על כל שאלה תשובה: האג"ח הממשלתיות - הקלף המנצח של השנה

השוק הממשלתי אכן נראה כעת הסיפור החם של 2012: מתחילת השנה עלו האג"ח הממשלתיות בכ־5%, ומסתמן שלנוכח התנודתיות בשוק הקונצרני וההפסדים באפיק המנייתי, מדובר בקלף המנצח של השנה. עליות השערים החדות באפיק, אף שהפתיעו גם את האופטימיים שבמשקיעים, לא הופיעו "יש מאין" ונבעו מכמה גורמים.

 

מהם הגורמים שתמכו בעליות?

עודף פדיונות: שפע של פרמטרים משפיעים על מחירי האג"ח, אולם המשמעותי שבהם הוא כוחות השוק, המונעים מהיצע וביקוש.

מתחילת השנה נרשמה ירידה בהיצע האג"ח הממשלתיות, כאשר עד סוף אוגוסט צפוי סך הפדיונות להיות גבוה מסך הגיוסים בכ־22 מיליארד שקל, כך עולה מנתוני היחידה לניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר. באופן טבעי, משקיעים המעוניינים לשמור על תמהיל האג"ח הממשלתיות בתיק ההשקעות, רואים לנגד עיניהם "מלאי" מצומצם יותר, דבר שתורם לעליית המחירים.

אג"ח ממשלת ארה"ב: אג"ח ממשלת ישראל לא נסחרות בוואקום ומושפעות במידה רבה מהמתרחש מעבר לים. התשואה לפדיון של האג"ח הישראליות נגזרת, בין היתר, מזו של אג"ח ממשלת ארה"ב. ככלל, קיים פער מסוים בתשואות בין שתי המדינות, המבטא את הסיכון היחסי שלהן. פרמיית הסיכון של ישראל לא השתנתה באופן מהותי בשנה האחרונה, אלא שהתשואות לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ירדו בצורה חדה. כפועל יוצא מכך, עלתה האטרקטיביות היחסית של האג"ח הישראליות.

הירידה בריבית והעלייה באינפלציה: מתחילת השנה ירדה ריבית בנק ישראל ב־0.5% לרמתה נוכחית של 2.25%, דבר שהפחית את האטרקטיביות של הפיקדונות הבנקאיים ושלח את המשקיעים לשוק האג"ח. הנכונות של המשקיעים לרכוש אג"ח בתשואה נמוכה גוברת ככל שהריבית במשק פוחתת. הנהנים הבולטים מהפחתת הריבית הם משקיעי האפיק הממשלתי השקלי בריבית הקבועה שרשם בשנה האחרונה עלייה מרשימה של 10.2%.

במקביל, ציפיות האינפלציה עלו לאחרונה בייחוד עקב ההחלטה להעלות את המע"מ. מאחר שהעלייה בציפיות האינפלציה נובעת מאירוע חד־פעמי, היא משפיעה לטובה בעיקר על הממשלתיות הצמודות לטווח קצר.

האם המגמה החיובית תימשך?

כעת, אחרי שסקרנו את הגורמים שהביאו לזינוקים החדים, ננסה להעריך את ההסתברות להמשך החגיגה. כל שנותר לנו הוא לבחון האם אותם פרמטרים ימשיכו לשחק לידי המשקיעים בשוק הממשלתי.

פדיונות צפויים: קצב פדיונות האג"ח צפוי לרדת בחדות בהמשך השנה. החל מספטמבר צפויים הפדיונות לצנוח מ־10 מיליארד שקל בממוצע בינואר־אוגוסט לכ־3 מיליארד שקל בספטמבר־דצמבר.

אג"ח ממשלת ארה"ב: בשבוע שעבר הסברנו מדוע הכלכלן פול קרוגמן טוען שמחירי אג"ח ממשלת ארה"ב כיום משקפים מצב שבו המשקיע משלם לבנק המרכזי כדי שייקח ממנו את הכסף. אם השפיות תחזור לשוק והתשואות יטפסו, יושפע מכך גם השוק המקומי.

בנוסף, יש לזכור שפרמיית הסיכון של ישראל עשויה להשתנות מסיבות כלכליות או ביטחוניות, שיזניקו אותה ויגררו למעלה גם את תשואות האג"ח.

ריבית ואינפלציה: הריבית יכולה להמשיך ולרדת, אלא שכל הורדה מרוקנת את התחמושת המחסנית של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, בייחוד לאור העלייה בציפיות האינפלציה לטווח הקצר.

בנוסף, יש לציין שבעוד שפוטנציאל הרווח בשוק המניות הוא אינסופי, יכולת המשקיעים בשוק האג"ח ליהנות מרווחי הון מוגבלת. כל רווח הון שנרשם למעשה מקטין את פוטנציאל התשואה העתידית. במילים אחרות, לא זאת בלבד שלא ניתן להקיש מהעליות של תחילת השנה על המשך הדרך, אלא שהן דווקא מלמדות על ירידת הפוטנציאל להמשך המגמה.

לסיכום, נראה שלמרבה הצער, המשקיעים שמצפים שחגיגת האג"ח הממשלתיות תימשך עלולים להתאכזב.

לשאלות: hashura@calcalist.co.il