סדר באקזיטים: כמה חברות הייטק שיירכשו יצטרכו לשלם למדינה?

משרד האוצר ולשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת הודיעו כי הן פועלות לקביעת רף עליון לסכומים ישראליות שחברות הנרכשות או מתמזגות עם חברות זרות נדרשות להעביר למדינה. את התקנות החדשות הגישו היום (ב') שר האוצר שטייניץ ושר התמ"ת שמחון לאישור ועדת הכספים.

נכון להיום, חברות שנתמכות על ידי המדען הראשי ומבקשות להעביר את הידע לחו"ל בעקבות השקעה, רכישה או כל פעילות עסקית אחרת נתקלות בבעיה: סכום התשלומים שהוטל עליהן לשלם למדינה אינו מוגבל בחוק.

תשלום לא מוגבל זה יצר אי ודאות, והיקשה על חברות להגדיל את ההשקעה שלהן במו"פ ולגייס משקיעים. על פי התקנות שהוגשו לאישור ועדת הכספים, יוצב רף עליון לסך התשלומים שחברה תידרש לשלם במקרים כאלה, אשר ייקבע על ידי מכפיל מגובה המענקים אשר קיבלה החברה לתמיכה בפרויקט.

התיקון מנסה להפריד בין מקרים שבהם המחקר והפיתוח נשארים בישראל לאחר אקזיט, לבין מקרים שבהם פעילות המו"פ יוצאת מהארץ. במקרה של השארת הפעילות בארץ, תשלום התגמולים יגיע לעד פי 3 מסך המענקים שקיבלה החברה. במקרים שבהם גם הידע וגם הפעילות יוצאו אל מחוץ לישראל, תשלם עד פי 6. בשנת 2010 התבצע ניסיון קודם להסדיר את הנושא, אך נתקל בהתנגדות של שדולת ההייטק בכנסת.

המדען הראשי במשרד התמ"ת אבי חסון מסר: "כגורם הממשלתי אשר אמון על סיוע לתעשיית ההייטק ולעידוד פעילות המחקר והפיתוח, אנו מבינים היטב את החשיבות ביצירת ודאות לתעשייה, על מנת לסייע לחברות להתפתח. אני מאמין שהתקנות מביאות לידי ביטוי את רצוננו לעודד חברות ומשקיעים להגדיל ולפתח את פעילות המו"פ שלהם בארץ, מתוך ההבנה של היתרונות הגלומים בקיום פעילות כזו בישראל

"מאידך גיסא, הן מביאות לידי ביטוי גם את ההבנה שבשוק גלובלי ותחרותי אנו צריכים להיות קשובים לצרכי התעשייה ולעובדה שבמקרים מסוימים, ישנם אילוצים שמצריכים הוצאת ידע מהארץ על מנת לפרוץ בשוק הבינלאומי. אני מקווה שהוודאות שייצרו התקנות, תעודד חברות להשקיע יותר בפעילות מחקר ופיתוח כמנוף לצמיחה ולשגשוג".