לפטופ לכל ילד? לא בטוח שזה עוזר

הפרויקט השאפתני One Laptop Per Child (מחשב נייד לכל ילד) חילק בשנים האחרונות מיליון לפטופים זולים לבתי ספר ברחבי העולם – אבל מחקר חדש מטיל ספק בהנחת היסוד של הפרויקט: שחלוקת מחשבים יכולה לשפר את החינוך שהילדים מקבלים.

ה-Inter-American Development Bank בחן במשך 15 חודשים את השפעתם של המחשבים על 319 בתי ספר בפרו, והגיע למסקנה שאין כל ראיה לכך שהמחשבים משפרים את הדירוג של התלמידים במתמטיקה או בלימודי שפה. יתר על כן, בניגוד להנחות היסוד של הפרויקט, הופעתם של המחשבים לא גרמה לתלמידים להשקיע יותר זמן בהכנת שיעורי בית או בקריאה.

המגזין The Verge מדווח כי עם זאת יש תופעות חיוביות הנלוות להגעת המחשבים: באופן מובן מאליו, שיעור התלמידים המצוידים במחשב בבתי הספר המדוברים עלה דרסטית (היחס של מחשבים לתלמידים עמד על מחשב ל-28 תלמידים לפני הפרויקט, ועל 1 ל-18 אחריו). כתוצאה מכך, התלמידים מפגינים יכולת רבה יותר בכישורי מחשב בסיסיים כמו עיבוד תמלילים. עם זאת, המחשבים לא שיפרו את כישורי הרשת של התלמידים – משום שלרובם המוחלט אין גישה לרשת.

מהמסקנות של ה-IDB עולה כי התלמידים אינם מנצלים את מלוא הפוטנציאל של המחשבים, משום שפרויקט "מחשב נייד לכל ילד" לא שם את הדגש הראוי על הדרכת המורים כך שיוכלו ללמד את התלמידים לעשות זאת.

בשנים האחרונות החל המיזם לספק לתלמידים גם טאבלטים, והוא היה פורץ דרך בתחום הנטבוקים: יוזמיו התעקשו שניתן לייצר לפטופ קל שישמש לגלישה ולכתיבה בפחות ב-100 דולר, ואף שלא הצליחו לעמוד במטרה זו העניקו השראה לשורה של חברות מחשבים.