עובד לשעבר בביטוח לאומי: "התרענו מפני מצבים אבסורדיים - למוסד נוח עם המצב הקיים"

המקרה הטרגי של משה סילמן שהצית את עצמו במסגרת ההפגנה בתל-אביב במוצאי שבת שעברה ונפטר בסוף השבוע, העלה לכותרות נושא שלא כל כך מדובר: היחס בין המוסד לביטוח לאומי לבין הנזקקים לשירותיו. תצהיר שהגיע לידי "כלכליסט" של עובד לשעבר במוסד לביטוח לאומי חושף את שוויון הנפש שבו מתייחסים בביטוח לאומי לעיוות פנימי שקיים במערכת.

התצהיר הוגש לקראת דיון בערעור של הביטוח הלאומי שצפוי להתקיים בבית המשפט העליון בסוף השנה בתביעה ייצוגית שהגישה ההסתדרות נגד המוסד לפני כשנתיים. הטענה המרכזית היתה כי ביטוח לאומי גובה ממעבידים סכום מעבר לשכרם הבסיסי של העובדים, אך ההפרש הזה אינו מגיע בסופו של דבר לכיסי העובדים. מדובר בתשלומים שמגיעים לעובדים במקרה של אבדן כושר עבודה, נכות מעבודה או אבטלה.

מפגינים בירושלים | צילום: אוהד צויגנברג

התצהיר של משה כנפו, מי ששימש כ-16 שנים בתפקיד מנהל מחלקה באגף ביקורת ניכויים בביטוח הלאומי, מנסה להפריך את הטענות של הביטוח הלאומי, החל מהקושי הטכני לבצע את החישובים וכלה במוטיווציה. לפני כחודשיים נחשפה ב"כלכליסט" התוכנית שמגבש משרד המשפטים יחד עם הביטוח הלאומי שנועדה להחזיר חלק מהכספים שניגבו לכאורה שלא כדין מאזרחים. התוכנית עשויה להפוך את הדיון בבית המשפט למיותר.

כנפו מתמודד עם הטענות שהעלה הביטוח הלאומי אחד לאחד. לגבי טענת הביטוח הלאומי כי הוא מנסה לתקן את התופעה כתב: "לא רק שהתופעה ידועה לביטוח הלאומי והוא אינו רואה בה כל פסול....הביטוח הלאומי מעוניין בגביית דמי ביטוח בסכומי עתק מבלי לשלם בגינם ולו שקל אחד של הפרשי גמלאות". בהמשך כותב כנפו, כי "במהלך השנים אני, כמו גם גורמים נוספים "מתוך המערכת" התרענו בפני הביטוח הלאומי לגבי המצב האבסורדי והבעייתי הקיים - בו ביטוח לאומי משלם לעובדים גמלאות שכר בשיעור נמוך יותר מההכנסה שבגינה נגבו דמי ביטוח עבורם - ואף ניסינו למצוא לבעיה פתרון. ואולם המוסד ש"נהנה" מהמצב....דחה את הנסיונות".

הפרש גמלאות הוא סכום נוסף, מעבר למשכורת הבסיסית, שהמעביד משלם לעובד ומשלם על כך ביטוח לאומי. הטענה בתביעה שאותו ההפרש, כלומר, דמי הביטוח המשולמים עבור תשלום נוסף, דמי הבראה, בונוסים, נסיעות לחול, ביגוד או כל דבר נוסף שאינו בא לידי ביטוי בשכר הבסיס, לא מגיע לעובד עצמו כאשר הוא מקבל תשלומים מביטוח לאומי.

כנפו מגדיר את הבעיה בפשטות: במקום גבייה של דמי הביטוח מהמעבידים בעבור שכר נוסף עבור כל עובד בנפרד הכסף נגבה באופן גלובלי. גם הפתרון על פי כנפו הוא פשוט: מחשב נייד יכול לחבר את עובדי המוסד מכל מקום למחשב הראשי של ביטוח לאומי, המכיל מאגר נתונים רחב, ולדעת באופן מיידי מה הגמלאות שקיבל כל עובד ועובד. "לא קיים קושי פרקטי לייחס את השכר הנוסף לכל עובד בנפרד", כותב כנפו.

מדובר בתביעה ייצוגית שהגישה ההסתדרות לפני שנתיים באמצעות עו"ד יפית מנגל. מהתביעה שמתייחסת אך ורק לשנתיים שלפני הגשתה, 2008 ו-2009 (מגבלה שקובע החוק לגבי השבה מהמדינה), עולה כי היקף הפגיעה בציבור השכירים בעשור האחרון עומד על כמיליארד שקל. לצורך ההמחשה, מנספחי התביעה עולה כי בשנת 2008 היו במשק בסך הכל 2.67 מיליון שכירים. מספר העובדים שבגינם שולמו דמי ביטוח בביקורות ניכויים - הרלבנטיים לתביעה - עומד על כ-902 אלף איש. מתוך סכום זה כ-108 אלף עשויים להיות זכאים לקבל החזרים בעתיד בסכום כולל של 42.9 מיליון שקל ל-2008 בלבד.

התביעה הייצוגית בנושא לא נדחתה על הסף על ידי בית המשפט המחוזי ולמעשה עברה את השלב הראשון בהליך התביעה הייצוגית בדרך לאישורה. ביטוח לאומי הגיש ערעור לבית המשפט העליון אשר ידון בהרכב של שלושה שופטים בסוף 2012.

מהמוסד לביטוח לאומי טרם נמסרה תגובה.