אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מתי טוב לשקר? צילום: שאטרסטוק

מתי טוב לשקר?

שקר אחד יכול להטעות הרבה אנשים, אבל אנחנו רגילים לשתות את האמת מבאר מזוהמת, ועוד שקר קטן לא יהרוג אותנו

19.07.2012, 08:43 | בלדד השוחי

היי בלדד, באילו תנאים, לדעתך, זה בסדר לשקר? דן אריאלי

חתיכת שאלה, דן,

וכיוון שהיא מגיעה ממומחה לכלכלה התנהגותית שזה עתה הוציא ספר בנושא (מזל טוב!), אשתדל להתמקד בהיבט המעשי - שיקולים של רווח והפסד.

את הרווח כולם מכירים. הוא שמוליד את השקר. אנו משקרים כדי להשיג משהו. וזה יכול להיות משהו טוב. לדוגמה: אם תשכנע את כל האנשים שאלוהים יכה אותם אם הם ישקרו, תקבל חברה הגונה יותר. מטרה נעלה. ואם המטרה מועילה יותר משהשקר מזיק נוכל להגיד, מהבחינה התועלתנית, שהשקר "בסדר".

הנזק הברור ביותר של השקר מורגש כשהאמת מתגלה והאוויר בינך לבין מי ששיקרת לו מחמיץ מעלבון וחשד. אבל החמיצות שם עוד קודם. ברגע ששקרים נכנסים לתמונה, דברים מסתבכים.

ולפעמים זה שווה את זה. גם אם היא תגלה ששיקרת כשאמרת שהמכנסיים האלה לא גורמים לישבן שלה להיראות עצום, זה לא יעיב על היחסים שלכם באותה מידה שתעיב עליהן אמירת האמת.

הנזק הברור ביותר של השקר מורגש כשהאמת מתגלה והאוויר בינך לבין מי ששיקרת לו מחמיץ מעלבון וחשד, צילום: שאטרסטוק הנזק הברור ביותר של השקר מורגש כשהאמת מתגלה והאוויר בינך לבין מי ששיקרת לו מחמיץ מעלבון וחשד | צילום: שאטרסטוק הנזק הברור ביותר של השקר מורגש כשהאמת מתגלה והאוויר בינך לבין מי ששיקרת לו מחמיץ מעלבון וחשד, צילום: שאטרסטוק

הנזק המפורסם האחר של השקר כללי יותר. שקרים מפיצים את עצמם וממשיכים להטעות אנשים הרבה אחרי שהרווח המקורי מוצה. אנחנו משתדלים לבסס את החלטותינו על המידע הזמין לנו, ושקרים מרעילים את הבאר שממנה אנחנו דולים את המידע הזה.

וגם זה לא תמיד ביג דיל. אנחנו רגילים לשתות את האמת מבאר מזוהמת. לכן אנשים חכמים חושדים במידע שמגיע אליהם ובוחנים אותו בקפידה. ועוד שקר קטן לא יהרוג אותנו, בטח כשמדובר בזוג מכנסיים. ורוב האנשים עוצרים כאן. הפסד מול רווח. פשוט ונקי.

אבל לשקר יש עוד תכונה מאוסה, ששוכחים להביא בחשבון. ממש כמונו, הוא מתרבה. זה אף פעם לא נגמר בשקר אחד. לא מצדן של דתות, לא מצדן של ממשלות ולא מצד אנשים פרטיים. שקר הופך להרגל במהירות מסחררת, וכשאתה שוקל את הרווח מהשקר לעומת ההפסדים, אתה חייב לשקול גם את הריבית ואת הריבית דריבית שתשלם על צאצאי השקר שלך, בין אם יבקעו מפיך או מפי הסובבים אותך.

וכך שם ש"י עגנון בפי טגליכט, אחת מדמויות הרומן "שירה": "שקר גורר שקר ושקר שקר ולבסוף אין סוף לשקרים שמגבבין, שאם פותחים בדברי שקר ואפילו מחמת אונס לסוף משקרים לתיאבון".

העלות החבויה הזו הופכת את החישוב למורכב מאד. לעתים נדמה שבשביל זה המציאו את הריבית: כדי שלעולם לא תבין מראש כמה באמת תיאלץ לשלם. ובדיוק כמו בבנק, גם עם שקרים הריבית היא זו שכמעט תמיד הופכת את העסק ללא משתלם, ואפילו הרסני.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il

תגיות

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

14.
שאלה מורכבת, לצערי (שלא כבדר"כ) לא התרשמתי מהתשובה.
כל עניין הרווח ותועלת, כמו שגם בלדד סיכם בסוף, הוא לא באמת ניתן לניבוי. אנחנו לא יכולים לשקלל את כל הנתונים מראש, ובדר"כ גם לא בדיעבד. לכן, מבחן זה (למתי לשקר) לא מחזיק מים. לפיכך, העקרון צריך להיות יותר "תיאורטי". פרופ' אסא כשר עשה הבחנה בין היות האדם ישר לבין היותו הוגן. בתמצית, ישר הוא אדם שאינו משקר כלל בעוד והוגן הוא אדם שמשקר רק שקרים כאלו שהוא היה מוכן "לסבול" לו היה האדם שמשקרים לו, לו היו מתהפכים היוצרות. המשמעות היא שהלגיטימיות לשקר היא במידה רבה סובייקטיבית ותלויה בתפישת עולמו של האדם שמשקר, שכל אחד יקבע לעצמו מה לגיטימי (במאקרו, נקבע כולנו כחברה באמצעות הדרכים המוכרות בהן מתקבלות רוב הקביעות שעניינן במוסר).
תועלתנות לא תמיד "עובדת"  |  21.07.12
לכל התגובות