אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המודלים לא עובדים צילום: אוראל כהן

המודלים לא עובדים

כדי ליהנות מקצבת פנסיה של 4,000 שקל בחודש, צריך שהרבה, ממש הרבה, הנחות יסוד יתממשו

16.04.2012, 11:26 | שאול אמסטרדמסקי

בהנחה שתעבדו ברציפות במשרה מלאה מהרגע שתשתחררו מהצבא ועד גיל הפרישה בלי לנסוע למזרח לטרקים של שנה, בלי לפרוש לכמה שנים כדי לגדל את הילדים, ואם יפטרו אתכם מיד תהיה לכם עבודה אחרת;

>> ובהנחה שאפילו אם יפטרו אתכם אז לא תמשכו את כספי הפיצויים שלכם, גם אם תצטרכו לשבת בבית שנה או יותר;

>> ובהנחה שהמעסיק שלכם יהיה נאור ונדיב ויכיר בכל מרכיבי השכר שלכם לפנסיה, כלומר גם בשעות הנוספות וגם

לוקחים אחריות נוסחת החיסול של הפנסיה לעבוד 40 שנה בלי הפסקה, לא למשוך את כספי הפיצויים גם במקרה של פיטורים, להשיג תשואה של 4% בשנה על הכסף, לנצח בקרב על דמי הניהול ולקוות שמשרד האוצר לא יעשה עוד רפורמות - 10 הנחות יסוד של מודל הפנסיה שלא קשורות למציאות. כך נראית הדרך אל ההפתעה המרה של יום הפרישה שאול אמסטרדמסקי, 48 תגובותלכתבה המלאה

בהחזר ההוצאות וגם בהוצאות הרכב, הכל כולל הכל יחושב להפרשה שלו לפנסיה שלכם ולא יהיו שום תרגילים של שכר יסוד ושכר בסיס ועוד כל מיני מרכיבים שונים ומשונים שכל תכליתכם להקטין את עלות השכר שלכם עבור המעסיק;

>> ובהנחה שתוחלת החיים לא תתארך בצורה משמעותית עד שתצאו לפנסיה - כלומר שכל המגמות של העשורים האחרונים ישתנו ותוחלת החיים לא תתארך בממוצע בשנה וחצי בכל עשור;

>> ובהנחה שקרן הפנסיה תשיג תשואה שנתית ממוצעת של 4%, כלומר שעל כל שנה רעה עם תשואה של 5%– תבוא גם שנה מוצלחת עם תשואה של 13% לפחות;

>> ובהנחה שהריבית לטווח ארוך לא תהיה נמוכה מדי לאורך זמן;

>> ובהנחה שתשימו לב שמי שמנהלים לכם את החסכונות גובים מכם את דמי הניהול המקסימליים ושתעשו משהו כדי לשנות את רוע הגזירה;

>> ובהנחה שתפרישו לפנסיה מדי חודש את המקסימום שהחוק מאפשר לכם להפריש ועדיין לזכות בהטבת מס, אף שאיש לא יספר לכם מיוזמתו שאפשר לעשות את זה;

>> ובהנחה שהשכר שלכם יעלה מדי שנה בממוצע ב־1.1% לפחות;

>> ובהנחה שעד הפנסיה לא יהיו רפורמות של האוצר, שיגרמו לקרן לצמק לכם את החסכונות תחת עלה התאנה של "איזון אקטוארי";

>> ובהנחה שעד שתפרשו המדינה לא תקטין שוב את רשת הביטחון הפיננסית שהיא פורסת באופן קבוע לקרנות הפנסיה על ידי שימוש באג"ח מיוחדות;

>> ובהנחה שהטייקונים לא יעשו לפנסיה שלכם יותר מדי תספורות;

>> ובהנחה שאף אחד לא יעשה שום טעות מחשב לאורך 40 שנה, והמעסיק שלכם באמת יפריש כל חודש את מה שהוא אמור להפריש;

>> ובהנחה שאחרי 40 שנה בכלל תדעו היכן מפוזרת כל הפנסיה שלכם, כי אף אחד לא יטרח למצוא אתכם מיוזמתו;

>> ובהנחה שאם מתישהו הבורסה תקרוס ולא תתקן את עצמה המדינה תפרוס לכם רשת ביטחון פיננסית;

אז אם תפרישו לפנסיה 1,000 שקל מדי חודש במשך 40 שנה ברציפות, תצליחו לחסוך מיליון שקל, שייתנו לכם קצבה של בערך 4,000 בחודש.

