"היעדר תקציבים מעכב את השתלבות החרדים באקדמיה"

בשנת הלימודים האחרונה למדו במוסדות להשכלה גבוהה לפחות 7,350 סטודנטים חרדים, לעומת כ־1,500 סטודנטים חרדים ב־2002. כך עולה מדו"ח של מוסד שמואל נאמן מבית הטכניון. מחבר הדו"ח, ד"ר ראובן גל, אומר ששילוב החרדים באקדמיה מתאפשר בעיקר בזכות התמורות המתחוללות בציבור החרדי עצמו: "יותר ויותר רואים אצל החרדים את הרצון לשלב לימודים אקדמאים לצד לימודי הקודש".

כבר למעלה מעשור שברחבי ישראל לומדים גברים ונשים מהמגזר החרדי באקדמיה דרך מכללות פלטפורמה המשמשות שלוחות לאוניברסיטאות, מוסדות עצמאיים שאושרו על ידי המל"ג ושלוחות חרדיות בתוך מכללות פרטיות.

אם כך, למה אחרי למעלה מעשור מאז החלו המסגרות הללו לפעול, ולמרות הרצון הגובר בקרב האוכלוסייה החרדית לרכישת השכלה גבוהה, החרדים עדיין מהווים לכל היותר 4.5% מאוכלוסיית הסטודנטים בישראל? לדברי מחבר המחקר ד"ר גל, הקושי העיקרי הוא תקציב שכר הלימוד.

מדי שנה מעניקה המדינה 700 מלגות בגובה שכר לימוד אוניברסיטאי. אלו ניתנות כחלק מ־2,600 המלגות שמעניקה קרן קמ"ח לעידוד תעסוקת חרדים. אולם בגלל שהשלוחות החרדיות פועלות לרוב במכללות פרטיות, ששכר הלימוד בהן

ועדת פלסנר ממליצה 80% גיוס חרדים עד 2016: "אם לא יעבור חוק עד אוגוסט אנו נכנסים למשבר חוקתי" סנקציות אישיות על משתמטים, ישיבות שייסגרו אם רבע מתלמידיהן ישתמטו מלימודים, והקמת צוות נוסף שידון בגיוסם של ערבים לצבא - כל אלה במרכזו של דו"ח ועדת פלסנר, שראש הממשלה הורה על פירוקה תומר אביטל ו-ynet, 4 תגובותלכתבה המלאה

עומד על 22 אלף שקל בממוצע, את שאר הסכום הסטודנטים משלימים משילוב עבודות במקביל ללימודים אקדמאים ולימודי קודש.

הרב יחזקאל פוגל, שייסד את המוסד הראשון להכשרה מקצועית לחרדים, וכיום מנהל הקמפוס החרדי בקרייה האקדמית אונו, מפציר במל"ג לקבל תקצוב נוסף בשביל להביא עוד סטודנטים, ומסביר כי אי הוודאות הקיימת בחלוקת המלגות הממשלתיות מביא סטודנטים רבים לנשור מהלימודים בשנה הראשונה.

לדבריו, כדי שהחרדים יוכלו להשתלב במגוון מקצועות מבוססים עליהם להיכנס לעולם האקדמי. "פניתי לוועדת רבנים וקיבלתי אישור לפתוח מסלולים אקדמאים ללימוד מקצועות". לדבריו, "האישור הקביל לשינוי גישה, שאנחנו הולכים ללמוד באקדמיה לא פילוסופיה או אידיאולוגיה, אלא מקצוע".

תלמידים בישיבה | צילום: נחמן וייס

ואכן, החרדים שמקבלים השכלה אקדמית מצליחים ברובם להשתלב בשוק התעסוקה, אולם המשכורת החודשים הממוצעת של אקדמאים חרדים נמוכה מהמשכורת של אקדמאים חילוניים.

לפי מחקר שערך משרד התמ"ת ב־2011, השכר החודשי הממוצע של אקדמאים חרדים הוא 8,000 שקל ושל אקדמאית חרדית הוא 5,620 שקל. שכר זה גבוה אומנם מהשכר הממוצע של כלל המועסקים החרדים במשק אך עדיין נמוך מהשכר של מקביליהם החילונים שעומד על 14,850 שקל לגברים ו־8,950 שקל לנשים. לדברי ד"ר גל, אחת הסיבות לכך היא שבקרב מעסיקים רווחת הדעה כי חרדים מקבלים השכלה סוג ב' ולכן מעמדם מול המתחרים החילונים נפגע.