בעלי החוב מיואשים: "hallo זו קיקה שלנו"

היום פג תוקפו של הצו להקפאת הליכים נגד היל"ת, החברה שמאחורי המותג hallo, שהוצא ביום חמישי. בית המשפט ידון בעוד שעה קלה באפשרות להאריך את הצו ב־45 יום, כפי שביקש היו"ר ובעל המניות המרכזי בהיל"ת יורם שכטר.

הבקשה הוגשה בידי עו"ד יואל פרייליך, והיא נועדה למנוע הגשת בקשות פירוק מצד חלק מבעלי החוב, המוערך ב־54 מיליון שקל. בית המשפט גם התבקש לאשר את מינויו של עו"ד גיא גיסין למנהל בפועל של היל"ת בתקופת ההקפאה.

לפי שכטר, משפחתו הזרימה עד כה כ־12.5 מיליוני שקל להיל"ת והיא חתומה על ערבויות בסך 17 מיליון שקל. עוד טוען שכטר כי הוא הגורם היחיד המזרים בחודשים האחרונים כסף להיל"ת, בניגוד לבעלי המניות האחרים, משפחות זבולוני ופרנקל (23% כל אחת). שכטר אף הודיע כי הוא מוכן להמשיך ולממן את הפעילות במהלך תקופת ההקפאה, עד לסכום של 3 מיליון שקל.

הבקשה חושפת כי מאז שהשיקה היל"ת את שירותי השיחות הבינלאומיות שלה בינואר השנה, הסתכמו הכנסותיה בכ־850 אלף שקל בלבד, בעוד שההוצאות הגיעו בשיאן לכ־3 מיליון שקל בחודש.

יורם שכטר. מבקש להאריך את צו ההקפאה | צילום: ענר גרין

שטרנברג? לא מוזכר

לכל אורך המסמך שהוגש לביהמ"ש לא מוזכר אפילו ברמז שמו של דודי שטרנברג, מי שנחשף כמוציא ומביא בהתנהלות החברה מול ספקיה ולקוחותיה, כולל הגדלת העלויות ומתן ההתחייבויות לגורמים חיצוניים. לאחר גל הפרסומים על אודות פעילותה של היל"ת, ובמיוחד פעולותיו של שטרנברג, לא הופתעו בעלי החוב מהנתונים הפיננסיים הקשים שנחשפו בבקשה. "hallo היא הקיקה שלנו", סיכם אחד מבעלי החוב. "לא היינו נכנסים להרפתקה הזו אלמלא נפגשנו עם שכטר והתרשמנו ממנו שהחברה רצינית. מתברר שגם על זה כבר אי אפשר לסמוך".

בעלת החוב הלא מובטח הגדול ביותר של היל"ת היא לאנדורה בבעלותו של ברק אברמוב, המחזיק ברשת הסושיות ג'פניקה וברשת היוגורטיות YOGO. אברמוב חתם על הסכם לשיווק כרטיסי ה־SIM הסלולריים של hallo, והעביר לאחרונה 5 מיליון שקל כמקדמה. גם איתן יוחננוף, בעל רשת הסופרמרקטים יוחננוף, העביר להיל"ת 2 מיליון שקל ונותר ללא תמורה.

עכשיו המנכ"ל תובע

רוני לשצ'ינסקי, המנכ"ל שפוטר מהיל"ת לפני כשלושה שבועות, הגיש לפני כשבוע לבית הדין לעבודה תביעה נגד היל"ת באמצעות עו"ד סער רשף, שבה דרש להשיבו לעבודה. ממסמכי התביעה שהגיעו לידי "כלכליסט" טוען לשצ'ינסקי, שמונה לתפקיד מנכ"ל היל"ת באוקטובר 2011, כי לנוכח הידרדרות מצבה הכספי של היל"ת הוא הגיש לשכטר באפריל תוכנית התייעלות. לטענתו, שכטר הורה לו לפטר דווקא כמה סמנכ"לים, פעולה שלטענתו של לשצ'ינסקי היתה מביאה לקריסתה של היל"ת. לשצ'ינסקי, לשעבר מנכ"ל בנק מסד ובנק הפועלים ניו יורק, סירב להוראת שכטר לפטר את העובדים והגיש מכתב התפטרות משלו. לטענתו, שכטר הורה לו כעבור כמה ימים לעזוב את משרדי החברה באופן מיידי, וגישתו למחשבי היל"ת נחסמה. לשצ'ינסקי הגיש לבית הדין העתק מחוזה העסקתו, שבו מצוין כי הוא זכאי למשכורת של 55 אלף שקל בחודש ולמשכורת 13.

היל"ת השיבה לתביעתו של לשצ'ינסקי באמצעות עו"ד שוקי שטיין, וטענה כי לא פיטרה את לשצ'ינסקי אלא הסכימה לקבל את התפטרותו. היל"ת טוענת כי לשצ'ינסקי "אינו אלא כלי בידי בעלי מניות מיעוט ומקורביהם, העסוקים בימים אלו בניסיונות סחיטה כלפי המשיבה".

היל"ת מטילה על המנכ"ל לשעבר את האחריות למצבה. לטענתה, חוסר האמון שנוצר בין שכטר ללשצ'ינסקי הביא לכך שמאז פברואר הללו אינם משוחחים ביניהם. המנכ"ל אף סירב, לטענת החברה, לכל הוראה של הדירקטוריון, והחל מ־20 באפריל "נעלם" ממשרדיה. בימים האחרונים, טוענת היל"ת, ולאחר שפוטר, הגיע לשצ'ינסקי למשרדי החברה, פרץ את דלת המנכ"ל הנוכחי, וגרס מסמכים. באשר לעלויות שכרו, היל"ת טוענת כי המסמכים שהציג הנם טיוטות לא חתומות.