אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בהתאם לציפיות: מדד אפריל עלה ב-0.9% צילום: shutterstock

בהתאם לציפיות: מדד אפריל עלה ב-0.9%

האינפלציה בפועל מסתכמת כעת ב-2.1%, במרכז תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה, אך המגמה בארבעת החודשים האחרונים משקפת אינפלציה שנתית גבוהה של 3.2%; מחיר העגבניות זינק ב-23.5%

15.05.2012, 18:30 | אמנון אטד

מדד חודש אפריל, שפירסמה הערב (ג') הלמ"ס, עלה בהתאם לציפיות המוקדמות ב-0.9%. כתוצאה מכך, מסתכמת כעת האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור (מדד אפריל 2012 לעומת מדד אפריל 2011), ב-2.1% ונמצאת לכן כעת במרכז תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%). לעומת זאת, מגמת האינפלציה בארבעת החודשים האחרונים משקפת אינפלציה שנתית גבוהה יותר של 3.2%.

ארבעה סעיפים עיקריים תרמו הפעם כ-0.2% כל אחד למדד הכללי: שירותי דיור בבעלות הדיירים (1%), חשמל לצריכה ביתית (7.8%), הלבשה (8.1%), הבראה ונופש בארץ ובחו"ל (4.9%). עליות נוספות נרשמו במחירי הדלק והשמנים לכלי רכב (0.5%) ושירותים רפואיים (0.8%). מחיר העגבניות זינק באפריל ב-23.5% ותרם אף הוא 0.04% למדד. עליות מחירים אלה קוזזו בחלקן על ידי ירידות בסעיפי התצרוכת הבאים: ציוד חשמלי לבית (2%-), סלטי ירקות מוכנים (5.2%-) ומלפפונים (13.1%-).

בבנק ישראל מעריכים כי המדדים הגבוהים של מרץ ואפריל, והעלייה שנרשמה במגמת האינפלציה בארבעת החודשים האחרונים, אינם מבשרים בהכרח על שובה של האינפלציה. בדיון הריבית האחרון, ציינו חברי הוועדה המוניטרית של הבנק כי פרט לסעיפי הדיור והאנרגיה, לא ניכרים לחצים אינפלציוניים במשק.

האינפלציה הצפויה ל-12 החודשים הבאים, שאותה מחשב בנק ישראל כממוצע התחזיות של האנליסטים השונים במשק, התייצבה בחודשיים האחרונים סביב רמה של 2.5%. גם חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה כעת כי האינפלציה בשנה הקרובה תהיה בסדר גודל דומה ותסתכם ב- 2.6%.

מסיבה זו, ועל רקע ההאטה שנרשמת לאחרונה בקצב התרחבות המשק והחששות מהתחדשות המשבר באירופה והשפעותיו השליליות על המשק הישראלי, ההערכה היא שבעוד שבועיים תחליט הוועדה המוניטרית להשאיר אתהריבית לחודש יוני ללא שינוי, זה החודש הרביעי ברציפות, ברמה של 2.5%.

במקביל למדד המחירים לצרכן באפריל, פרסמה הערב הלמ"ס נתונים מתוך מדד מחירי הדיור שעלה דרמטית ב-0.8%. אולם בלמ"ס לא נתנו הסבר על הרכבו של המדד, ולא ברור אילו דירות בדקו שם. כך למשל, בלמ"ס ציינו כי במרץ עלו המחירים ב-0.3% - גם כן ללא ציון המחיר הממוצע או סוג הנכסים שנבדקו. נציין כי הנתונים של הלמ"ס על מחירי הדירות יד שניה ברבעון הראשון של השנה ירדו ב-0.6% לעומת הרבעון האחרון של 2011 לרמה של 1.09 מיליון שקל.

תגובות

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות, מסר בתגובה כי "במדד אפריל ניתן להבחין בכוחות האינפלציוניים שימשיכו ללוות את המשק גם במהלך החודשים הקרובים. המשך העליות במחירי הדיור אשר נמדדים ע"י חוזי שכירות בלבד נובעים בראש ובראשונה מהאי ודאות העוטפת את שוק הדירות לרכישה והצפי לירידת מחירים עתידית. בתקופות כאלו משקי בית רבים שתכננו לרכוש דירה מאריכים את חוזי השכירות ולמעשה יוצרים עודף ביקוש בשוק השכירויות אשר לא נענה עדיין בהגדלת ההיצע. בנק ישראל לא צריך להערכתנו להעלות את הריבית בעקבות האינפלציה הצפויה וזאת כיוון שעיקר הגורמים האינפלציוניים הם גורמים חיצוניים וחד פעמיים (כמו העלאת המע"מ). העלייה הצפויה בשיעור האבטלה והפגיעה בביקושים המקומיים הנובעת מכך ימנעו מבנק ישראל להעלות את הריבית במהלך השנה הקרובה".

מלידר שוקי הון נמסר: "מדד אפריל לא יפריע בהחלטה האם להוריד את הריבית בחודשים הקרובים. מרכיב חשוב אשר ישפיע על החלטת הריבית בסוף החודש הוא קצב צמיחת המשק הישראלי ברבעון הראשון אשר יתפרסם מחר וצפוי להיות נמוך (2%-2.4%), זאת לאחר צמיחה של 3.4% ברבעון הרביעי של 2011.

יהודה טלמון, נשיא להב - לשכת העצמאים והעסקים בישראל, קרא לנגיד סטנלי פישר שלא "להתפתות, בעקבות המדד הגבוה של חודש אפריל, ולהעלות את הריבית ואף לשקול להורידה".

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
זהו מדד המחירים לשקרן ולא לצרכן
לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שהמדדים שמתפרסמים ע"י הלמ"ס אינם משקפים את האמת בשטח, ומספיק להיכנס לסופרמרקט או לירקן השכונתי כדי להיווכח בזה. להערכתי, האינפלציה השנתית האמיתית היא בגובה של 10% אם לא למעלה מזה. הלמ"ס, האוצר ובנק ישראל עושים יד אחת ובוחשים בקלחת מאחורי הקלעים כדי להתאים את המדד החודשי לתרחישים כלכליים שהם קבעו מראש, וללא שום קשר למציאות. עובדים על העם הטיפש הזה בעיניים, והוא מרכין את ראשו בהכנעה ומקבל את קביעות הלמ"ס כתורה למשה מסיני. בסופו של דבר, האמת חייבת להתגלות!
ש. כהן  |  15.05.12
1.
אפילו מפגר מוחלט מבין שהלמ"ס היא מוסד שקרן ועלוב
הכל עלה (הרבה יותר מכפי שצוין בדוגמאות שמסרתם) ומה קיזז את העליו, סלטים מוכנים....כאילו שזאת הצריכה של המשפחות הממוצעות, וציוד חשמלי בשני אחוז...כאילו שאנשים קונים כל יום מקרר, מכונת כביסה,ומדיח כלים, ומלפפונים....שמו לב מה הייתה העליה באחוזים של המוצרים שהתייקרו לעומת מה שכביכול קיזז אותם....זו ממש עבודה בעיניים. אם עלית המדד הייתה נכונה, אז היינו מתבשרים על עליה של לפחות 5% לחודש זה, ושני אחוזים לפחות בחודשים הקודמים, ואז היה גם מנגנון של פיצוי מתאים לשכר, ואולי כך גם לא הייתה מחאה חברתית. מנגנון הפיצוי היה יכול להיות בגובה של עשרות מיליארדי ש"ח, וזה חסכון של האוצר על חשבון מחאות חברתיות.
מור  |  15.05.12