לפי שיטת הפנסיה הקיימת, אין שום ביטחון, שכשנגיע אלייה, היא אכן תספיק לאפשר לנו , רמת חיים סבירה. השיטה חייבת להשתנות. כשהכלכלה תנוהל על פי ערבות הדדית, כלומר, חלוקת תקציבים הוגנת, הדואגת לצרכים ההכרחיים של כל אדם, אף אחד מאיתנו לא ייצטרך להיות מודאג, מהיכולת להתקיים בכבוד עם יציאתו לפנסיה.

ישנם תחומים מוזנחים במערכת החינוך - אנו במאה ה-21 . מאה שבה חיי האדם משתנים בקצב מהיר בעיקר במדינות המפותחות. יש ללמד מגיל צעיר יחסית ניהול פיננסי ברמת הפרט והמשפחה. מילה פשוטה -בזבוז-הוצאות משפחתיות ללא מבט לעבר המחר. הכותב צודק - שינוי תפיסה של הציבור יצמצם את העוני. חינוך פיננסי הוא בין הגורמים שמביאים להבדל שבין ספרד, איטליה , יוון, לבין גרמניה. המדינות שהמודעות הכלכלית בהן גבוה יותר-ניתן להזכיר מדינות שבהם ישנה השפעה פרוטסטנטית (להבדיל מהקתולית). נמצאות במצב טוב יותר.

זה נראה שהבורות של הציבור בתחום הפיננסי מכוונת מלמעלה וכוונתה להשאיר אותנו מרוצים מחינו הקטנים, ולכן אם נצליח ליצור בינינו אמנה חברתית – כלכלית המבוססת על התחשבות, דאגה, ואיכפתיות, יעלמו ניגודי האינטרסים בין מנהלי הפנסיה לבינינו, ואז דמי הניהול ירדו לרמת עלות, (כיום מחקרים מראים ש-90% מהם מתבזבזים על עמלות לסוכנים ולמשווקים ועל רווחים לבעלי הבית ולא על טובת ציבור החוסכים) ואז נרגיש בשיפור דרמטי בסכומי הפנסיה שלנו.

ונניח שלא תהיה מלחמה בעולם,או באזור[לא חסרות אופציות] ונניח שכלכלת העולם לא תקרוס,ונניח שנחיה עד אז,ונניח שכאילו ובאמת יש ביכולתנו לדעת מה יהיה או איך יהיה בעתיד[כל אחד והמרחק שלו מגיל הפנסיה]ועוד לא נגענו ב-10% מכל מה שיכול להשתבש,את חוק מרפי מכירים?ומה עם כל שאר תחומי החיים?הם כבר יסתדרו מעצמם?בואו נשב נדבר נחשוב איך בונים פה חברה טובה יותר שיש בה איכפתיות ,ערבות הדדית,והתחשבות באחר.אז יהיה לכולנו יותר טוב,גם לילידנו כמובן,ולא נצטרך לדאוג כל כך הרבה כי המתח והדאגה הורגים אותנו לאט אבל בטוח.למה לחכות לגיל הפרישה?אז יהיה קצת מאוחר מידי לא?

הזדעזעתי עד כמה זה נכון. טוב שכלכליסט מעלה את הנושא הזה לציבור כי חסר מידע מסוג זה שבו תלוי העתיד שלנו. הפתרון היחידי שנראה באופק זה שינוי ערכים שאל פיהם אנחנו חיים. ברגע שנגיע לערבות הדדית שנדאג אחד לשני וכל המדינה תתנהל כמו משפחה אחד גדולה רק אז אני וכולנו נוכל לעבוד בראש שקט לישון טוב ולדעת שאם יהיה צרה אז יש על מי לסמוך.

הכל נכון, אז מה? כל החיים שלנו הם תחת הנחות מסויימות, למשל שנקום בבוקר, שיהיה לנו אוכל, שיהיה לנו אויר לנשום, שלא ירצחו אותנו ברחוב, שלא יפול ענף מעץ ויהרוג אותנו... תחשבו על זה.

וזה בלי לקחת בחשבון שיש לי עוד 27 שנים לחסוך. עם 400 אלף שקל היום אני יכול לקנות דרה במשכנתא של חצי מליון על דירה כזו אני אקבל שכירות של כ 3000 שקל בחודש שיכסו את המשכנתא ויממנו את התחזוקה והשיפוץ. 400 אלף בנדלן שוים 3000 שקל לחודש בלי מאמץ ובלי סיכון ובסוף נשארת דירה שאפשר להוריש לילדים... הם טוענים שהם יכולים לעשות יותר מזה עם ה 400 אלף שלי.