מה הגובה הראוי לדמי ההעברה?

תשלום "דמי העברה" מתיקים הוא פרקטיקה ידועה ומוכרת בקרב עורכי דין שאף עוגנה בכללי לשכת עורכי הדין. לא אחת קורה כי עו"ד נתקל בצורך להפנות תיק מסוים לחברו. זאת, בין השאר, במצבים שבהם עורך הדין שאליו פנה הלקוח אינו מנוסה בנושא הפנייה, הוא עסוק, או שאין במשרדו די כוח אדם כדי לטפל בפנייה (לדוגמה כשנדרשת ליטיגציה מורכבת). מצב אפשרי נוסף הוא כאשר עוה"ד שאליו פנה הלקוח נתקל בעת הטיפול בתיק בצורך להשלים ייצוג מתחום נוסף, כגון היבטי מס של תיק מסחרית או עסקת מקרקעין.

השאלה העולה לסדר היום בעת ביצוע העברת תיק היא מהם דמי ההעברה הראויים. הפרמטרים המרכזיים לחישוב דמי ההעברה הם שיטת התמחיר בתיק - האם שכר הטרחה בתיק נקוב בשעות, במחיר קבוע או כנגזרת מהצלחה; תמהיל כוח האדם שיטפל בתיק במשרד שקיבל ואליו הוא הועבר; וכמובן שולי הרווח הצפויים בתיק.

לא אחת קורה שעורכי דין מתעלמים מפרמטר שולי הרווח בתיק, וקובעים דמי העברה שהופכים את הנושא ללא כדאי עבור אחד הצדדים. כך, במרבית התיקים המסחריים או בתיקי הליטיגציה שולי הרווח הם 50% ואף למטה מכך. יוצא שבתיק ששולי הרווח הצפויים בו עומדים על 40% ודמי ההעברה הם 33%, ימצא עצמו המשרד המקבל עם חלק מינורי של 7%. לכן במקרה כזה ההמלצה תהיה כי דמי ההעברה לא יעלו על מחצית משולי הרווח הצפויים בתיק, כלומר לא יותר מ־20%. מנגד, בהחלט ייתכנו תיקים שבהם שולי הרווח הצפויים עולים על 50%, ואז יש מרווח גדול יותר לדמי ההעברה של 25% ואף למעלה מכך.

הכותב הוא מנכ"ל GLawBAL