השבעים היתה זו המהפכה האיראנית, וב־1990 היתה זו פלישת עיראק לכווית ומלחמת המפרץ שהגיעה בעקבותיה.

אפילו המיתון האחרון - אף שהעילה לו היתה כשלים במגזר הפיננסי - הוחמר בעקבות העלייה במחירי הנפט שנגרמה בעקבותיו ב־2008. כאשר מחירה של חבית נפט הגיע באותה השנה ל־145 דולר לחבית, הכלכלות המפותחות התלויות ביבוא נפט והשווקים המתעוררים גם יחד ניצבו בפני נקודת מפנה לרעה לכיוון המיתון.

הסיכון שהתקפה ישראלית של איראן תגרור את האזור כולו לעימות צבאי נרחב נמוך למדי, אך הוא הולך וגובר. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הוכיח בביקורו האחרון בישראל שהפיוז של ישראל קצר יותר מזה של ארה"ב.

אם קולם של תופי המלחמה באזור יגבר לקראת הקיץ, סביר מאוד שמחירי הנפט יעלו באופן כזה שיגרום להאטה בצמיחה הכלכלית בארה"ב ובעולם כולו. אם המצב יסלים לכדי עימות צבאי גדול, עלולים מחירי הנפט לזנק ולהביא למיתון חמור ומקיף.

אזור שלם תחת עננה מדאיגה

יתרה מזאת, המתיחות הגיאו־פוליטית לא זאת בלבד שלא נעלמת, אלא שהיא אף עלולה להתעצם. מעבר לחוסר הוודאות בכל הנוגע למתרחש במצרים ובלוב, סוריה נמצאת כיום על ספה של מלחמת אזרחים מלאה, וכוחות רדיקליים עלולים לקבל לידם את השליטה בתימן, מה שיזעזע את ערב הסעודית השכנה. כמו כן, עדיין קיימת מתיחות באזורים המזרחיים העשירים בנפט בבחרין ובערב הסעודית, ואולי אף בכווית ובירדן - כולם אזורים בעלי אוכלוסייה שיעית גדולה או קבוצות מתסיסות אחרות.

כעת, משארה"ב עזבה את עיראק, עולה המתיחות בין קבוצות מוסלמיות שיעיות, סוניות וכורדיות, שאינה מסייעת למדינה להגדיל את ייצור הנפט בזמן הקרוב. באזורים המרוחקים יותר אפשר גם למנות את התמשכות הקונפליקט בין ישראל לפלסטינים, את המתיחות בין ישראל לטורקיה ואת ההתרחשויות באפגניסטן ובפקיסטן.

כיום מחירו של הנפט כבר עומד על יותר מ־100 דולר לחבית חרף הצמיחה החלשה בכלכלות המפותחות ובשווקים המתעוררים. פרמיית הפחד עלולה להעלות את המחירים עוד יותר אפילו במקרה שלא יתקיים שום עימות צבאי ממשי, או להצית מיתון גלובלי אם עימות כזה אכן יפרוץ.

הכותב הוא יו"ר רוביני גלובל אקונומיקס, מרצה לכלכלה בביה"ס סטרן למינהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק, ומחבר שותף של הספר "כלכלת משבר". פרוג'קט סינדיקט 2012, מיוחד ל"כלכליסט"