הלובר, סניף אבו דאבי
העולם המערבי גילה בשנים האחרונות את האמנות הערבית העכשווית. הגוגנהיים והלובר פותחים סניפים באיחוד האמירויות, האמנים הערבים מציגים תערוכות במוזיאונים ובגלריות המובילים בעולם, והם גם נוטלים חלק בביטוי המחאה ששינתה את פני המזרח התיכון
"האביב הערבי קיבל ביטוי אמנותי במדינות שבהן התרחשו ההפגנות וההפיכות. בינואר 2011 נורה למוות האמן המצרי אחמד בסיוני (Ahmed Basiony) בזמן שהפגין בכיכר תחריר. בביאנלה בוונציה, שהתקיימה כחצי שנה לאחר מכן, הועלה מיצג שבו הוקרנו תמונות מהפגנות שצילם בסיוני בימים האחרונים שלפני מותו. באותה ביאנלה הוצגה גם עבודתו של האמן המצרי יליד ערב הסעודית אשרף פודה (Ashraf Foda), שבה הציג אבנים שהביא מכיכר תחריר. בנובמבר האחרון הוצגה בגלריה Villa Emerige בפריז התערוכה "Orient Meets Occident", ובה הוצגו עבודות של אמנים ממדינות ערב שנוצרו בעקבות המצב הפוליטי. במדינות עצמן האמנים המקומיים משתמשים לא פעם באמנות רחוב כדי להביע את מחאתם.
עוד לפני השינויים הפוליטיים גילה המערב את האמנות הערבית. שנת 2009 סימנה את נקודת המפנה בהתעניינות באמנות המזרח התיכון. בגלריית סאצ'י בלונדון הוצגה התערוכה "Unveiled: New Art from the Middle East"; במוזיאון לאמנות של צ'לסי בניו יורק הוצגה התערוכה "Iran Inside Out", עם עבודות של 56 אמנים עכשוויים מאיראן; ובביאנלה השנתית בוונציה הציגו יותר מאי פעם אמנים וגלריות ממדינות ערב. "הפריצה של אמנים מהמזרח התיכון נבעה, בין השאר, מהעובדה שהם חיו במדינות שלא תמיד מאפשרות ביטוי חופשי", אומר פריד אבו שקרה, אמן רב־תחומי ואוצר במוזיאון אמנות האסלאם בירושלים. "האמנים יוצאים ללמוד בחו"ל וכך יוצרים קשר עם גלריות ומוזיאונים במערב". המשיכה של המערב ליצירות של אמנים ממדינות ערב אינה חדשה, לדברי אבו שקרה. "מאטיס היה בין הראשונים שהביאו את הצבעים החזקים של המזרח לאירופה", הוא מספר, "ומשם בעצם התפתח הזרם הפוביסטי".
דמשק מושבתת
הפריחה של השנים האחרונות הובילה, בין היתר, לכך שב־2010 הוקם בדוחה המוזיאון הערבי לאמנות מודרנית, שבמשך לא יותר משנה וחצי של פעילות הפך למוקד ההתרחשות סביב אמנות ואמנים עכשוויים מהעולם הערבי, כמו גם להחלטת שני מוזיאונים גדולים, מוזיאון גוגנהיים הניו־יורקי ומוזיאון הלובר בפריז, להקים סניפים באבו דאבי, בירת איחוד האמירויות. גם בתי המכירות הגדולים סותביס וכריסטיס פתחו סניפים בדוחה ובדובאי בהתאמה. ברחבי העולם הערבי מתקיימים זה כמה שנים ירידי אמנות גדולים, לדוגמה, באמצע יולי התקיים זו הפעם השלישית יריד אמנות בביירות שבלבנון, שבו השתתפו 41 גלריות ממדינות מוסלמיות ומערביות.
גלריה Ayyam בדמשק, שלה גם סניפים בביירות ובדובאי, הודיעה כי סניפי דמשק ודובאי ייסגרו עד 31 באוגוסט. העילה הרשמית היא הרמדאן, אך רק ימים יגידו אם לנוכח אירועי הדמים בסוריה הגלריה הנחשבת תחזור לפעול במתכונתה הרגילה. הגלריה מייצגת כמה מהאמנים הערבים הבולטים, ובהם סאדיק אלפראחי (Sadik Alfraji), אמן עיראקי שחי בהולנד, ונאדים קאראם (Nadim Karam), אמן לבנוני שנחשב לחדשני ופורץ דרך בציוריו ובפסליו.
תערוכות בעולם
בטוקיו מוצגת בימים אלה התערוכה "Arab Express" ובה יצירות של 34 אמנים ערבים, כולל שלושה פלסטינים שחיים בישראל. עם האמנים הבולטים שם נמנה עבדולנאצר גהארם (Abdulnasser Gharem) מערב הסעודית. גהארם (39) הוא קולונל צבא בדימוס היוצר אמנות קונספטואלית שלא פעם מתכתבת עם עברו ועוסקת בסכסוכים ובמלחמות.
במסגרת הפרויקט "Edge of Arabia" שעלה בביאנלה בוונציה ב־2012 הציגה גם מונה חאטום (Mona Hatoum), אולי האמנית הערבייה המפורסמת ביותר בעולם נכון להיום.
חאטום (60) היא פלסטינית ילידת ביירות שחיה משנת 1975 בבריטניה. עבודותיה, העוסקות לא אחת במצב הפוליטי באזורנו, הוצגו במוזיאון לאמנות מודרנית (MoMa) בניו יורק, במרכז פומפידו בפריז, בטייט בבריטניה ועוד.
בתערוכת דקומנטה ה־13, המתקיימת בימים אלה בקאסל שבגרמניה, מציג גם קאדר עטייה (Kader Attia), אמן אלג'ירי יליד צרפת שחי גם בברלין. עטייה (42) הציג ב־2009 במסגרת תערוכה בגלריה סאצ'י בלונדון מיצב גדול ממדים בשם "Ghost", שבו הציב שורות ארוכות של פסלים המזכירים את כיסויי הראש המסורתיים של הנשים הערביות.
בספטמבר תיפתח בגלריה Marianne Boesky במנהטן תערוכה של דיאנה אל־חדיד (Diana Al Hadid), סורית צעירה שחיה ועובדת בעיר. אל־חדיד (31) יוצרת פסלים גדולים המתבססים על צורות גיאומטריות של מגדלים שהיא מתארת כ"ארכיטקטורה בלתי אפשרית".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה