אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ישראל יכולה להפוך למרכז טכנולוגיה עולמי

ישראל יכולה להפוך למרכז טכנולוגיה עולמי

כדי שישראל תישאר מובילה, עלינו להפוך למוקד של חשיבה יזמית, גדולה, מקורית וגלובלית

25.04.2012, 11:55 | דרור ברמן
  • לכל הכתבות בפרויקט 50 הסטארט-אפים המבטיחים

    באחד משיעורי הביולוגיה באוניברסיטה למדתי על "תיאוריית המלכה האדומה", הנקראת על שם המלכה מ"עליסה בארץ הפלאות", שאמרה לעליסה: "את צריכה לרוץ בכל הכוח רק בכדי להישאר במקום". הושפעתי עמוקות מהמשמעות האבולוציונית של התיאוריה, הטוענת שבכדי שמין מסוים ימשיך לשמור על ההתאמה היחסית שלו לסביבה אבולוציונית המשתנה תדיר, עליו להיות במצב הסתגלות תמידי. התיאוריה הזאת משקפת במידה רבה את האתגר המשמעותי ביותר הניצב כיום בפני מדינת ישראל כמוקד יזמות והייטק בינלאומי.

    ישראל היא אחת המדינות הקטנות והצעירות בעולם. מדינה רב תרבותית, משוסעת במידה רבה, שעצם קיומה תלוי כחרב מעל לראשה. העובדה שמדינה כזו מובילה בהייטק העולמי היא הישג מעורר השתאות. לאחרונה דירג אתר טק־קראנץ' את תל אביב כאחת מחמש ערי הסטארט־אפ המובילות בעולם, ביחד עם עמק הסיליקון, ניו יורק, טורונטו ולונדון. אכן, יש במה להתגאות, אך אסור להתבלבל - האתגרים הניצבים בפני ההייטק הישראלי מורכבים מאי פעם ודורשים מאיתנו לבחון ולהתחדש כל הזמן.

    דרור ברמן דרור ברמן דרור ברמן

    כאמרת המלכה האדומה, שימור ההצלחה שלנו כרוך באופן הדוק עם יכולתנו להסתגל לקצב ההתפתחות הטכנולוגית המואץ. הממציא והסופר ריי קורצוול חישב שבמאה ה־21 לבדה נהיה עדים לקצב התקדמות טכנולוגי השווה ערך ל־20 אלף השנה האחרונות, ולראיה במכשיר סלולרי יש כיום יותר כוח חישובי ממה שהיה לכל נאס"א ב־1969.

    ישראל נמצאת בעמדת המוביל, אך המוביל תמיד עומד בפני סכנת השאננות, ועל מנת להישאר בפסגה עליו להמציא את עצמו מחדש שוב ושוב. כדי שישראל תישאר מובילה, עלינו להפוך למוקד של חשיבה יזמית, גדולה, מקורית וגלובלית. עלינו להשקיע כל מאמץ בהפיכתנו לקהילה פתוחה, גלובלית וחדשנית, שתאפשר להייטק הישראלי להמשיך ולעמוד בחזית הפיתוח העולמית.

    ישראל צריכה לעמוד במרכזה של מערכת טכנולוגית־גלובלית שתספק את התשתיות האקדמאיות, הכלכליות ואת המצע הדמוקרטי הנדרש בכדי להוות אבן שואבת למיטב המוחות בעולם. עלינו לעודד אנשים לצאת ולרכוש ידע וקשרים במדינות אחרות, ובעזרת תמריצים נאותים לדאוג לכך שמיטב היזמים והמשקיעים בעולם יראו בישראל שותף כדאי לפיתוח טכנולוגי. לעניין זה חשוב להפנים שנדידת המוחות בעולם אינה תופעה שיש לעצור, אלא תהליך הכרחי לשיתוף ולהעברה של מידע וגם להמשך ההסתגלות של ענף ההייטק בשוק המשתנה במהירות אדירה.

    סיפורם של רפאל אוזן וירון סמיד הוא דוגמה חיה לדברים. אוזן עלה לישראל לבדו מצרפת בגיל 16, לא ידע עברית, עשה מאמץ אדיר לשרת כקצין ביחידה טכנולוגית מובחרת והפך ליזם מיד עם שחרורו. סמיד גדל בארה"ב ובין היתר הקים את קבוצת טק אביב, המאגדת תחתיה כ־1,500 יזמים ישראלים בארץ ובחו"ל, החולקים ביניהם רעיונות, יוזמות וידע. זוהי רשת שאין דומה לה בכל העולם, המספקת תמיכה קריטית ליזמים ישראלים בכל העולם.

