עונת הנדידה החלה: כיצד תראה מפת קרנות ההון סיכון בישראל?

התזוזות המועטות שיש בו מתרכזות בדרך כלל בסוף תקופת הקרן - קרנות הון סיכון מגויסות לתקופה מוגבלת של עשר שנים, וכאשר אלה מסתיימות ניתן לחזות בעזיבת ותיקים, בהצטרפות צעירים ובפרישת אלה שלא התאימו לענף. כעת, בסיומו של הדור השישי של קרנות ההון סיכון הישראליות, העוגה מצטמקת ואיתה יורד גם מספר המשתתפים בחגיגה.

כך, למשל, מספר לא מבוטל של מייסדי קרנות צפוי לפרוש מהמירוץ להשקעות חדשות ולהעביר את השרביט לדור הבא. אדי שלו מג'נסיס, מוטי בן-אריה מוורטקס ומשה מור מגריילוק כבר הודיעו על פרישה. בהמשך צפויים לפרוש גם ערד נווה מקרן בנצ'מרק ואמנון שוהם מסידר.

להבדיל מתעשיות אחרות, פרישה מקרן לעולם אינה מיידית: משמעותה היא אמנם אי־השקעה בחברות חדשות, אבל כל הפורשים הנ"ל מחויבים להמשיך את המעורבות שלהם בחברות שבהן כבר השקיעו בעבר עד רגע האקזיט.

מרווחים כסף, עוברים הלאה. אילוסטרציה | צילום: Shutterstock

מספר גדול של קרנות שנסגרו או התפצלו בעקבות המשבר הותירו אחריהם שותפים שמבקשים לגייס קרנות חדשות משלהם. כך ארז שחר ובועז דינטי מאוורגרין מבקשים לגייס קרן חדשה בשם קומרה בהיקף של 100 מיליון דולר; שותפם לשעבר לקרן, עדי גן, חובר לאורי ישראלי שפרש מגיזה להקמת קרן בת 75 מיליון דולר בשם פאנג'יה; השותפים לשעבר בקרן תמיר פישמן - משה לוין, שי שאול ובני זאבי - עזבו להקמת קרן DFJ תל אביב בשיתוף עם הקרן האמריקאית DFJ; וגיל דיבנר מקרן ג'מיני עזב לקרן החדשה של אינדקס האירופית.

מולי אדן, נשיא אינטל ישראל החדש, צירף לשורות קרן ההון סיכון המקומית של ענקית השבבים את יאיר שוהם מג'נסיס ואת מירב ווינרב מפיטנגו, וכמה שותפים צעירים מאיישים כעת עמדות מפתח בתחומי האינטרנט בכמה קרנות. הצעירים שבהם הם תילי קליסקי (34) מקרן גריילוק, שקודמה לאחרונה למעמד של שותפה זוטרה (associate partner), וערן וגנר (45) שנכנס כשותף בג'מיני. השותף הוותיק בג'מיני, עדי פונדק מינץ, עבר מתפקיד שותף בקרן לתפקיד שותף עצמאי.

הקרנות הישראליות עדיין לא גייסו השנה

התזוזות בקרנות מגיעות לא רק בגלל סיום תקופת הגיוס: המשבר בענף ההון סיכון בארה"ב והירידה בהיקף הגיוסים בקרנות הפעילות נותנים את אותותיהם גם בסניפיו בישראל. ענף ההון סיכון, מנוע המימון המרכזי של ענף ההייטק בישראל, המשקיע בחברות סטארט־אפ צעירות, משנה את פניו, ובהתאם משתנה מפת ההון סיכון המקומית.

הקרנות הישראליות: המפה המלאה

 
מפת הקרנות הישראליות, אוגוסט 2012. לחצו להגדלה

על פי חברת המחקר IVC, קרנות הון סיכון בישראל צפויות לגייס השנה לא יותר מ־800 מיליון דולר, סכום דומה לזה שגויס בשנה שעברה, 796 מיליון דולר. אלא שכיום, יותר מחצי שנה מאז התחזית ההיא, טרם גויס ולו סנט אחד וסוף השנה קרב במהירות. הדבר מוכיח כי ענף ההון סיכון טרם התאושש ממכת המשבר של 2008, שהיתה השנה הרביעית ברציפות - והאחרונה - שבה גייסו קרנות הון סיכון בישראל יותר ממיליארד דולר.

החגיגה כאמור מסתיימת. לפני חודש חשפנו כאן ב"כלכליסט" כי פיטנגו, קרן ההון סיכון הגדולה בישראל, לא צפויה להגיע בקרוב אל יעד הגיוס של הקרן השישית שלה, ובמקום 350 מיליון דולר שביקשה לגייס היא תתפשר ככל הנראה על קרן של 150-200 מיליון דולר שתגויס עד סוף השנה הזו, אם כי ייתכן שהיא תנסה להגדיל את הקרן לאחר מכן ל־250 מיליון דולר.

