אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מי בעצם צריך פרטיות? צילום: shutterstock

מי בעצם צריך פרטיות?

המתנגדים לאנונימיות ברשת אומרים שהיא גורמת לאנשים לפרוק כל עול, להסית בטוקבקים ולנהוג בחוסר אחריות. אבל האמת היא שזה בדיוק מה שאנחנו צריכים

31.05.2012, 10:48 | בלדד השוחי

מהו הסוד של שמירה על אנונימיות? מדוע זה חשוב? איזה אינטרס זה משרת? אלישבע

אלישבע היקרה,

יש אנשים שחושבים שאם הם לא עשו שום דבר רע אין להם מה להסתיר. וזה רק מוכיח שהם לא חשבו על זה עד הסוף. אנונימיות יכולה להיות יופי של דבר. חשבי כמה נחמד היה לו כושים, בתקופת האפרטהייד, היו יכולים להסתיר את צבע עורם כשהם עולים לאוטובוס. ולו היית את יכולה להסתיר את מינך בראיונות עבודה ולקבל משכורת של גבר. היה בכך אפילו משום תיקון עוול.

אבל הזכות לאנונימיות, כחלק מהזכות לפרטיות, תמיד תיפגע. היא מתנגשת באינטרסים פוליטיים, ביטחוניים וכלכליים, בזכויות חשובות אחרות (כמו אלה של העיתונות, שהיתה נראית אחרת לגמרי ללא הזכות החוקית לחטט לאנשים בחיים), בארגון החברתי שלנו (לך תאסוף מס הכנסה מאנשים שלא חייבים לספר לך כמה הם מרוויחים), ולפעמים אפילו בהיגיון הפשוט (כמו הכושים על האוטובוס).

יש הרבה סיבות להתאמץ ולשמור על מעט האנונימיות שנותרה לנו, אך האינטרס הגדול ביותר הוא בכלל לא של אלה שיש להם מה להסתיר, אלא של החברה עצמה. כל ארגון בעל כח - ולא משנה אם הוא מדיני, צבאי, כלכלי או רוחני - זקוק להתנגדות. ללא התנגדות, ארגונים הופכים מושחתים. טוטליטריים.

הזכות לאנונימיות, כחלק מהזכות לפרטיות, תמיד תיפגע, צילום: shutterstock הזכות לאנונימיות, כחלק מהזכות לפרטיות, תמיד תיפגע | צילום: shutterstock הזכות לאנונימיות, כחלק מהזכות לפרטיות, תמיד תיפגע, צילום: shutterstock

הניסיון המר מלמד אותנו שכשהזכות לאנונימיות נרמסת, אנשים מפסיקים להביע את דעתם וההתנגדות שלהם נחלשת. והתוצאות הרות אסון. כמעט בכל משטר אפל שאפשר להעלות על הדעת - האנונימיות היתה מהראשונות להירמס. זה יכול לקרות בגדול, עם מדינה שלמה, וזה יכול לקרות בקטן, למשל עם מעסיקים שמתנכלים למארגני איגודים.

חשוב לנו, כחברה, שכל אחד יוכל להצביע לכנסת לפי צו לבו, ולא לפי מה שיגידו עליו או מה שהבטיחו לו או מה שאיימו עליו. לכן מצביעים מאחורי פרגוד ומסתירים את הפתק במעטפה. חשוב לנו שאנשים יוכלו לפרסם את דעתם ללא חשש

שיתנכלו להם. שאנשים יוכלו לספר על עוולות שמתרחשות במקום העבודה שלהם ללא חשש מפיטורים. שהם יוכלו לדווח על פשעים בלי לחשוש מנקמה מצד הפושע. האינטרס הוא של החברה כולה.

המתנגדים אומרים שאנונימיות גורמת לאנשים לפרוק כל עול, לכתוב טוקבקים פוגעניים ומסיתים ובאופן כללי לנהוג באופן לא אחראי. אבל האמת היא שזה בדיוק מה שאנחנו צריכים: אנשים שמביעים את דעתם בלי לחשוש מההשלכות. זו ההגנה שלנו מפני דיכוי ועריצות, בכל התחומים. אז בפעם הבאה שאת קוראת טוקבק ומתרגזת, קחי נשימה עמוקה. האנונימיות שווה את זה.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
טיעון יפה מאוד, אבל
בבחירות לכנסת אנשים אינם בוחרים על פי צו מצפונם, אלא על פי צו העדר. הם מתבוננים ימינה ושמאלה, קוראים סקרים, רואים מה בוחרים אחרים ועל פי זה בוחרים. לכן המערכת תקועה ולא ניתן לזרוק את הפוליטיקאים הישנים ללשכת העבודה ולרענן את ההנהגה. תנאי ראשון להיות מנהיג זה להיות עסקן מפורסם. אחרת אף אחד אפילו לא יקשיב לך. העניים ימשיכו לבחור בביבי שמוכר את המדינה לעשירים ולא בנציג אותנטי שלהם כי הוא לא מספיק מפורסם. זהו כוחה האדיר של העדריות, שאני מכנה אותה בשם: חוק הטבע מספר שתיים (חוק העדר).
מזכיר המדינה  |  01.06.12
4.
נכון, ולא מספיק. הייתי רוצה שנוכל גם לתקן את המושחת באנונימיות,וזה לא קיים.
כמה פעמים בא לנו לצעוק לשמיים כשנהג משתולל בכביש ומסכן אותנו, שלא נדבר על שוטרים שנוהגים במהירות ופראות, או כשנעשה לנו עוול ביום יום מהשלטונות, ותמיד כדי לעשות מעשה צריך להיחשף ולהסתכן.
אלי , כפר סבא  |  01.06.12
3.
ויתור על הזכות לאנונימיות של אחרים
אם אתה מוותר על האנונימיות שלך אז אתה גם מסכן בכך את העיתונאים שאתה עלול להזדקק לעזרתם בעתיד כדי לפרסם עוולות. אם ברצונך לפרסם עוולה ואתה צריך שעיתונאי יחקור ויפרסם זאת - הוא צריך להיות מסוגל לקבל ממך מידע בצורה אנונימית ולחקור בצורה אנונימית אפילו אם אתה אישית לא תעשה דברים מנוגדים לחוק.
שודד הטלכתבים , פתח תקווה  |  31.05.12
לכל התגובות