נוסחת השכר היצירתית של מנכ"ל שיכון ובינוי

לפני ארבע שנים התחוללה טלטלה בעולם העסקים הישראלי: שרי אריסון, בעלת השליטה בשיכון ובינוי, מינתה את עופר קוטלר למנכ"ל החברה, לאחר שכיהן כמנכ"ל דניה סיבוס של לב לבייב. ההערכות אז היו כי קוטלר פזל לעבר תפקיד מנכ"ל אפריקה ישראל, אך כשהובהר לו כי אין בכוונת לבייב למנותו, החליט לחצות את הקווים. החציה, מתברר, היתה משתלמת במיוחד עבור קוטלר, שקיבל משיכון ובינוי שכר בעלות של 7.7 מיליון שקל ב־2011, או 644 אלף שקל לחודש — פי 136 מעלות שכרו הממוצעת של עובד בחברה (כ־4,700 שקל בחודש).

עם זאת, זו נסיגה מסוימת לעומת שנת 2010, שבה קיבל קוטלר שכר בעלות של כ־817 אלף שקל לחודש — פי 159 מעלות שכרו הממוצעת של עובד בשיכון ובינוי. כמו כן, לפי החברה, אם בוחנים את עלות השכר הממוצעת של עובדי החברה הישראלים בארץ ובעולם ב־2011, מדובר ב־27.5 אלף שקל בחודש, כך שהפער מצטמצם לפי 23.

בנוסף, לטענתה עלות השכר הממוצעת של כלל העובדים בישראל ובעולם עשויה להיות שונה, אך היא סרבה למסור את הנתון הנכון לטעמה.

שכרו של קוטלר מורכב מנוסחה יצירתית במיוחד: ראשית, הוא מקבל שכר בסיס צמוד למדד של 125 אלף שקל לחודש. כמו כן, עבור כל שנה קלנדרית שבה הוא מכהן, קוטלר זכאי לבונוס של 1% מהרווח הנקי בניכוי רווחים מפעולות מיוחדות. אלא שגם הפעולות המיוחדות נושאות תגמול עבור קוטלר, הזכאי לבונוס של 1% מהרווחים מהן. הבונוס המקסימלי שקוטלר יכול לקבל הוא מכפלת שכרו החודשי ב־12, אך זה עדיין לא מספיק: במקרה שקוטלר תרם תרומה מיוחדת לרווחיות, הוא יכול לקבל בונוס של עד פי 24 משכרו החודשי האחרון, ולמעשה לקבל שלוש משכורות בשנה.

מעבר לכך, הדירקטוריון וועדת הביקורת רשאים להעניק לקוטלר תגמולים נוספים בגין אירועים ותוצאות מיוחדות שלא ניתן היה לחזותם מראש. ולבסוף, קיבל קוטלר אופציות בהיקף של 1.25% מהון המניות של החברה בארבע מנות בשנים 2009–2012.

הדירקטוריון קבע כי כל התגמולים לא יעלו על 15 מיליון שקל בשנה, וב־2011 הסתכם הבונוס של קוטלר ב־4.4 מיליון שקל. לצערו, הרווח הנקי של שיכון ובינוי ירד ב־2011 ב־21% ל־412 מיליון שקל, מה שמסביר את הירידה בשכרו. עם זאת, ההכנסות עלו ב־9.5% ל־5.3 מיליארד שקל, ובסך הכל משכו חמשת בכירי החברה שכר בעלות של כ־30 מיליון שקל ב־2011.