רוה"ח חוזרים לספסל הנאשמים

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל אתמול (ב') באופן חלקי את ערעורה של פרקליטות מיסוי וכלכלה וקבע כי רואי החשבון מוטי גרינוולד ואלי אבוגאני יועמדו לדין בגין מצגי שווא שהוצגו בפני פקיד שומה בעסקת מכירת מניות חברת פיקסל מולטימדיה.

עם זאת, הרכב השופטים - נשיאת בית המשפט המחוזי ת"א דבורה ברלינר והשופטים ג'ורג' קרא ומרים סוקולוב - הותיר בתוקפו את ביטול שני האישומים הנוספים הנוגעים לדיווחים כוזבים, בהם התעקשה המדינה להפריד בין רואי החשבון לנישומים. אישומים אלה בוטלו על ידי שופטת בית משפט השלום דניאלה שריזלי ב־2010 מטעמי הגנה מן הצדק - בשל אכיפה בררנית שבמסגרתה הועמדו לדין רק רואי החשבון. בית המשפט המחוזי הגיע אתמול לאותה תוצאה, אך מנימוק שונה ותוך מתיחת ביקורת על בית משפט השלום.

רוה"ח מוטי גרינוולד (מימין) ואלי אבוגאני | צילום: יריב כץ

מדובר בפרשה שבמסגרתה עמדה העלמת הכנסת רווחי הון, בהיקף של כ־50 מיליון דולר, שגרפו רמי וייץ וגיא פורן, בעלי חברת פיקסל, ממכירת האחזקות של החברה לחברה אמריקאית. התמורה שהתקבלה בעסקה פוצלה לתמורה במזומנים בגובה של כ־4 מיליון דולר, והיתרה - כ־44 מיליון דולר - ניתנה במניות של החברה הרוכשת. החלק שהתקבל במזומן דווח על ידי בעלי המניות ושולם עליו מס, ואילו על החלק של המניות לא שולם מס. בעקבות זאת ביוני 2008 הגישה פרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה כתב אישום נגד רואי החשבון בלבד. הפרקליטות סברה אז כי אין בידיה די ראיות שהנישומים הבינו שנרשם מסר דיווח כוזב בדו"חות הכספיים. השופטת שריזלי קיבלה כאמור את טענת רואי החשבון להגנה מן הצדק בנוגע לשני האישומים הראשונים, ולגבי השלישי היא קצבה למדינה שנה להגשת כתב האישום. לאחר שהמדינה לא עמדה במועד, ביטלה גם את האישום השלישי.

ביהמ"ש המחוזי קבע כי שריזלי שגתה כששמה עצמה כ"תובעת־על" והתערבה בהחלטה המסורה בלעדית בידי התביעה: הערכת הראיות והחלטה את מי להעמיד לדין. הפרקליטות קיבלה בהמשך את עמדת השופטת שריזלי, הודתה ששגתה וקבעה שיש ראיות לכתב אישום גם נגד הנישומים. אולם גם לאחר מסקנה זו התעקשה להעמיד לדין רק את רואי החשבון בגלל מעמדם המקצועי.

אתמול העביר ביהמ"ש המחוזי את שבט ביקורתו גם לפרקליטות וגינה את "עמידתה על רגליה האחוריות" כדי להימנע מהעמדת וייץ ופורן לדין, עמידה שאינה מקובלת לאור השאיפה ל"אכיפה מלאה בין עבריינים שווים". הנשיאה ברלינר קבעה ש"לא ניתן לקבל טענה שמעמדם של רואי החשבון מצדיק העמדה לדין שלהם - ושלהם בלבד". במצב זה, החזיר המחוזי לחיים את טענת "האכיפה הבררנית". בנוסף, החזיר לחיים גם את האישום השלישי, שעוסק רק ברואי החשבון ולא נכלל במסגרת "האכיפה הבררנית".