    אוזן וסמיד הקימו בישראל את בילגארד, סטארט־אפ פורץ דרך המאפשר לצרכנים לגלות חיובים חשודים והונאות בחשבון הבנק שלהם. הן בילגארד והן קבוצת טק אביב הם מופת ליכולת הסתגלות, למובילות מחשבתית וליצירת פלטפורמה לצמיחה והתחדשות, שהמרוויח העיקרי שלה הוא ההייטק הישראלי.

    כשהקמנו את קרן Innovation Endeavors ב־2010, השקענו מאמץ רב בכדי ליצור את הבסיס הרעיוני, הניהולי, הפיזי ואת מערכת התמיכה שישנו את האופן שבו משקיעים ויזמים יוצרים קשרים, מחליפים מידע, ובונים חברות הפותרות בעיות גדולות. בשנתיים האחרונות זכינו להשקיע בעשרות סטארט־אפים מבטיחים שמקרבים אותנו אל המטרה השאפתנית שלנו – לבנות את אחת מקהילות היזמים האיכותיות בעולם. חלק נכבד מהיזמים שאיתם בחרנו לעבוד מגיע מישראל, יזמים שיכולת ההסתגלות והחדשנות טבועות בהם.

    מימוש החזון להפוך את ישראל למרכז טכנולוגי עולמי נמצא בהישג יד, החומר האנושי קיים. כעת על כולנו לרוץ קדימה, להתעלות מעל דפוסי החשיבה המוכרים, ולבנות את מעצמת ההייטק של המאה ה־21.

    הכותב הוא שותף מנהל בקרן ההון סיכון Innovation Endeavors, שייסד עם יו"ר גוגל אריק שמידט


