לא השתמשתם בשטח? העירייה תקים בו גינה

החיפוש הנואש של עיריות אחר שטחים ציבוריים מביא אותן להשתמש בשנים האחרונות בחוק מ־1987, המאפשר להן להפוך שטחים פרטיים שלא נעשה בהם שימוש לגנים ציבוריים.

באמצעות החוק מטילות הרשויות צווים המוגדרים כ"צווי גינון", המאפשרים להן לבצע פעולות גינון במגרשים ריקים המצויים בתחומן ואינם מיועדים למטרה חקלאית. זמן השימוש בשטח מוגבל על פי הצו לחמש שנים וגם הוצאות אחזקתו חלות על הרשות, אך עדיין מדובר בצו קיצוני שבחסותו ניתן להכריח בעל קרקע לאפשר שימוש בשטחו הפרטי.

שטח בבת ים שהפך לגינה ציבורית

החלוצה בעניין זה היתה עיריית תל אביב, שהחלה להפעיל את הצו לפני שש שנים וביצעה פרויקטים של גינון על שטחים פרטיים בהיקף של 1,000 דונם. עיריית בת ים הוציאה בשנים האחרונות 30 צווי גינון, וראשון לציון עשתה בצווים שימוש אלטרנטיבי, לצורך סלילה של 12 חניונים שהוקמו בעיר בשנה שעברה. החניה בחניונים מוצעת לתושבים בחינם, בשל מצוקת החנייה הקיימת באזור מרכז העיר.

כמות עררים זניחה

אף שלבעל הקרקע שממנו נלקח השטח עומדת זכות להגיש ערר על צו הגינון בתוך 30 יום מקבלתו לבית המשפט, ברשויות המקומיות מדווחים כי בעלי שטחים עזובים ממעטים להשתמש באפשרות זו.

מנכ"ל עיריית בת ים עו"ד ארז פודמסקי־שקד מספר כי פרויקט כזה שבוצע בעיר לפני שנתיים לא זכה להתנגדות ממשית: "לאחר שבעלי הקרקע מבינים שהעירייה לא משתלטת להם על השטח לצמיתות וכי ברגע שיהיו מעוניינים לעשות בו שימוש הוא יוחזר להם, הם נענים לצו".

לדברי פודמסקי־שקד, "כל פעולה שנעשית בשטחים מתבצעת לטובת התושבים ומבלי לפגוע בזכויות ארוכות הטווח של בעל הקרקע. הוא נותן כדוגמה את פרויקט "פארק המכתשים" שקם בעיר ב־2010 בפינת הרחובות ניסנבוים והעבודה. "עד לפני כמה שנים האזור היה מלא גרוטאות, אשפה ומפגעים תברואיים, אך כיום הפך השטח למכתש ירוק. מדובר במיזם שתוכנן במסגרת הביאנלה הבינלאומית לאדריכלות נוף ב־2010, ובו העירייה פינתה את המפגעים ויצרה שני מכתשים עם כרי דשא כמוקד פנאי לילדי האזור".

"צו הגינון פוקע בתוך חמש שנים, אבל הוא בטל גם מרגע שניתן היתר בנייה למגרש והבעלים יכול לתפוס אותו באופן מיידי", אומר עו"ד צבי שוב המתמחה בנדל"ן. "אם בעלי הקרקע מעוניין שהרשות תפנה את המגרש מכל מה שנבנה או ניטע עליו, היא חייבת לעשות זאת מוקדם ככל הניתן ועד 60 יום ממועד ביטול הצו".

לדברי עו"ד שוב, לא כל שטח עזוב שהעירייה מעוניינת לשקמו עונה על ההגדרה של "מגרש ריק" המופיעה בחוק, ובכל מקרה "כל עלות הנובעת מהשימוש הציבורי שעושה הרשות בשטח, לרבות השבת המצב לקדמותו והמסים השוטפים, חלה על הרשות. באופן זה שומר החוק על האינטרס של הבעלים והאינטרס הציבורי".

רוב בעלי הקרקעות שהפכו לגינות תחת הצו מעדיפים שלא להיחשף. טובה קנוטליצקי, בעלת מתחם כזה ברחוב יוספטל בבת ים, סיפרה ל"כלכליסט", שבשלב הראשון שבו פנו אליה נציגי העירייה, היא סברה שכדאי לה לצאת למלחמה נגד התוכנית. "חלפו כמה חודשים של שיחות עם העירייה עד שהשתכנעתי שההחלטה תעשה טוב לאזור כולו", היא אומרת. כיום, שנתיים לאחר הפיכת המתחם לגינה וכ־30 שנה מאז שהפכה משפחתה לבעלת השטח, החלה קנוטליצקי לקדם תוכנית בנייה. "העובדה שבאזור הושקעו לא מעט משאבים הפכה אותו לאטרקטיבי יותר לבנייה", היא אומרת.

השכנים יכולים להפריע

הבעיה האמיתית עם צווי הגינון עלולה להתחיל אחרי שפג תוקפם, אז עשויים השכנים להתנגד לבנייה שתיעשה בשטח על חשבון הגינה הציבורית. כך קרה למשל ברחובות שפירא ואצ"ל בבת ים: השכנים ברחובות אלה הופיעו לאחרונה בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בעיר, כדי למחות נגד תוכנית להקמת בניין מגורים בן חמש קומות על הקרקע שהפכה לגינה ציבורית.

שמעון בן חמו, תושב האזור, היה בין המתנגדים שהגיעו לישיבת הוועדה שדנה בהקמת מבנה על השטח: "יש לנו גינה שם, יש ילדים שמשחקים בה. הקמתם גינה, אז למה להרוס אותה?".

מתברר כי גינות ציבוריות הן לא הדרך היחידה לנצל את צווי הגינון.

למרות השימוש בשטחים, ברשויות עצמן הדעות חלוקות בעניין התועלת שמפיקה מהם העירייה. שמואל קצ'ילניק, מנהל אגף שפ"ע בעיריית תל אביב, סבור שהשימוש בצווים משתלם: "אנחנו בעצם 'ממחזרים' את השטחים הירוקים. בכל פעם שבעל נכס רוצה לממש את השטח שלו, אנחנו מוציאים את השתילים ומעבירים אותם לקרקע אחרת".

מנגד, מהנדס עיריית חדרה אבישי קימלדורף ומזכיר מועצת כפר יונה דני לוין אומרים כי הרשויות שבהן הם עובדים העדיפו בסופו של דבר להשקיע בשטחים ציבוריים שבבעלותן, עקב העלות היקרה של אכיפת צווי הגינון. "גילינו שנותרו לנו עוד שטחים ציבוריים שאפשר לפתח", אומר קימלדורף, "הצפיפות בחדרה עדיין אינה גבוהה כמו בערים גדולות אחרות".