"המציאות הכלכלית תאלץ את הולנד לסגת מהבטחותיו"

חגיגות הניצחון עדיין נמשכות ברחבי צרפת, גם שלושה ימים אחרי שפרנסואה הולנד החזיר את הסוציאליסטים לארמון האליזה לאחר 17 שנות היעדרות. אולם בשעה שברחבי העולם הכתירו את הניצחון של הולנד "היסטורי", יש מי שחוששים שהעתיד הקרוב של צרפת יהיה למעשה חזרה מדאיגה של ההיסטוריה על עצמה, ומזהירים כי אם היא תמשיך במסלול שהתווה לה הולנד במסע הבחירות - היא תסתיים בלא פחות מקריסתה של הכלכלה הצרפתית.

ד"ר עמנואל נבון, מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל־אביב ובמכללה האקדמית אשקלון, ומומחה לכלכלת צרפת, הוא אחד מאלה המנסים להזהיר מפני המסלול שעלולה צרפת לעלות עליו, אם היא תתפתה להאמין להבטחותיו של הולנד. לדבריו, לא מדובר כאן בהעדפה פוליטית. פשוט צריך להסתכל על המספרים.

"אני מאמין שהולנד יירד מהעץ שהוא טיפס עליו", אומר נבון. לדבריו, "כדי להיבחר הוא היה מוכרח להציג תוכנית אלטרנטיבית לזו של סרקוזי, אבל כמו שאומרים, 'לפני הבחירות הקיר מדבר אליך, אחרי הבחירות אתה מדבר אל הקיר'". באותן תוכניות מתכוון נבון בין היתר להבטחותיו של הולנד להוריד את גיל הפרישה מ־62 ל־60; ליצור 60 אלף משרות חדשות במגזר הציבורי; לפתוח לדיון מחדש את האמנה הפיסקאלית של גוש היורו, ולהטיל מס של 75% על הכנסות עשירים.

צהלת מחנה הולנד בכיכר הבסטיליה ביום ראשון | צילום: אם סי טי

חיה על קרדיט כבר 30 שנה

"אם הולנד יבוא לאנגלה מרקל ויציע לה לפתוח מחדש את האמנה הפיסקאלית, היא תזרוק אותו מכל המדרגות", הוא מעריך. "אני לא רואה שום אפשרות שהוא יישם את ההבטחות שלו. נכון להיום התקציב הצרפתי נמצא בגירעון רצוף מאז שנת 1974, החוב הצרפתי עומד על כ־90% מהתמ"ג, וההערכות הן שאם לא יבוצעו בו שינויים הוא יגיע ל־100% מהתמ"ג ב־2015. צרפת היא המדינה בעלת שיעור ההוצאות הממשלתיות מהתמ"ג הגבוה ביותר ב־OECD, יותר מבסקנדינביה. זה פשוט לא יכול להימשך. מישהו צריך לממן את זה ומרקל לא תסכים לקחת על עצמה את התפקיד הזה. אם הוא יתמיד בדרישותיו, גרמניה עלולה לאיים בפרישה מגוש היורו".

איך צרפת הגיעה למצב הזה?

"צרפת החזיקה מעמד עד כה משום שהיא חיה כבר 30 שנה על קרדיט שנותנים לה השווקים הפיננסיים. אבל המשבר הגלובלי של 2008 טרף את הקלפים. צריך פשוט להסתכל על המספרים כדי להבין שהאזהרות שצרפת עלולה להיות הבאה בתור אחרי יוון וספרד נכונות. בדיוק ברגע שבו צרפת זקוקה נואשות להפחתת ההוצאות הממשלתיות, מגיע הולנד ומציע להשמין אותן עוד יותר. זה בלתי אפשרי בכל קנה מידה הגיוני".

12 מנהיגים אירופים הודחו בשנתיים האחרונות מתפקידם, יהיה זה במועד הבחירות המתוכנן או במסגרת הפלה יזומה של הממשלה. ניקולא סרקוזי נכלל במניין הזה, אך העובדה היא שבניגוד למנהיגים אחרים, הניצחון של הולנד לא היה סוחף: 51.7% בלבד מהקולות.

"עם היוודע התוצאות אמר סרקוזי ליועציו, 'לא קיבלתי בעיטה בתחת, בניגוד לעמיתיי האירופים שנשלחו כולם הביתה. בסך הכל ההישג שלי לא רע בכלל'. וזה נכון, דרך אגב. אם מארין לה פן היתה מורה לבוחריה להצביע לסרקוזי, אז הולנד בכלל לא היה עולה לשלטון וסרקוזי היה הופך לראש המדינה האירופי היחיד שהיה נבחר מחדש על רקע המשבר. הולנד בהחלט ניצח טכנית, ובניצחון נמוך מזה של סרקוזי ב־2007, אז קיבל כ־54%".

האם העובדה שמדובר בניצחון לא גדול תקשה עליו למשול?

