כצמן: "אני עובד בחינם, נצטרך הסכם חדש"

"חובות צריך לשלם", כך אמר אתמול חיים כצמן, בעלי השליטה ויו"ר חברת הנדל"ן המניב גזית גלוב, בכנס אנליסטים שערכה החברה בבורסה בהתייחסות לגל הסדרי החוב בשוק ההון. כצמן, כשלצדו שותפו לשליטה וסגן היו"ר דורי סגל, ומנכ"ל החברה רוני סופר, ניצל את הכנס, שבו נכחו 150 משתתפים מהגופים המוסדיים בישראל, והביע את דעתו על גל הסדרי החוב בשוק ההון, המחאה החברתית שהתעוררה מחדש בסוף השבוע ושכר הבכירים, שלטענת כצמן, אינו מטופל כראוי.

על הסכמי השכר שלו ושל סגל ציין כצמן כי "אני ודורי עובדים כעת בחינם בגזית. אנחנו נצטרך להגיע להסכם שכר חדש. ויתרנו על השכר שלנו מאחר שהסכומים האלו לא היו סבירים לי. כשזה הגיע לעשרות מיליונים, ראיתי שזה לא סביר. אני תומך בשכר שהולם ביצועים". כנשאל האם הוא מכתיב גם תגמול שלילי למקרה שתפקודו של המנכ"ל פוגעת בחברה, ענה כצמן: "אני עושה את זה הפוך. אני מאפשר בונוסים למנכ"ל שעמד ביעדים ארוכים של כארבע שנים. כשהמנכ"ל לא עשה עבודתו - הוא ילך הביתה".

סגל הוסיף כי "למדינה יש כלי שנקרא מס כדי לטפל בשכר. אם אתה חושב ששכר של 2 מיליון שקל הוא גבוה - שים עליו מס של 60%".

במהלך הכנס אמר כצמן כי כעת מחפשים בגזית הזדמנויות מסביב לגלובוס ופחות בישראל. לדבריו, החברה צריכה "יותר הזדמנויות עסקיות" כדי להגדיל את השקעותיה בישראל.

אתה חושש כיום יותר מהרגולטור הישראלי?

"היום יש תחרות בין הרגולטורים מי יהיה יותר קיצוני. קהילת העסקים בישראל היא מיעוט נרדף. ועדת הריכוזיות טיפלה גם בנושא של ממשל תאגידי. הטיפול שלה היה רע והוא יזיק לכלכלת ישראל בטווח הקצר ובטווח הארוך. ועדת הריכוזיות הגיעה עם מסקנות ביניים שהזכירו רפובליקות עממיות כאלו ואחרות. ייאמר לזכותה שבדו"ח הסופי היא השכילה לחזור בה מ־90% ממה שנכתב בדו"ח הביניים. ההשפעות של ועדת הריכוזיות כבר באות לידי ביטוי בשוק ההון. ועדת הריכוזיות בחרה את היועצים הלא נכונים, בעיקר פרופ' אריה בבצ'וק שהוא איזוטרי ויושב בארה"ב. בבצ'וק הוא סמן קיצוני ימני ונתנו לו להכתיב את קו המנחה והמרכזי של הוועדה – זה לא נכון".

חיים כצמן, יו"ר גזית גלוב | צילום: שאול גולן

"המכה תבוא בפרייבט אקוויטי"

כצמן התייחס להסדרי החוב המתהווים בשוק ההון וציין כי "אנחנו הקפדנו לגייס הון וחוב בהתאם לתזרימי המזומנים שלנו ובהתאם לתנאי השוק והחברה ומקפידים על שמירת יחסי מינוף נאותים. בעניין הסדרי החוב והתספורות, אין לי משהו חכם או דרמטי לומר שעדיין לא נאמר. ודאי שחובות צריך לשלם. צריך רק לזכור ששוק ההון הישראלי הוא צעיר מאוד, אולם משום מה דורשים ממנו להראות ביצועים של שוק ותיק שחי ומתנהל עשרות שנים".

סגל המשיך את הקו של כצמן והזהיר מפני מעבר של כספי המשקיעים מחברות ציבוריות לקרנות הפרייבט אקוויטי. "עלויות הניהול שהמוסדיים מקבלים אצלנו הרבה יותר נמוכות. בדאון סייד אנחנו משתתפים עם הציבור פארי־פאסו (כל אחד באופן יחסי לחלקו, ל"פ). באפסייד יש לנו מעט יותר מהציבור, וזה טבעי. יזמים ראויים לקבל מעט יותר".

לדברי כצמן, "בפרייבט אקוויטי תבוא המכה. לא יודעים מה קורה שם ורמות השכר שם גבוהות פי חמישה. לא ברור למה רוצים שכספי הציבור יעברו לשם ואף אחד לא יידע מה קורה. אגב, זה קורה כבר היום. כדאי להתחיל להתגעגע כבר עכשיו לחברות הציבוריות".

כצמן התייחס גם למחאה החברתית שמתחדשת בימים אלו. "המחאה בישראל היא לא בכדי. אחת הסיבות היא יוקר מחיה לאוכלוסיות מסוימות. אני נגד רבולוציה, אבל בעד אבולוציה. אני לא רואה שום דבר רע בכך שהבנות שלי יהיו קצת פחות עשירות לאחר שאמות. אחת הדוגמאות הקלאסיות היא גביית מס מדיור למגורים — למדינה יש אפשרות לגבות 15 מיליארד שקל בשנה ממסים מדיור למגורים. וקל מאוד לגבות את זה. מישהו שמחזיק דירה כאן, וגר בה למשך חודש בשנה, צריך לשלם מס גבוה יותר. גם מי שמחזיק דירת פאר צריך לשלם יותר מאלו שאין להם".

"רווח מהיר? לא אנחנו"

במהלך הכנס הציגו השלושה את האסטרטגיה של חברת הנדל"ן הגלובלית, שמחזיקה כיום בכ־600 נכסים ב־20 מדינות - ומושכרים ל־15 אלף שוכרים. ההכנסה היומית הממוצעת של קבוצת גזית גלוב עומדת על כ־5 מיליון דולר ליום. רוב נכסי החברה מעוגני סופרמרקטים.

"אנחנו משתלים לרכוש כמה נכסים בכל אזור, ואם זה לא הולך, אז אנחנו אוספים נכס ועוד אחד ועוד אחד", מסביר סגל. "כשיש לך כמה נכסים סמוכים, אתה יכול לעשות כבר הרבה יותר. זה אמנם לא בקצב של האירועים בשוק ההון, אבל ככה מרוויחים כסף. את 'שכר הלימוד' כבר שילמנו ובמהלך עשר השנים הקרובות נותר לנו להרוויח כסף".

כצמן הבהיר כי "גזית זאת חברה לצמוח איתה לאורך זמן, 2%-3% בשנה, עם הגנות למצב של דאון סייד. מי שרוצה רווח מהיר, זה לא אנחנו". כצמן אף הביע אמון בשוק הנדל"ן בארה"ב שלהערכתו מצוי במסלול של שיפור, ועל אירופה אמר: "אנחנו לא מפחדים מאירופה וההזדמנויות נמצאות דווקא שם. אף הזדמנות לא באה עטופה בסרט כחול. הן תמיד באות מאובקות ומלוכלכות בהתחלה".