שעת המבחן של אתונה

בבחירות האחרונות שהתקיימו בתחילת מאי סירבו היוונים לתת את קולם למפלגת Pasok (מעין מקבילה למפלגת העבודה בישראל) ששלטה במדינה עד הבחירות, אך הם אמרו לא גם למפלגה השנייה בגודלה במדינה, Nea Dimokratia (מרכז־ימין). היה ברור לכולם שבאמצעות קולותיהם, היוונים נתנו ביטוי חד לכעס ולזעם כלפי מפלגות אלה, שבהן הם רואים את הגורם למצוקה שאליה נקלעה ארצם. כמו כן, ההצבעה הביעה גם מחאה נגד התנהלותן של מפלגות אלה מול האיחוד האירופי ו"המומחים הבכירים" בעולם הבנקאות והכלכלה. אז מה עושים? מענישים אותם, ובגדול.

חוסר הוודאות של ההווה

את החודש וחצי שחלפו מאז הבחירות העבירו היוונים במצב בלתי אפשרי של אי־ודאות: לא רק ביחס לעתידם אלא גם מול ההווה הנגלה בפניהם מדי יום ביומו: אבטלה גוברת, פיטורים המוניים, מצוקה כלכלית, עוני מתפשט ודאגה גדולה: "האם נישאר בגוש היורו, ואם כן או לא, מהן המשמעויות?"

כך ניגשים היום היוונים פעם נוספת לקלפיות, והפעם הרגש שישלוט ויכריע את התוצאה הוא חרדה עמוקה ומטלטלת. החלופות לא רבות והברירה גורלית. וכמו בכל טרגדיה יוונית, הסוף ידוע מראש: מצוקה גדולה בפתח. מבהיל.

כולם שואלים מי ייבחר, אך השאלה המעניינת והמטרידה באמת היא מי יצליח להרכיב ממשלה, ובאיזה סוג של ממשלה יהיה מדובר - ממשלה שתמשיך בקו שהוכתב על ידי האיחוד האירופי (בפועל: גרמניה) ותכבד את ההתחייביות של מזכר ההבנות, או שמא מפלגה בהובלת Syriza, מפלגת השמאל המתנגדת לסעיפים רבים במזכר ההבנות ומשחקת את תפקיד "הילדה הרעה" ו"שוברת הכלים". ממשלה כזו תקווה שאירופה תיכנע כי "יש לה יש יותר מה להפסיד". היוונים ברובם (כ־82% לפי סקרים אחרונים) תומכים בהישארות בגוש היורו, אך האם גוש היורו רוצה להישאר עם יוון? ואם לא, חוזרים לדרכמה? מבהיל.

מפגינים באתונה | צילום: בלומברג

הפוליטיקאים מנצלים את המצב

אין צורך לומר שהפוליטיקאים, מהימין הקיצוני הניאו־נאצי ועד השמאל הסטליניסטי, וכל האמצע המסוכסך, עושים כל שביכולתם כדי לנצל את הבהלה. ואם לא די בכך, היוונים זועמים על האנליסטים למיניהם, חכמי הדירוג יודעי דבר - גם בישראל - המתייחסים אליהם כאל "בטלנים ונהנתנים". מילא עוני, אבל למה השפלה?

אבל כשהסופה משתוללת ביוון, התרבות ממשיכה לשגשג. אפשר להתקנא בפסטיבלים שלהם, בתיאטרון הנפלא, בתערוכות המסקרנות ובמוזיאונים הנלחמים על קיומם. הגרמנים משתגעים: במקום להיכנע, האנשים האלה מתעקשים לשמוח בדברים הפשוטים. יש שיר ילדים שלמדנו ביוון בכיתה א': "יוון לעולם אינה מתה, היא רק נחה קצת, לרגע, והיא תמשיך אל עבר התהילה". יוון המושפלת, המוכה, עוד תשוב אל תהילתה, אבל רבים יהיו מכאוביה בדרך.

הכותבת היא עו"ד ולשעבר יו"ר לשכת המסחר ישראל־יוון