היום, כשהאינטרנט נמצא בכל מקום ודי מנהל לנו את החיים, בלי היכולת לשמור על אנונימיות בסיסית, אנחנו חשופים להמון צרות... אני מזמינה אתכם להתרשם מהאתר הזה, שמסביר מהן הסכנות שבגלישה לא מאובטחת ובשימוש במחשבים ציבוריים: http://www.dfysec.com/heb/

בבחירות לכנסת אנשים אינם בוחרים על פי צו מצפונם, אלא על פי צו העדר. הם מתבוננים ימינה ושמאלה, קוראים סקרים, רואים מה בוחרים אחרים ועל פי זה בוחרים. לכן המערכת תקועה ולא ניתן לזרוק את הפוליטיקאים הישנים ללשכת העבודה ולרענן את ההנהגה. תנאי ראשון להיות מנהיג זה להיות עסקן מפורסם. אחרת אף אחד אפילו לא יקשיב לך. העניים ימשיכו לבחור בביבי שמוכר את המדינה לעשירים ולא בנציג אותנטי שלהם כי הוא לא מספיק מפורסם. זהו כוחה האדיר של העדריות, שאני מכנה אותה בשם: חוק הטבע מספר שתיים (חוק העדר).

כמה פעמים בא לנו לצעוק לשמיים כשנהג משתולל בכביש ומסכן אותנו, שלא נדבר על שוטרים שנוהגים במהירות ופראות, או כשנעשה לנו עוול ביום יום מהשלטונות, ותמיד כדי לעשות מעשה צריך להיחשף ולהסתכן.

אם אתה מוותר על האנונימיות שלך אז אתה גם מסכן בכך את העיתונאים שאתה עלול להזדקק לעזרתם בעתיד כדי לפרסם עוולות. אם ברצונך לפרסם עוולה ואתה צריך שעיתונאי יחקור ויפרסם זאת - הוא צריך להיות מסוגל לקבל ממך מידע בצורה אנונימית ולחקור בצורה אנונימית אפילו אם אתה אישית לא תעשה דברים מנוגדים לחוק.

אבל בהחלט חשוב :)