הבחירות במצרים: גם האחים המוסלמים רוצים "מלחמה בטייקונים"

השבוע, אם לא יהיו עוד התפתחויות פוליטיות בלתי צפויות, יוכרזו התוצאות לגבי המנצח בסיבוב השני בבחירות לנשיאות במצרים. המתמודדים הם נציג האחים המוסלמים מוחמד מורסי ומולו איש המשטר הקודם אחמד שפיק.

במידה שהבחירות יעברו בשקט והתוצאות יכובדו, לכל ברור כי אחת המשימות הראשונות של כל נשיא מצרי תהיה לנסות ולחלץ את המשק המקרטע מהבוץ אליו נקלע מאז תחילת 2011 . אמנם קשיים כלכליים לא מעטים היו קיימים גם בתקופת השלטון הקודם, אך הם הועצמו נוכח הכאוס ואי היציבות מאז הדחת הנשיא חוסני מובארק בפברואר 2011. כבר בתקופה הקרובה חייבות להתקבל החלטות מכריעות לגבי המשק המצרי הנמצא במדרון חלקלק, אך ספק אם בתנאים שנוצרו מורסי או שפיק יוכלו לקבל את ההחלטות הנדרשות.

הכלכלה המצרית צמחה ב-2011 בפחות מ-2%, והתחזית לגב השנה הנוכחית אינה ורודה יותר. הגירעון התקציבי מגיע לכ-10% מהתוצר, והמשקיעים הזרים וכן התיירים שעמדו מאחורי הצמיחה בעשור הקודם נעלמו.

הנושא הכלכלי תפס מקום חשוב במסעות הבחירות של שני המועמדים. גם אם הדברים תובלו בסיסמאות שנועדו למשוך מצביעים, ניתן ללמוד על הבדלי ההשקפות בין מורסי לשפיק בכל האמור לניהול הכלכלה המצרית.

 

מורסי - כלכלה עם גוון איסלאמי

 

האחים המוסלמים, המודעים לחשש בקרב המשקיעים מבחירת המועמד שלהם לנשיאות, עדכנו את התוכנית הכלכלית שלהם לשיקום המשק המצרי. התוכנית, הנקראת "תקומה", מבטיחה לחזק את המגזר הפרטי ולהגביל את הממשלה לאספקת שירותים בסיסיים כמו חינוך, בריאות, דיור ותשתיות.

מורסי הדגיש לא אחת כי בניגוד למשטר הקודם, לא יתיר לטייקונים להשפיע על הפוליטיקה ויילחם מלחמת חורמה בכל צורה של שחיתות. הוא גם דיבר על הצורך למחוק את שכונות העוני מעריה של מצרים וכינה אותן "מורשת השלטון הקודם".

באשר לתיירות, הבטיח מורסי כי האחים המוסלמים לא יגבילו את הפעילות בענף, וכי יגדילו את מספר התיירים הנכנסים ל-20 מיליון בשנה קרי כמעט פי-שניים ממספר התיירים בשנים שקדמו למהפכה.

מרכיב חשוב בתוכנית של האחים המוסלמים הוא החדרת הבנקאות האיסלאמית, כולל הגברת השימוש באג"ח איסלאמיות (צקוק) לצד אג"חים ממשלתיים. כמו כן, התחייב מורסי להקים גוף ממשלתי מיוחד שיוקדש לגביית זכאת (צדקה איסלאמית) כדי לסייע לעניים בחברה המצרית. מורסי לא פירט אם תרומת הזכאת תהיה על בסיס התנדבותי או חובה.

היעדים שהציב לעצמו מורסי בתקופת כהונתו (אמורה להימשך 4 שנים) שאפתניים למדי: השגת צמיחה שנתית ממוצעת של 7% (בדומה לשנות השיא בתקופת מובארק לפני המשבר של 2008), הורדת האינפלציה ל-3.5% בשנה לעומת רמה ממוצעת של קרוב ל-9% בשנים האחרונות והורדת האבטלה ל-7% לעומת כ-13% כיום.

כמו כן, מורסי טען כי היעד שלו יהיה להוריד את החוב החיצוני לרמה של 15% ולהקטין את הגירעון התקציבי לפחות מ-6%.