"צריך להבין ששיטת הממשל בצרפת, בדומה לזו האמריקאית, בנויה משני חלקים: בחירות לנשיאות ובחירות לאסיפה הלאומית. ברגע שהנשיא נבחר, גם אם על חודו של קול, הוא הנשיא וזה סוף הסיפור. מה שכן ישפיע על יכולתו להוביל וליישם את מדיניותו יהיו התוצאות לבחירות האסיפה הלאומית בעוד חודש. אם המפלגה הסוציאליסטית תזכה ברוב מוחלט, הולנד יוכל למשול ביד חופשית - נשיא שיש לו רוב מוחלט באסיפה הלאומית הוא כמעט כל יכול. לעומת זאת, אם המפלגה הסוציאליסטית תנחל מפלה ולא תזכה ברוב מוחלט, הולנד יהפוך מכל יכול לנשיא בעל סמכויות סמליות בלבד".

הולנד. "ניצח טכנית" | צילום: רויטרס

רק סרקוזי אמר את האמת

נבון מעריך שהולנד ישיג את הרוב הדרוש לו בבחירות לאסיפה הלאומית. "אני לא מאמין שהציבור יבחר בנשיא מהמפלגה הסוציאליסטית רק כדי ללכת חודש מאוחר יותר ולבחור ברוב מהימין שלא יאפשר לו למשול כראוי", הוא אומר. "עם זאת, אני לא שולל לגמרי מצב כמו שהיה בתקופת כהונתו השנייה של מיטראן ב־1988, בעת שהרוב הסוציאליסטי היה קטן מאוד. אם זה יהיה המקרה, הולנד יצטרך להקים ממשלה עם המפלגות שסייעו לו לעלות לשלטון, כמו מפלגת הירוקים או המפלגה הקומוניסטית, והדבר יסבך עוד יותר את המצב וירחיק את הולנד מהכיוון שדורשות ממנו מדינות גוש היורו לנקוט".

מה הלך הרוח ברחוב הצרפתי? האם הבוחר מרגיש שהעניש את סרקוזי?

"אין מה להגיד, הצרפתים מאוד לא אהבו את הסגנון של סרקוזי, והוא גם מעולם לא התקבל לגמרי במערכת הפוליטית. בנוסף, המבנה של הרפובליקה החמישית הוא כזה שהנשיא עוסק בעיקר בנושאי חוץ וביטחון וראש הממשלה עוסק בעיקר במדיניות הפנים. היתרון בשיטה הוא שאם יש משבר גדול בתחום הפנים, כמו משבר כלכלי, באפשרותו של הנשיא לגלגל את האחריות לפתחו של ראש הממשלה. אך מכיוון שסרקוזי הוא אדם שתלטן וריכוזי כל כך, הוא הפך את עצמו למנכ"ל של המדינה וספג את כל הביקורת. כך הוא נתפס בעיני הציבור כמי שאחראי במידה רבה למשבר. זו טעות אסטרטגית - הוא ניסה לרכז אצלו את כל הכוח ובסופו של דבר שילם על כך מחיר אישי".

"המציאות הכלכלית פשוט תכפה את עצמה עליו והוא יעשה סיבוב פרסה מההבטחות שלו, אין לו ברירה. כשהולנד אומר שהוא יטיל מס של 75% על העשירים, ברור שהוא לא יעשה את זה. אין עשיר שיסכים לשלם מס של 75% על הכנסותיו, זה יביא לבריחת הון. כנ"ל לגבי יצירת 60 אלף מקומות עבודה ממשלתיים - מי יממן את זה? גם אין סיכוי שהוא יוריד את גיל הפרישה בחזרה מ־62 ל־60. גם במקרה הזה המציאות בצרפת מנוגדת לתוכניות, משום שכשהוקמה מערכת הפנסיה היו מספיק צעירים כדי לממן אותה, והיום מספרם של המבוגרים גדל והמערכת מידלדלת.

"ההבטחות שלו זהות לאלה שהשמיע מיטראן בכהונתו הראשונה בתחילת שנות השמונים, אבל בריחת ההון והדרישות

מצרפת בזמנו לפרוש מהמערכת המוניטרית האירופית דאז (EMS), הביאו אותו לסגת מהכל. ההיסטוריה תחזור על עצמה גם במקרה הזה, וחבל שלא לומדים ממנה מבעוד מועד".

התמונה שעולה מהדברים שלך קודרת למדי

"בהחלט. אני חושב שההתלהבות מהולנד ממש לא במקומה. טענתי זאת בעבר ואני טוען זאת שוב: עם כל האכזבה מסרקוזי, ולמרות היישום החלקי בלבד של הרפורמות שהוא הבטיח להעביר, הוא המועמד היחיד שאמר את רוב האמת לבוחר. אם הוא היה נבחר שוב, הוא אולי היה יכול להעביר אותן, מבלי לחשוש מבחירות מתקרבות. עכשיו כבר אין סיכוי שזה יקרה".