בין האינפלציה לצמיחה

מדד אפריל שתפרסם הערב (ג') הלמ"ס צפוי להיות גבוה במיוחד, כנראה קרוב ל־1%. כאשר יעד האינפלציה המעשי הוא 2%, עליית מחירים של 1% בחודש אחד היא ללא ספק אירוע יוצא דופן. אך אירועים כאלה נרשמים אצלנו מדי שנה באפריל, בעיקר בשל גורמים עונתיים כמו התייקרות הפירות, הירקות, ההלבשה וההנעלה. בשמונה השנים האחרונות עלה מדד אפריל ב־0.5%–1.5%.

לא רק גורמים עונתיים

השנה חברו לגורמים העונתיים הרגילים סיבות נוספות, כמו העלייה במחירי החשמל והמשך ההתייקרות של הנפט. לפני שלושה שבועות העריכו חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל כי כמה מהגורמים העונתיים שמשפיעים מדי שנה על מדד אפריל השפיעו הפעם על מדד מרץ, בשל העובדה שחג הפסח חל השנה מוקדם יחסית. אם הערכה זו תתגלה הערב כנכונה, תהיה העלייה במדד אפריל נמוכה מעט מהצפוי.

אך כל זה עדיין משאיר אותנו עם המדד הגבוה יחסית של מרץ (0.4%), ועם המדד הגבוה הרבה יותר שצפוי כאמור באפריל. לכך יש להוסיף את העובדה שבארבעת החודשים הקודמים הסתכמה האינפלציה בשיעור שנתי חריג של 3.2%, ושאפילו המדד ללא סעיף הדיור הבעייתי עלה בתקופה זו בשיעור שנתי של 2.9%. והשאלה המסקרנת היא מה יעשו עם המידע הזה חברי הוועדה המוניטרית, שיצטרכו להחליט בעוד שבועיים על גובה הריבית בחודש יוני.

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. הבנק חוזה צמיחה של 3.1% השנה | צילום: מיקי אלון

אם כל הסיפור היה מתמצה באינפלציה שהיתה, היו שני ימי הדיונים של הוועדה המוניטרית יכולים להצטמצם ל־2 דקות, שבסיומן היו חברי הוועדה מחליטים על העלאת הריבית. אבל התמונה, כרגיל, מורכבת יותר, והחודש היא אפילו מורכבת במיוחד. מול המדדים הגבוהים של החודשים האחרונים ניצבים המדדים הנמוכים הצפויים בחודשים הקרובים: מדד מאי צפוי לעלות ב־0.2%, והאינפלציה בכל 12 החודשים הבאים צפויה להסתכם ב־2.6%.

תחזית לצמיחה מואטת

נוסף על שמירת האינפלציה בתוך תחומי היעד, אמורה הוועדה המוניטרית גם לתמוך בפעילות הריאלית במשק. בדיון הריבית האחרון ציינו חברי הוועדה כי מכלול הנתונים הכלכליים המעודכנים עקבי לתחזית בנק ישראל, ולפיה המשק צפוי לצמוח השנה ב־3.1%. במונחים בינלאומיים, מדובר בקצב צמיחה די מרשים. אבל בהשוואה לצמיחה של 4.7% שנרשמה בישראל בשנה שעברה ושל 4.8% בשנת 2010, מדובר כבר בהאטה של ממש בקצב התרחבות המשק.

גם החדשות שמגיעות לאחרונה מעבר לים אינן ממש מעודדות. בניגוד להערכה שפרישה אפשרית של יוון מגוש היורו אינה יותר מגדיעת איבר נגוע, שתאפשר החלמה מהירה יותר של שאר האיברים, קיימת הערכה נוספת של אפקט דומינו שיפיל מדינות נוספות בגוש היורו ויפגע בסופו של דבר גם בנו.

לכן, ההתפתחויות בתחום הריאלי תומכות בהפחתת הריבית, כדי לעודד את הפעילות במשק. התפתחויות אלה ומה שקורה בתחום האינפלציה בפועל מובילים להערכה שהריבית לא תשתנה בחודש יוני.