אחרת אם אחת מההנחות האלה או יותר לא יתממשו, הפנסיה שלכם תהיה הרבה הרבה יותר קטנה.

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
על קרן הצבי
לפי שיטת הפנסיה הקיימת, אין שום ביטחון, שכשנגיע אלייה, היא אכן תספיק לאפשר לנו , רמת חיים סבירה. השיטה חייבת להשתנות. כשהכלכלה תנוהל על פי ערבות הדדית, כלומר, חלוקת תקציבים הוגנת, הדואגת לצרכים ההכרחיים של כל אדם, אף אחד מאיתנו לא ייצטרך להיות מודאג, מהיכולת להתקיים בכבוד עם יציאתו לפנסיה.
חיה 1 , אזור השרון  |  18.04.12
7.
חינוך פיננסי זו תשובה
ישנם תחומים מוזנחים במערכת החינוך - אנו במאה ה-21 . מאה שבה חיי האדם משתנים בקצב מהיר בעיקר במדינות המפותחות. יש ללמד מגיל צעיר יחסית ניהול פיננסי ברמת הפרט והמשפחה. מילה פשוטה -בזבוז-הוצאות משפחתיות ללא מבט לעבר המחר. הכותב צודק - שינוי תפיסה של הציבור יצמצם את העוני. חינוך פיננסי הוא בין הגורמים שמביאים להבדל שבין ספרד, איטליה , יוון, לבין גרמניה. המדינות שהמודעות הכלכלית בהן גבוה יותר-ניתן להזכיר מדינות שבהם ישנה השפעה פרוטסטנטית (להבדיל מהקתולית). נמצאות במצב טוב יותר.
מיכאל , ראשון לציון  |  17.04.12
6.
הבורות מכוונת מלמעלה
זה נראה שהבורות של הציבור בתחום הפיננסי מכוונת מלמעלה וכוונתה להשאיר אותנו מרוצים מחינו הקטנים, ולכן אם נצליח ליצור בינינו אמנה חברתית – כלכלית המבוססת על התחשבות, דאגה, ואיכפתיות, יעלמו ניגודי האינטרסים בין מנהלי הפנסיה לבינינו, ואז דמי הניהול ירדו לרמת עלות, (כיום מחקרים מראים ש-90% מהם מתבזבזים על עמלות לסוכנים ולמשווקים ועל רווחים לבעלי הבית ולא על טובת ציבור החוסכים) ואז נרגיש בשיפור דרמטי בסכומי הפנסיה שלנו.
ליאור , ת"א  |  17.04.12
5.
ועכשיו בואו נשנה.
ונניח שלא תהיה מלחמה בעולם,או באזור[לא חסרות אופציות] ונניח שכלכלת העולם לא תקרוס,ונניח שנחיה עד אז,ונניח שכאילו ובאמת יש ביכולתנו לדעת מה יהיה או איך יהיה בעתיד[כל אחד והמרחק שלו מגיל הפנסיה]ועוד לא נגענו ב-10% מכל מה שיכול להשתבש,את חוק מרפי מכירים?ומה עם כל שאר תחומי החיים?הם כבר יסתדרו מעצמם?בואו נשב נדבר נחשוב איך בונים פה חברה טובה יותר שיש בה איכפתיות ,ערבות הדדית,והתחשבות באחר.אז יהיה לכולנו יותר טוב,גם לילידנו כמובן,ולא נצטרך לדאוג כל כך הרבה כי המתח והדאגה הורגים אותנו לאט אבל בטוח.למה לחכות לגיל הפרישה?אז יהיה קצת מאוחר מידי לא?
aneta , בת-חפר  |  17.04.12
4.
אז מה הפתרון???
הזדעזעתי עד כמה זה נכון. טוב שכלכליסט מעלה את הנושא הזה לציבור כי חסר מידע מסוג זה שבו תלוי העתיד שלנו. הפתרון היחידי שנראה באופק זה שינוי ערכים שאל פיהם אנחנו חיים. ברגע שנגיע לערבות הדדית שנדאג אחד לשני וכל המדינה תתנהל כמו משפחה אחד גדולה רק אז אני וכולנו נוכל לעבוד בראש שקט לישון טוב ולדעת שאם יהיה צרה אז יש על מי לסמוך.
יצחק , השרון  |  17.04.12
לכל התגובות