אנטרופי העניקה את הכוח ללקוחותיה
הזגזוג של חברת הייעוץ הוכיח כי היא פועלת לפי רצון המוסדיים שמפרנסים אותה. עכשיו הגיע תורו של המפקח על שוק ההון להתערב
"לאור הערות חלק מלקוחותינו (שבדיעבד אנחנו מוצאים אותן כמוצדקות), היה ראוי שנציג גם ניתוח של חלופת הפירוק", כך הסבירה חברת הייעוץ אנטרופי במכתב ששיגרה אתמול ללקוחותיה, מדוע החליטה להמליץ לגופים המוסדיים לאשר את מתווה הסדר החוב שמציעה חברת אמפל במקום לדחות אותו על הסף, כפי שהמליצה במקור לפני כשבוע בלבד.
אנטרופי בעצם הסבירה ללקוחות שלה כי בזכות הלחצים שהפעילו חלקם עליה, היא החליטה לעשות סיבוב פרסה ולהמליץ להם לאשר את ההסדר שמציע יוסי מימן, בעל השליטה באמפל. אלא שהמצב האבסורדי הזה טרם קיבל מענה מצד המפקח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג.
ביוני 2009 פרסם אגף שוק ההון באוצר חוזר שכותרתו "הגברת מעורבות הגופים המוסדיים בשוק ההון", שהטיל על חברות הביטוח ובתי ההשקעות חובה להצביע באסיפות של חברות ציבוריות שבהן הם משקיעים את כספי לקוחותיהם. בחוזר עודד האגף את מנהלי כספי הפנסיה של הציבור להשתמש בגופי ייעוץ מקצועיים ככלי ראוי להתמודד עם "החשש מהצבעה בניגוד עניינים" כך לפי החוזר.
בשוק ההון הביצתי של ישראל, חברות ביטוח ובתי השקעות שונים נשלטים עדיין בחלקם בידי בעלי שליטה דומיננטיים, שמחזיקים בקונסורציום של חברות במתווה קשרים סבוך, באופן שעלול להעלות חשש לניגודי עניינים בהצבעה. החשש הטבעי הוא שכאשר חברת ביטוח שבבעלות בעל שליטה א' תידרש להצביע למשל ביחס לעסקת בעלי עניין בחברה שבבעלות בעל שליטה ב', שיקול דעתה עלול להיות מוטה מעצם ההבנה שביום מן הימים גם בעל שליטה א' עשוי לבקש להעביר עסקת בעלי עניין בחברה ציבורית אחרת שבבעלותו, וקולה של חברת הביטוח של שבשליטת בעל שליטה ב' יידרש.
כך גם עולה חשש שעל גוף מוסדי שבא להצביע יופעלו לחצים על ידי בעלי השליטה שיאיימו למשל להוציא כספים ששמו בבית ההשקעות הרלבנטי או ימנעו מחברת החיתום שלו להשתתף בהנפקות של החברות שבשליטתם.
לכאורה, הכי נקי והכי נכון שגוף ייעוץ בלתי תלוי יבחן לחוד כל מקרה שמגיע להצבעת האסיפה הכללית של חברה ציבורית, ועל בסיס המלצתו יצביעו הגופים המוסדיים. במצב כזה, כל פעם שינסו בעלי החברות להפעיל לחצים על המוסדיים הם ישתמשו בתירוץ שלא הם מקבלים את ההחלטה, אלא גוף ניטרלי. אגף שוק ההון באוצר אמנם היטיב ועשה כשאפשר לגופים המוסדיים לחלוק על המלצתו של הגוף המקצועי אם חושבים שהיא שגויה, אך בתנאי שינמק בכתב לוועדות ההשקעה שלו את הצבעתו הסותרת ולו בשל מראית העין של ניגודי העניינים.
והנה, המקרה של אמפל חושף את הבלוף שעומד מאחורי השימוש בחברת ייעוץ חיצונית שהופכת למעשה לבובה שאת חוטיה מושכים הלקוחות שלה - הגופים המוסדיים. חברות הביטוח המחזיקות באג"ח של אמפל שרצו לאשר את מתווה ההסדר, חששו ממתן נימוקים בכתב לוועדות ההשקעה שלהן מדוע הן מאשרות את ההסדר חרף התנגדותו של גוף הייעוץ המקצועי. לכן, פנו נציגי חברות הביטוח לאנטרופי והסבירו לה מדוע היא טועה וההסדר כן טוב למחזיקי האג"ח. הפלא ופלא, אנטרופי - שמתפרנסת מאותם גופים מוסדיים - שינתה את דעתה והבינה לפתע שחלופת ההסדר עדיפה על חלופת הפירוק ובכך סללה את דרכן של חברות הביטוח להצביע "בעד".
אם באוצר סבורים שהמוסדיים נגועים בניגודי עניינים שבגינם ראוי שיעזרו בייעוץ מקצועי בלתי תלוי, על אגף שוק ההון לאסור עליהם ליצור שום קשר עם גוף הייעוץ החיצוני למעט מתן הצ'ק בדואר, ולמנוע מהם בתכלית האיסור לנסות ולהשפיע על החלטותיו.
2 תגובות לכתיבת תגובה