תמהיל המשקיעים של הקרן עשוי להשתנות גם הוא ולכלול משקיעים חדשים ממזרח אסיה, שמחליפים משקיעים מסורתיים מארה"ב. קרן פיטנגו, מייסודם של חמי פרס ורמי קליש, גייסה עד כה חמש קרנות. האחרונה שבהם, פיטנגו 5, גויסה בשנת 2007 ועמדה על 330 מיליון דולר. ירידה של הקרן לרף ה-200 מיליון דולר עשויה לסמן נקודת שבר לא רק עבורה, אלא גם עבור ענף הקרנות המקומי ששואב ממנה השראה.

פיטנגו היא הקרן שאליה נושאים עיניים המשקיעים וחברות הסטארט־אפ, והצלחתה לגייס עשויה לקבוע את גורלו של כל ענף ההון סיכון בישראל ולקבוע את האווירה לגיוסי ההמשך של קרנות ישראליות נוספות שאמורות לצאת לגיוס כבר בשנה הבאה: ג'מיני וג'נסיס.

האמריקאים משקיעים ישירות בישראל

כרמל ונצ'רס נחשבת גם היא לברומטר חשוב, והצלחתם של מנהלי הקרן שלמה דוברת, אבי זאבי, רינה שאינסקי ואורי בנדורי לגייס קרן נוספת בשנה הבאה תקבע גם היא את גורל השוק. כרמל נחשבת לקרן קטנה יותר מפיטנגו, והיא גייסה בסוף 2007 סכום של 235 מיליון דולר לקרן השלישית שלה.

אין ספק שכרמל בהובלת דוברת מסוגלת לגייס קרן נוספת, אך איש אינו סבור שכרמל צפויה להגדיל את היקף הגיוס שלה. היא מסוגלת לשמר את כוחה, ול"כלכליסט" נודע כי כרמל כבר החלה בבדיקות מקדימות בקרב המשקיעים שלה בניו יורק ובלונדון לקראת תחילת רוד שואו לקרן הרביעית, שתגויס ככל הנראה ב־2013.

בינתיים, חלקן היחסי של הקרנות הישראליות בעוגת ההשקעות בהייטק הישראלית קטן. לאחרונה פרסמה חברת המחקר IVC נתונים על ירידה נוספת, וכעת נוטלות הקרנות הישראליות רק 23% מכלל ההשקעות בהשוואה ל־25% ברבעון הראשון של השנה. לכאורה, 2% פחות, אך כאלה שמגלמים ירידה של 34% ביחד לתקופה המקבילה אשתקד. שאר ההון מגיע מסוגים אחרים של משקיעים ישראלים כמו אנג'לים, אך בעיקר מקרנות וממשקיעים זרים.

אחת הסיבות המרכזיות לירידת ערכן של הקרנות הישראליות היא תחרות עם הקרנות הזרות על אותם המשקיעים, בדרך כלל קרנות פנסיה אמריקאיות ומשפחות מרובות ממון. אלה מבינים בהדרגה כי הם חשופים ממילא להשקעות בישראל דרך קרנות אמריקאיות שמגבירות לאטן את הנוכחות שלהן בישראל. הקרנות האמריקאיות מפזרות את השקעתן באופן אקראי לחברות ישראליות, אמריקאיות או הודיות, ומהוות תחרות אמיתית לקרנות ההון סיכון הישראליות, דוגמת פיטנגו וכרמל, המקדישות את רוב השקעותיהן לחברות ישראליות או חברות זרות של יזמים ישראלים.

סקר שפרסמה לפני חודש קלפרס, קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה, מספק הצצה לתשואות השנתיות של הקרן. לפי הסקר, פיטנגו מראה שיפור בתוצאות הקרן הרביעית שלה, והגיעה לתשואה חיובית של 3.8% מאז הקמתה, אחרי שעמדה על 1.9% בסיום הרבעון השלישי של 2011. הקרן השלישית שלה, והגדולה מסוגה בישראל עד כה, ממשיכה להציג תשואה שלילית של 2.8%. פיטנגו קיבלה מקלפרס 25 מיליון דולר לשתי קרנות.

הקרן השנייה של כרמל עברה מהפסד של 4.1% לתשואה שלילית של 2.5%, והקרן השלישית שלה, שגויסה ב־2008, עשתה עד כה תשואה שנתית של 16.1%. הקרן החמישית של אוורגרין ממשיכה להציג תשואה שלילית של 15% מאז גויסה ב-2007. קלפרס הודיעה כי תבצע קיצוץ משמעותי בהשקעות בקרנות הון סיכון, ובסוף חודש יוני האחרון הודיעה הודעה דומה גם קרן הפנסיה של עובדי מדינת פנסילבניה.

קרנות ותיקות יותר מנסות לשרוד באמצעות גיוסי המשך: קרן ורטקס של יורם אורון עדיין מנסה להשלים עד סוף השנה גיוס של 150 מיליון דולר על בסיס 20 מיליון הדולרים שקיבלה מלנובו בתחילת השנה, מדיקה של אהוד גלר מנסה לגייס 150 מיליון דולר לאחר שכשלה בגיוס קרן בתוכנית המדען הראשי, וקרן מאגמה של יהל זילקה ומודי רוזן אמורה לגייס 100 מיליון דולר עד סוף השנה, עם סיכויי הצלחה גבוהים.