אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה יוצאים אדים מהפריזר? צילום: שאטרסטוק

למה יוצאים אדים מהפריזר?

ולמה כשמעבירים מספריים על סרט של אריזת מתנה הוא מסתלסל ומשתבלל?

22.03.2012, 10:20 | בלדד השוחי

אדים הם כידוע מים שרתחו והפכו לגז. אם כן, מדוע יוצאים אדים מהמקפיא כשפותחים אותו? ומדוע יוצאים אדים מהפה ביום קר?

רועי, תל אביב

רועי היקר,

אדי מים – כי יש עוד סוגי אדים – הם אכן מים שהפכו לגז, אך הם אינם חייבים לרתוח. כל מי שעשה ספונג'ה, או הזיע, יודע שמים מתאדים גם בטמפרטורת החדר. אבל אי אפשר לראות מים כשהם בצורת גז, אז מה שזה לא יהיה שראית שם מחוץ למקפיא, אדי מים זה לא.

"אבל רגע", אני שומע אותך צועק, "ומה זה הענן הלבן מעל לקומקום? ובמקלחת המהבילה?". גם אלה לא אדים. אם תתבונן בעננה הלבנה הזו מקרוב, תחת אור חזק, תגלה שהיא מורכבת מאינספור טיפות זערוריות ונוזליות. וזה גם מה שאתה רואה מחוץ למקפיא.

באוויר, באופן טבעי, יש אדי מים. לפעמים קוראים להם "לחות", וכפי שציינתי, הם בלתי נראים. כשאתה פותח את המקפיא אתה מקרר את האוויר החם שמסתובב בחוץ. ואם האוויר החם הזה גם לח, חלק מאדי המים הופכים לטיפות קטנטנות. אלה אינם אדי מים שיוצאים מהמקפיא, אלא אדים לשעבר מהאוויר בחוץ שהתעבו והפכו לטיפות.

אלה אינם אדי מים שיוצאים מהמקפיא, אלא אדים לשעבר מהאוויר בחוץ שהתעבו והפכו לטיפות, צילום: שאטרסטוק אלה אינם אדי מים שיוצאים מהמקפיא, אלא אדים לשעבר מהאוויר בחוץ שהתעבו והפכו לטיפות | צילום: שאטרסטוק אלה אינם אדי מים שיוצאים מהמקפיא, אלא אדים לשעבר מהאוויר בחוץ שהתעבו והפכו לטיפות, צילום: שאטרסטוק

וזה קורה בכל מקום שבו אוויר טעון באדי מים מתקרר פתאום. זו העננה שמופיעה כשאתה נושף אוויר חם ולח אל הסביבה החורפית. זה גם דוק הלחות שמופיע כשאתה נושף את אותו אוויר על זכוכית צוננת. זה קורה כשאוויר הקיץ הלח פוגע בעלי הדשא הקרירים והופך לטל. וכשהוא פוגע בדופנותיה של כוס משקה קר. זה קורה כשהאוויר עולה לשחקים, איפה שקר באמת, והאדים שבו הופכים לעננים.

למה כשמעבירים מספריים על סרט של אריזת מתנה הוא מסתלסל ומשתבלל?

ענת

 

ענת היקרה,

אף על פי שהטריק שאת מתארת נמצא בשימוש כבר שנים רבות, סודו פוצח רק לפני כחמש שנים, בידי צוות מדענים נועז מאוניברסיטת הרווארד.

אם תצמידי בכח את האגודל ללהב של מספריים (לא חזק מדי, לטובת האגודל) תבחיני שהלהב יוצר חריץ באגודל. זה לא מפתיע – הלהב קשה והעור רך. כשאת תופסת סרט בין הלהב לאגודל, הסרט נדחף אל החריץ, מה שיוצר בו קיפול קטן סביב הלהב.

החלק החיצוני של הקיפול, זה שנוגע באגודל, נמתח ומתארך יותר מהצד הפנימי. בדיוק כמו במסלולי ריצה עגולים כשהמסלול החיצוני ארוך יותר מהפנימי. וכשאת מאריכה צד אחד של הסרט יותר מהצד האחר את מקבלת סלסול.

ובניגוד לדעה הרווחת, הסלסול לא יהיה עז יותר ככל שתעבירי את הלהב מהר יותר. להפך. בהנחה שאת מפעילה על הסרט לחץ שווה, ככל שתעבירי את הלהב לאט יותר כך יהיה לסרט יותר זמן להימתח, והסלסול יהיה צפוף יותר.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il

תגיות

13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
תשובה למספר 3
אמנם החומרים בהם אתה נוגע אכן נמצאים באותה טמפ' (בהנחה שהם באמת באותם תנאים כמו אור שמש ישיר וצל וכו') אך לכל חומר צפיפות שונה. ככל שחומר צפוף יותר כך הוא נוטה "לקחת" לך את האנרגיה מהר יותר, כלומר- לקרר אותך. האנרגיה עוברת מן האצבע שלך למולקולות של החומר בו אתה נוגע וככל שהן קרובות אחת לשניה יותר (משמע צפופות), קל להן יותר להעביר את האנרגיה אחת לשניה מהר. לכן שמיכת פוך מחממת עשויה נוצות ולמעשה לא מחממת כלל, אלא מספיק "אורירית" ולא צפופה על מנת לא "לגנוב" לך את האנרגיה, משמע החום, מהגוף ולהעביר אותו לאוויר הקר מסביבך. טרמוסים אשר בין השכבה הפנימית לחיצונית שלהן שורר ואקום, מונעים בצורה יעילה את בריחת האנרגיה שכן אין כמעט חומר (למעט נקודות החיבור בין הדפנות, וללא קשר אין שם באמת ואקום מוחלט) להעביר אליו את האנרגיה. כאשר אתה נוגע בחומרים שונים הם ירגישו קרים וחמים יותר בהתאם לצפיפותם, כלומר בהתאם למהירות בה אתה מעביר להם את החום ומתקרר. ראית? אתה יכול לגלות צפיפות של חומר בלי ציוד מעבדה ;)
אייל  |  24.03.12
לכל התגובות