  • תגיות

    14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

    12.
    מספר 10, כזה גיבוב של שטויות, כבר הרבה זמן לא קראתי.
    אני עובד בתעשייה ומכיר מהנדסים, וכמו בכל תחום, יש מהנדסים טובים יותר וטובים פחות. יש גם מהנדסים תת רמה (לרוב ממכללות קיקיוניות). אתה בטח מאלה שאומרים שהצבא שלנו החזק ביותר כוחות הכיבוי וההצלה הטובים ביותר המדענים הטובים ביותר ועוד הרבה דוגמאות..."כן"... תמשיך לחיות בסרט.
    מהנדס  |  26.04.12
    10.
    כדי שישראל תיקח את ההובלה צריך לקצץ את הקשרים עם חברות ענק
    רוב המדינות מרוויחות מכך שחברות ענק כמו גוגל, אינטל, מיקרוסופט ואחרות בוחרות לפתוח בהם מרכזי פיתוח. בעיקר משום שזה מספק מקומות עבודה ומאפשר לאורך זמן פיתוח של ההון האנושי במדינה. מדינות שאין בהם מרכזי פיתוח מתקשות מאוד להנפיק מהנדסים ברמה גבוהה. בישראל נולדה תעשיית ההייטק מתוך התעשיות הביטחוניות, לא מההגירה מברה"מ (שאינה מהווה רוב בקרב עובדי התעשיה או בקרב יזמיה) ולא בשל תהליך השלום (שהחל הרבה אחרי שזרעי תעשיית ההייטק הישראלי החלו לנבוט). אין בישראל מהנדסי מכרות מעולים או מהנדסים מומחים לחימום בית פשוט כי בישראל אין התמחויות כאלו ואין תעשיה שדורשת כאלו ולכן כשיש צורך "מאלתרים" מומחה. בקנדה ורוסיה יש מומחים. במקרה של ישראל, ישראל לא הרוויחה יותר מדי מכך שחברות ענק פתחו בשטחה מרכזי פיתוח. זאת משום שתעשיית ההייטק הישראלית מתאפיינת ביזמות שאין באף מדינה אחרת וביכולות מקצועיות שעולות בהרבה על אלו של כל מדינה, כולל ארה"ב, פר גודל אוכלוסיה וברוב המכריע של המקרים גם באופן מוחלט. כניסת אינטל ומיקרוסופט ואורקל למדינות כמו אנגליה, אירלנד וכן הלאה לא הובילה לצמיחתם של מאות או אלפי סטארט אפים מסביב פשוט מאוד כי החומרה האנושית במקומות אלו היא פחות יזמית ופחות מומחית. נכון, אפשר לומר שכניסת אינטל לשוק הישראלי (שנעשתה אחרי שהמוחות היהודים-ישראלים הכניסו לאינטל כמה מיליארדים בפטנטים) תרמה פה ושם לעידוד השקעות, חיזקה את מעמדה של ישראל כמעצמת טכנולוגיה-אבל כללית, המחיר גדול מהתועלת. ישראל שפכה מיליארדי דולרים במענקי עידוד כדי להביא הנה את אינטל שרק הרוויחה כתוצאה מהמלך (כל מעבד שני שאינטל מוציאה תוכנן בישראל, בד"כ אלו המהפכניים יותר) וכנראה הייתה נכנסת הנה בכל מקרה. בכסף הזה ישראל יכלה לעודד יזמות עצמאית של אנשי מקצוע בהחזר גדול בהרבה. מההשקעה באינטל ישראל מחזירה לעצמה רק מס על משכורות, וזה לא הרבה. מלבד זאת, חברת ענק זרה שמקימה כאן מרכז שמעסיק אלפי עובדים ברמת ההכשרה הגבוהה ביותר בעצם מייבשת את היזמות. אולי לא כל מהנדס הוא יזם, מההיכרות שלי, הרוב לא יזמים באופי שלהם. אבל מספיק ש1 מכל 7-8 יהיה יזם. למהנדס ישראלי מוצלח יש סט של כלי עבודה שאין להרבה מהנדסים של מדינות אחרות, הן מבחינת הניסיון, ההיכרות עם מומחים רבים, היכולת לגייס חברים וכן הלאה. כאשר מהנדס בן 26-28 הולך למקום העבודה המקצועי הראשון שלו הוא בעצם לא יקים שום סטארט אפ וברוב המקרים גם לא יחשוב להקים אחד כל עוד שהוא עובד. הוא מקבל משכורת טובה עבור בחור צעיר (ולרוב רווק), רכב, פעם בשנה הוא יוצא לטיול בחו"ל, מבחינתו החיים טובים ואין לו טריגרים גדולים. כל זה בסדר גמור כשהוא עובד בחברה ישראלית, שאז כולנו מרוויחים יחד איתו. אבל כשמדובר בחברה זרה הוא נותן לה אוצרות טבע בזול. בדיוק כפי שהפולשים הספרדים קנו מהאינדיאנים זהב תמורת חרוזים. בדרך כלל כשבוחנים את הפרופיל של יזם ישראלי מוצאים שהיוזמה נולדה כאשר הוא היה או לא מועסק, או אחרי תקופת העסקה\בזמן הלימודים או כשהוא מגיע מתפקיד בכיר בתעשיה או כשהוא יזם סדרתי. מיעוט מגיעים לכך מתוך עבודה סטנדרטית. טובי המהנדסים של ישראל עובדים במרכז הפיתוח של גוגל ישראל שמעסיקה פחות מ200 מהנדסים בישראל, ממה שאני שמעתי מחברים שעברו את תהליך הסינון של גוגל-מדובר בתהליך הכי סלקטיבי בתעשיה. חצי מהפיתוחים של גוגל מגיעים מישראל (כדאי שתבדקו את הנושא), למרות שבארה"ב ובמדינות אחרות יש להם קרוב ל30,000 עובדים (ובין החשובים ביותר גם שם תמצאו ישראלים). אם המוחות האלו, של הישראלים, לא היו הולכים לגוגל אלא לסטארט אפים ישראלים, הם היו יכולים להקים את הגוגל הבאה. אותו דבר עם מיקרוסופט, תתפלאו כמה היא תלויה במרכז הפיתוח של כאן. היא גם מודה, אין תחליף או דומה למהנדס הישראלי. כמו שאמר הסמנכ"ל של מיקרוסופט, "יש בישראל מהנדסים שאי אפשר למצוא בשום מקום בעולם". אבל מה? הם מוכרים את התפוקה שוות המיליארדים שלהם בגרושים למיקרוסופט. נכון, לאף סטארט אפ ישראלי אין את כושר ההפצה של מיקרוסופט, גוגל או אינטל. אבל לו ההייטק הישראלי היה מסתגר יותר, לו המדינה הייתה משקיעה ביזמות עוד יותר ולאורך טווח רחוק יותר, לו היא הייתה מוציאה חוקים שמעודדים את היזמות הישראלית ונותנים לה יתרון על פני חברות זרות כאן במדינה שלנו, שמעודדים שיתוף פעולה בין סטארט אפים ישראליים, התוצאה הייתה שלאורך זמן היינו יוצרים פער טכנולוגי שמדינות אחרות לא היו יכולות לסגור ואז היינו הופכים את הגלגל.
    גלעד  |  26.04.12
    לכל התגובות