הקרנת בכורה: "המשגיחים"

סרטו של מני יעיש, זוכה פרס איגוד הבמאים והתסריטאים בפסטיבל קאן, עוסק בקרע בקרב חבורת ברסלבים מבת ים, הכופה את אמונתה על השכונה. אבי (רועי אסף), מנהיג החבורה, הוא ירקן בבוקר ויצרן של מוזיקת טרנס בלילה, ולצדו פועלים קובי שמעיה (גל פרידמן) ויניב לוגסי (איציק גולן) - שלושתם משלבים חוכמת רחוב עם מנהגי חסידות. המפגש עם מירי החילונית (רותם זיסמן כהן) שובר את הכללים.

קהל היעד: שוחרי קולנוע ישראלי איכותי. דבר המבקר: בשפה קולנועית מהוקצעת, מיומנת ובוגרת, יעיש מספק מבט מדויק ולא נטול ביקורת על ישראל. הסרט מצליח לתאר מציאות כואבת מבפנים, בזכות אוזן מעולה לישראלית מדוברת, פסקול שנשמע כאילו נלקח מניידות של ברסלבים, והווי שכונתי מבת ים. כל השחקנים, בלי יוצא מן הכלל, מספקים משחק משכנע וכובש, וחלקם אף מגיעים מהעולם הדתי, ותורמים לסגנון הכמעט דוקומנטרי של הסרט. ציטוט למזכרת: "יש כוח עליון ויש כוח תחתון". (ישראל, 2012, 98 דק‘).

שורה תחתונה: סרט עוצמתי ומסוגנן על הגבולות המסוכנים של האמונה.

"המשגיחים". מציאות כואבת

"שם פרטי". אליזבת, מורה בתיכון (ולרי בן גיגי), ובעלה פייר, פרופסור לספרות (שרל ברלין), מארגנים ארוחת ערב לחבריהם בדירתם בפריז. הערב מקבל תפנית כשאחד החברים מספר על השם השערורייתי שבחר לתינוק שבדרך, ומתפתח עימות. חבל רק שבניגוד לרומן פולנסקי, יוצרי הסרט לא הבינו שכדי לעבד מחזה העוסק בהתכתשויות של המעמד הבורגני בתוך חדר, צריך הרבה יותר מתסריט טוב. (צרפת, 2012, 109 דק‘). קהל היעד: המתלבטים

בבחירת שם לתינוק.

"אמיצה". סרטם החדש של אולפני פיקסאר הוא אגדה סקוטית על מרידה, קשתית מאומנת וזריזה. מרידה רוצה להוכיח את עצמה, מצליחה להרגיז את אדוני הארץ, ומעשיה גורמים לכאוס בממלכה. זהו סרט מצויר בתלת־ממד שמערבב הומור, אקשן, מסתורין, ונופים פסטורליים בסקוטלנד. למי שהמשקפיים עושים לו כאב ראש, יש סוף סוף גם גרסה בדו־ממד. (ארה“ב, 2012, 90 דק‘). קהל היעד: המעוניינים לראות איך פיקסאר מרימים שוב את הרף של סרטי האנימציה.