אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שוק הגז במתח – מחר יוגשו מסקנות הביניים של ועדת צמח לבחינת משק הגז צילום: עמית שעל

שוק הגז במתח – מחר יוגשו מסקנות הביניים של ועדת צמח לבחינת משק הגז

אחת המסקנות לקבוע רף יצוא למאגרי הגז שיאזן בין צרכי האנרגיה של ישראל לבין רצון היזמים למכור את הגז בחו"ל

04.04.2012, 16:48 | ליאור גוטמן

ועדת צמח צפויה להגיש מחר לרה"מ נתניהו את מסקנות הביניים שלה בכל הקשור למשק הגז בישראל.

אחת הסוגיות הבוערות שעומדות על הפרק תהייה סוגיית יצוא הגז הטבעי לחו"ל מהמאגרים הקיימים והפוטנציאליים שהתגלו מול חופי ישראל, כאשר בעניין הזה כבר עומדת הכרזתו של שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו בכנס הרצליה מפברואר האחרון אז קבע ש"צריך לשמור על רזרבות גז ל-25 שנה, ואת השאר לנתב לייצוא".

נושא נוסף עליו רמז אז לנדאו היה המלצה הקמת מתקני תשתית לכלל השחקנים במשק. "יהיו שני מתקני גז בישראל - מתקן קליטה ממשלתי או ציבורי בעל כניסה פתוחה לכל השחקנים. המתקן השני הוא מתקן ייצוא גז נוזלי", הבטיח השר, מהלך שצפוי לקבל ביטוי במסגרת מסקנות הביניים.

ועדת צמח הוקמה בספטמבר האחרון ובראשה הוצב מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח. חבריה באו ממספר משרדים, זאת במטרה לאפשר טיפול הולם בסוגיה הן מההיבט הסביבתי והן מההיבט הביטחוני.

בין חברי הוועדה, פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה; גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים, משרד האוצר; פרופ' דוד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים; אלונה שפר, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה; פיני אביבי, משנה למנכ"ל לעניינים מולטילטראלים ואסטרטגיים, משרד החוץ ועו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ונציג ראש המטה לביטחון לאומי. האחרון צורף גם בשל הבטחת נתניהו לאבטח את מתקני הגז מתקציב המדינה בשל היותם מתקנים אסטרטגיים.

מותר לייצא, השאלה כמה

 

על פי ההערכות, הוועדה תקבע רף ביטחון של 250 עד 350 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי עבור המשק הישראלי, ואילו שאר המאגרים יפתחו לממכר ללקוחות חיצוניים או מקומיים, אם ימצאו. לעניין זה יצוין שמשרד האוצר תמך בהגדלת ייצוא הגז מישראל, מהלך שעשוי להכניס לקופת המדינה מיליארדי דולרים.

אחד הגורמים שיחכו בכיליון עיניים לקרוא את מסקנות הוועדה יהיו השותפות במאגר "תמר", שמכיל כ270 מיליארד מ"ק גז טבעי. השותפות חתמו בחודשים האחרונים על צבר הסכמים שמשריין את רוב המאגר. כך לדוגמה, החוזה עם חברת החשמל עשוי להגיע (כולל מימוש אופציות) ל99 מיליארד מ"ק גז טבעי, כאשר שאר ההסכמים שנחתמו (דליה אנרגיות, נשר, נייר חדרה, אדלטק ופז) ושיחתמו (דוראד, החברה לישראל) עשויים להביא את היקף המכירות ל60 אחוז מנפח המאגר. אם מוסיפים את הסכם העקרונות שנחתם לפני כשבועיים עם גזפרום הרוסית (3 מיליון טון גז נוזלי ל15 עד 20 שנה) מגלים שמאגר "תמר" מתקרב למיצוי, ושאר הכמויות ינותבו אף לייצוא.

ועדת צמח מתייחסת להסכם עם גזפרום כאל הסכם אסטרטגי, כזה שאם יבשיל (תלוי בהקמת מתקן הנזלה צף על ידי דייהו) עשוי לחזק לא רק את קופת האוצר אלא גם את מעמדה של ישראל ולו בשל העובדה שגזפרום היא חברה ממשלתית רוסית. מאגר "לוויתן" יוזכר אף הוא כמועמד לייצוא, עם שמירה של כמה עשרות אחוזי רזרבה ממנו לשוק בישראל.

הקמת מאגרים אסטרטגיים, הוספת נקודות קליטה

  

ועדת צמח תמליץ להקים מאגרי אכסון אסטרטגיים, חלקם יבשתיים (שדה זהר, קנאים) חלקם יבשתיים (ים תטיס). חברת נתג"ז הוזכרה בעבר במועמדת לרכישת גז באופן מרוכז עבור לקוחות קטנים והיא עשויה לקבל אחריות (עצמאית או במסגרת שותפות מקומית או בינ"ל) להקמת מתקן ייצוא, אחד המקומות שהוזכרו להקמת מתקן מסוג זה היא העיר אילת. המדינה עשויה להשתתף בהקמת המתקן, שעלותו בין 6 ל8 מיליארד דולר.

תגיות