יו"ר ועדת הכספים סירב להפחית את התמלוגים שנדרשות לשלם חברות התקשורת

בתום דיון נוסף לא אישרה הבוקר (ב') ועדת הכספים את הפחתת שיעורי התמלוגים שנדרשות לשלם חברות התקשורת. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, זעם על העובדה שנוסח התקנות המעודכן הגיע לוועדה רק אמש ממשרדי הממשלה, ותיקון נוסף הועבר רק הבוקר, ודרש לקיים דיון נוסף ומוסדר על נוסח התקנות. עם זאת, גפני הצהיר כי לאור העובדה שהמדינה והחברות כבר הסכימו לפשרה שהציע בג"ץ בנושא, בכוונתו לאשר את שינוי התמלוגים, אך אינו מתכוון לעשות כן מבלי לבחון את נוסח התקנות בדיון נוסף.

בשנתיים האחרונות נאבקות חברות התקשורת (הקוויות, הסלולריות והטלוויזיוניות) בהחלטת שרי האוצר והתקשורת בחוק ההסדרים שנכנס לתוקפו בינואר 2011, שהעלתה את שיעור התמלוגים שהן משלמות מתוך הכנסותיהן מ-1% ל-2.5% בהדרגה, ותשיב אותם ל-1% ב-2013.

עד לאותה החלטה הלכו ופחתו במשך השנים שיעורי התמלוגים, ונציגי המדינה אף רמזו בעבר כי תשלום התמלוגים עתיד להתבטל כליל. ההחלטה להעלות את שיעורי התמלוגים, שלטענת משרד האוצר נגזרה מהיעדר התחרות בתחומי התקשורת, נתקלה כצפוי בהתנגדות של חברות התקשורת, שאף עתרו לבג"ץ בנושא.

הדיון בבג"ץ עדיין נמשך, ובמהלכו אף הגיעו הצדדים לפשרה, אותה אימץ בג"ץ, לפיה שיעור התמלוגים יופחת לעומת השיעור המקורי שקבעו שרי האוצר והתקשורת, אולם ישום הפשרה מתעכב כיוון שוועדת הכספים טרם אישרה אותה. בניגון לעמדות נציגי משרד האוצר בדיונים קודמים, בדיון היום הודו נציגי האוצר כי למעשה אין סיבה שלא להפחית את שיעורי התמלוגים, במיוחד לאור העובדה כי המדינה כבר הביעה את הסכמתה למתווה הפשרה שהציע בג"ץ.

על פי הערכת האוצר, הפחתת התמלוגים לעומת רמתם כיום תוביל לאובדן ההכנסות של המדינה מהתמלוגים ב-200 מיליון שקלים החל מ-2013, אך בשנת 2012 יופחתו כ-350 מיליון שקל בגין הפחתת התמלוגים. ח"כ גפני ציין כי בהחלטה קודמת של בג"ץ בנושא התמלוגים נקבע כי המדינה תוכל שלא להפחית את שיעור התמלוגים באם יתרחש קשיים כלכליים, ותהה האם במצבה של כלכלה ישראל כיום והצפי לעתיד לא ניתן להסתמך על הגדרה זו על מנת לדחות את הפחתת התמלוגים למועד אחר. חבר הוועדה, ח"כ יצחק ועקנין, הסביר כי הבעיה הקיימת במצב הנוכחי היא האפליה בין החברות השונות, עקב הדיון הנפרד בוועדת הכלכלה וועדת הכספים, שהובילה לכך שחלק מהחברות אמורות לשלם שיעור תמלוגים שונה מאחרות ללא סיבה הגיונית.

פרופ' ראובן גרונאו, שזומן על ידי הוועדה כדמות הבקיאה בעולם התקשורת, ועמד בראש מספר ועדות שמינו משרדי התקשורת והאוצר בעשור האחרון, טען בדיון כי תמלוגי התקשורת הינם למעשה מס, ולטעמו אין מקום למסות שירות בסיסי שכזה. "מיסוי על סיגריות ואלכוהול אני מבין, אבל במה חטא הטלפון?", תהה גרונאו.

בסיכום הדיון הכריז כאמור גפני כי הוא מתכוון לאשר את התקנות המגדירות את הפחתת התמלוגים, אולם סירב לעשות כן בדיון הנוכחי כיוון שנוסח התקנות הועבר לעיון הוועדה מאוחר מדי.

עם זאת, בעקבות התנגדות חברות התקשורת להעלאת התמלוגים, סיכמו בשלהי 2010 שרי התקשורת והאוצר על קריטריונים שעמידה בהם יתאפשר להחזיר את שיעור התמלוגים לחברות התקשורת ל-1% עוד לפני 2013. בתחום התקשורת הקווית נקבע כי התמלוגים יירדו כאשר תחל לפעול תשתית פס רחב נוספת – דהיינו מיזם הסיבים של חברת החשמל – אירוע שלא יתרחש השנה.

בתחום הסלולר נקבע כי תחילת פעולתו של ספק סלולר שיפעל על גבי רשת של אחת מהחברות הקיימות, במודל של "נדידה פנים ארצית", או הגעה של המפעילים הוירטואליים לנתח שוק של 5%, ישיב את שיעור התגמולים שמשלמות חברות הסלולר ל-1%.

כידוע, ביום שני שעבר החלו גולן טלקום ו-HOT מובייל להציע שירותיהן לציבור, ושתיהן נסמכות גם על חברות הסלולר הקיימות לצורך כיסוי סלולרי במקומות בהם טרם פרסו אנטנות – גולן טלקום משתמשת בשירותיה של סלקום, ו-HOT מובייל בפלאפון. בשבוע שעבר כבר שלחו היועצים המשפטיים של חברות הסלולר הגדולות בקשה למנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, לפיה יכריז כי אכן החלו לפעול בישראל חברות העונות להגדרה של "נדידה פנים ארצית", ועל סמך הכרזתו זו יוכלו חברות הסלולר לדרוש כי שיעור התמלוגים שלהן יופחת מיידית.