חורים במדיניות האנרגיה: שלוש התשובות שוועדת צמח שכחה לספק

מסקנות הביניים של ועדת צמח לבחינת משק הגז בישראל הוגשו ביום חמישי האחרון. עיקרן - שמירת 28% מנפח מאגרי הגז הישראליים לטובת המשק המקומי לארבע השנים הקרובות; אישור לייצא 50% ממאגרי הגז הגדולים (מעל 200 מיליארד מ"ק, דוגמת תמר ולווייתן) ועד 100% מהקטנים; מתן אפשרת למסחר במאגרי גז בין בעלי המאגרים; הקמת שלוש נקודות קליטה חדשות בחופי המדינה והקמת מתקן יצוא גז בשטח ישראל שפתוח לכל השחקנים.

טרם פרסום המסקנות נרשמו חילוקי דעות עמוקים בין חברי הוועדה בשאלה כמה גז ניתן ליצא לחו"ל. בניגוד למלחמות העולם של ועדת ששינסקי, הפעם משרד האוצר התייצב לצד יזמי הגז. האוצר רצה להציב את הרף ברמה של 60% יצוא. לעומתם, המשרד להגנת הסביבה חשב שישראל צריכה לשמור יותר גז לעצמה לעידוד והרחבת שימושים עתידיים לתחבורה ותעשייה. בדעת מיעוט שהתפרסמה לאחר הגשת מסקנות הביניים, שאורכה גדול יותר מאורך מסקנות הביניים עצמן, טענו במשרד הגנת הסביבה שישראל צריכה להקטין את רף היצוא עד ל־20% מהמאגרים הגדולים.

יו"ר הוועדה מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח החליט שהוא מהאו"ם, ודחף להמלצה לשריין כ־28% מהתגליות (400 מיליארד מ"ק) עד 2018 לצורכי השוק. צמח נשאל בחמישי מדוע הרף כה נדיב ליזמים, וענה שהמלצת המשנה היא לשמור 15% נוספים מכל מאגר למקרה שהשוק לא מקבל את המכסה שהוצבה לו, מה גם שהיה צורך לאזן בין צורכי הייצוא לצרכי המשק. יזמי הגז, ובראשם יצחק תשובה, הופתעו לטובה מהמסקנות, ורובם העדיפו להגיב דיפלומטית שהם "לומדים את המסקנות". בשיחות לא רשמיות הם מעידים שמדובר עבורם בתוצאה טובה.

המסקנות הסופיות יוגשו ביוני 2012, אך ישנן שלוש תשובות שהוועדה שכחה לספק:

1. מדוע נפקד מקומם של הלקוחות הקטנים - מפעלי תעשייה כבדה וזעירה וענף התחבורה - ממסקנות הביניים? בוועדת צמח בחרו "שלא להתלכלך" עם היזמים, וכנראה קיוו שהממונה על הגבלים עסקיים יסיים עבורם את העבודה, ויציב מחיר תקרה למוצר, בדומה לשוק הבנזין. אפשרות נוספת היא לעורר משנתה את ועדת הפיקוח על מחירי הגז, שכבר תשעה חודשים מסרבת לספק תוצר.

2. המנדט המקורי של הוועדה היה לעיסוק בגז טבעי, אולם בחודשים האחרונים דיווחו שחקנים שונים על מציאת מאות מיליוני חביות נפט מול חופי ישראל. פוטנציאל השימוש באנרגיה עצום — אם בתי הזיקוק ירכשו נפט ממאגר מקומי המדינה תוכל לקבוע מחיר חדש למוצר בפתח בית הזיקוק, ובכך להוזיל את מחירי הבנזין שממשיכים לרשום מדי חודש שיא חדש. האם המדינה תקים עתה ועדה מיוחדת לבחינת משק נפט? לוועדת צמח הפתרונים.

3. ה"החור" הגדול ביותר של מסקנות הביניים של ועדת צמח הוא האמירה החד־משמעית שישראל תקים מתקן יצוא גז בחופיה עבור כלל השחקנים.

כשבוע לפני פרסום מסקנות הביניים שלח משרד האנרגיה לכל אחד משמונת חברי הוועדה טיוטה אחרונה להערות. המטרה: לגבש חזית אחידה לקראת מסירת מסקנות הביניים לראש הממשלה בנימין נתניהו. המשרד להגנת הסביבה, שהמנכ"לית שלו אלונה שפר היתה חברה בוועדת צמח, מתח ביקורת קשה על ההמלצה להקים שלושה מתקני קליטה נוספים לגז טבעי בחופי ישראל כתוספת לזה שפועל בקרבת אשדוד.

המטרה בהמלצה המקורית היתה למנוע הקמת מתקן יצוא גז בקפריסין. מדובר במתקן מורכב בעלות של כ־7 מיליארד דולר שהקמתו בישראל לא רק תאפשר מיצוי מאגרים על ידי כלל השחקנים, אלא אף תספק פרנסה לאלפי משפחות. ועדת צמח נמנעה כמעט מלדון בנושא. באוצר ראו בעיני רוחם את הפיאסקו מהכוונה להקים ב־2010 מתקן קליטת גז בקיבוץ מעיין צבי, כ־2 ק"מ מזרחית לחוף הים. המהלך זכה בספין תחת השם "מאבק חוף דור", אף שהמתקן מעולם לא היה אמור לשבת בחוף. ארגוני סביבה ותושבים מנעו הקמתו, והגז ממאגר תמר התעכב בדרכו לישראל בכעשרה חודשים. התוצאה היא שהגז ממאגר תמר יגיע רק ב־2013, וחשבון החשמל יתייקר.

גורמים באוצר מתחו ביקורת על חוסר היכולת לקבוע הקמת מתקן בשטחי ישראל, צעד שירחיק את הגז מהמשק, ששוב נשאר תלוי בצינור ההולכה הבודד של תמר.