הקפאה כהבראה

באקלים הכלכלי הנוכחי בישראל, חברות רבות לא מצליחות להחזיר את ההלוואות שניתנו להן ע"י ציבור מחזיקי האג"ח וחלקן נקלעות למצב של חדלות פירעון. מצב של חדלות פירעון מוגדר לגבי חברה, כמצב שבו אין באפשרותה לשלם את חובותיה לספקים או בנקים ועובדים וכלל הנכסים שלה לא מספיק כדי לכסות חובות אלה.

דרך אחת להתמודד עם זה הינה הליכה לפירוק, אך יש לשים לב כי הליכה לפירוק סוגרת את החברה, גורמת לה לאיבוד מוניטין ופוגעת אנושות בעובדיה, בלקוחותיה וספקיה. דרך אחרת מאפשרת לחברה למצוא תוך פרק זמן מוגדר משקיע שירכוש, או יצטרף כשותף ויזרים לחברה כסף, מה שיאפשר לחברה לשקם את עצמה, במסגרת של פשרה ו/או הסדר עם נושיה.

במצב זה מגישה החברה בקשה להבראה או הסדר ומתן צו להקפאת הליכים כנגדה, שפירושו שבמשך 9 חודשים לא יוכלו נושים לפעול כנגד החברה, ומנגד על החברה יהיה מוטל להציג הסדר להבראתה ע"י כך שהחברה ממשיכה להיות "עסק חי" בתקופת מתן צו הקפאת ההליכים, היא ממשיכה את הגבייה מלקוחותיה וכסף ממשיך לזרום לקופתה, מה שהיה קשה מאוד לביצוע באם הייתה מתפרקת.

כאשר בית המשפט נותן צו להקפאת הליכים לא ניתן לפתוח בהליך נשייה חדש כלשהו כנגד החברה, לא ניתן להמשיך בהליך שכבר נפתח וביהמ"ש יכול לאשר בקשות נושים למימוש נכסים רק במידה ואין הנכס מובטח, וכן שמימושו לא יפגע בתוכנית השיקום שהציגה החברה. במצב זה חלה למעשה הקפאה מוחלטת של יכולת מימוש נכסי החברה למשך 9 חודשים ומתגבש הסדר נושים לעניין סדרי הפירעון של חובות החברה.

התהליך של ה"החלמה" או ה"הבראה" של החברה מלווה בדרך כלל באמצעות נאמן, שתפקידו ללוות את ההליך מראשיתו ועד לעמידתה של החברה על רגליה בעצמה. במהלך השנים היו לא מעט הצלחות של צווי הקפאת הליכים - אל על, קלאבמרקט שנרכשה ע"י שופרסל, תבל שנרכשה ע"י HOT, ועוד.

צו הקפאת הליכים יינתן רק במקום בו מוצא בית המשפט כי יש לחברה סיכוי לשוב ולעמוד על רגליה, ובהתאמה: הסדר נושים מאושר מהווה גושפנקא לתחילת הבראת החברה. חשוב להבין כי מקום בו יתרשם ביהמ"ש כי הקפאת ההליכים הינה בבחינת "ברכה לבטלה" לחברה, ואין בה כל תוחלת או סיכוי להבראה - הוא לא ייתן צו הקפאת הליכים, ובמקרים בהם כבר ניתן צו כאמור - לא תתאפשר הארכתו.

שאלה חשובה שנוגעת למתן צווי הקפאת הליכים - כיצד לא חוששים הספקים להמשיך ולספק סחורות או שירותים לחברה הנמצאת במשבר ופועלת תחת צו הקפאת הליכים? התשובה לכך הינה כי ספקים אלה אינם חשופים לאותו סיכון אליו חשופים שאר הנושים, שכן, לצורך ההבראה מוציא החוק מן הכלל ומבדיל את הנושים והחובות שנוצרו לאחר צו הקפאת ההליכים ועד לאישור הסדר הנושים. לספקים אלה ניתן מעמד של נושים בדין קדימה והם יקבלו את שכרם מקופת הנאמן אף ללא כל קשר להסדר הנושים המתגבש, שאם לא כן, סביר להניח שאכן יהיה קשה מאוד, שלא לומר בלתי אפשרי, למצוא ספק שיהיה מוכן לעבוד עם חברה המצויה בהליך הבראה.

הכותב הוא עו"ד ירון טיקוצקי, שותף מייסד במשרד עורכי דין דורון טיקוצקי צדרבוים.