מועמד האחים התחייב להגביר את ההשקעות בתשתיות הפיזיות (כבישים, רכבות וכד') וכן להרחיב את מגזר החקלאות. הוא גם הדגיש כי יפעל לכך שהבנק המרכזי יתרכז בייצוב המחירים והמטבע המקומי וכן הבטיח לבטל את חובות החקלאים ולהכפיל את מספר המצרים הזכאים לביטוח לאומי ל-3 מיליון.

שפיק - מה שהיה הוא פחות או יותר מה שיהיה

 

שפיק, ראש ממשלתו האחרון של מובארק, דיבר במסע הבחירות שלו כך שהקפיטליזם היא השיטה המתאימה למשק המצרי. לדבריו, "צדק" משמעו שלכל אזרח מצרי תהיה הזכות למקום עבודה.

הוא ציין כי יפעל לבסס את השותפות בין המגזר הפרטי לממשלתי, לשקם את זרם ההשקעות הזרות ולהוריד את הגירעון התקציבי ל-6 מהתמ"ג בתום תקופת כהונתו.

שפיק הבטיח כי מרכיב חשוב במדיניות הכלכלית תחת הנהגתו יהיה ייצוב שער הלירה המצרית. מפקד חיל האוויר לשעבר גם התייחס לנושא הרגיש של הסובסידיות. הוא הבטיח כי יקצץ את סובסידיות האנרגיה עבור מגזר התעשייה, אך ימשיך לסבסד את הלחם וגז הבישול ל"נזקקים". שפיק הבטיח כי נושא מחירי הגז לייצוא ייבדקו על ידי מומחים.

הגנרל בדימוס התחייב להגביר את ההשקעה בפרויקטים הדורשים כוח עבודה אינטנסיבי, יעניק תמריצים מיוחדים למשקיעים ערביים ויסייע במימון לפרויקטים קטנים ובינוניים. שפיק גם ציין כי ישקיע בפיתוח אנרגיות מתחדשות כולל אנרגיה גרעינית, בתחנות התפלת מים ובהקמת ערי תעשייה חדשות.

שפיק אף הבטיח לשנות את תנאי העבודה במשק המצרי – קביעת שכר מינימום, מתן פנסיה לכל עובד, הגדלת תקציב הבריאות והענקת ביטוח רפואי לכל אזרח.

קושי בביצוע רפורמות ממשיות

שני המועמדים נמנעו כמובן מלעסוק בסוגיות הרגישות לגביהן דרושה הכרעה. הראשונה היא המגזר הציבורי המנופח. במצרים ישנם 6 מיליון מועסקים על ידי המגזר הממשלתי כולל על ידי הצבא המשחק תפקיד חשוב במשק המצרי ויעילותו הכלכלית אינה שקופה. גופים בינלאומיים דורשים מממשלת מצרים לקצץ בכוח העבודה הציבורי, אך ספק אם בתנאים הקיימים נשיא מצרי טרי יוכל לעשות זאת למרות שהדבר יועיל למשק בטווח הרחוק.

גם נושא הסובסידיות רגיש ביותר. כפי שהוזכר לעיל, שפיק התייחס לנושא אך באופן די מעומעם. במדינה בה גרים 82 מיליון נפש, 20% מהם חיים על דולר ביום - כל קיצוץ של אגורה במחיר הלחם המסובסד הוא קריטי. את זה מבינים גם האחים המוסלמים וגם הממסד הצבאי התומך בשפיק.

כרגע נראה כי מבחינה כלכלית, מצרים נכנסה למלכוד שקשה לראות כיצד תשתחרר ממנו, שכן הוצאות השכר במגזר הציבורי, הסובסידיות והתשלומים לכיסוי החובות (החוב הציבורי נאמד ב-80% מהתמ"ג) נוגסים כ-80% מעוגת התקציב. כשמרבית נכסי הבנקים מופנים לאג"חים ממשלתיים, נתח המימון לפרויקטים במגזר הפרטי אינו מספק.

לאור האי-יציבות הפוליטית והתחזיות הקודרות בהקשר זה, נראה כי המשק המצרי ימשיך בדעיכתו.

דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)

 www.infoprod.co.il