השורה התחתונה - כבר לא ברומטר קונצרני: 50% ממדדי תל בונד הם אג"ח בנקים

מדדי תל בונד עוברים שינויים משמעותיים בתמהיל איגרות החוב הכלולות בהם, ומעמדם כברומטר של השוק הקונצרני נשחק בעקביות. מבט על הרכב המדדים הקונצרניים מעלה כי הם הפכו לגרסה חיוורת של מדד הבנקים, לאחר שחלקם של האג"ח הבנקאיות האמיר. תופעה זו חושפת את המשקיעים לסיכון של ענף אחד שמהווה כ־50% מהמדד ומחייבת את הבורסה להגן על המשקיעים שרצו לפזר סיכון אך מוצאים את עצמם כשמחצית מכספם מונחת בסל אחד.

השינוי שחל במשקל הענפים במדד הוותיק בסדרה - תל בונד־20 - ממחיש היטב את התופעה. במועד השקתו בשנת 2007 היה משקלם של הבנקים 28.9% מהמדד, ואילו היום חלקם האמיר ל־49.6%. מנגד, חברות התקשורת והאחזקה, שסר חנם בעיני המשקיעים, מהוות תמונת מראה לבנקים, כאשר משקלן בתל בונד־20 התכווץ משמעותית. בכמה סדרות אג"ח של חברות ההשקעה והאחזקה לא חל שינוי מהותי, והוא ירד מארבע לשלוש סדרות, אלא שמשקלן במדד תל בונד־20 התכווץ ב־60% והוא מהווה כיום רק 8.5%.

ענף התקשורת והמדיה ספג זעזוע חזק יותר והיום נכללות במדד רק שתי סדרות אג"ח לעומת חמש ערב השקתו. בהתאם, הענף שהיה שני בגודלו רק לבנקים, איבד כשני שלישים מכוחו ומשקלו כיום במדד נמוך מ־10%. שינוי הרכב מדד תל בונד־20 מייצר סיכון לא מבוטל שלעת עתה נסתר מן העין. משקיעים שרוכשים את המדד מבקשים לפזר את הסיכון על פני 20 סדרות שונות של אג"ח, אלא שבפועל, הם חשופים במידה רבה לענף אחד.

אין לאן לברוח

תל בונד־20 כולל את 20 איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד (בריבית קבועה), בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין כל האג"ח הצמודות שנכללות במאגר האג"ח, וחייבות לעמוד בתנאי סף שנקבעו על ידי הבורסה לניירות ערך, לרבות דירוג מינימלי -A של מעלות או A3 של מידרוג. לאור זאת, כמנהג האסקימוסים ששולחים את זקניהם אל מותם בשלג, כך גם אג"ח שדירוגן ירד נגרעות ממדדי התל בונד, ואת השורות ממלאות אג"ח חדשות, חזקות יותר ומדורגות יותר.

העלייה המתמשכת במשקלן של סדרות האג"ח החזקות יותר עלתה מדרגה בתחילת אוגוסט. למדדי התל בונד התווספו שלוש אג"ח חדשות של חברת החשמל שמדינת ישראל ערבה לפירעונן, עובדה שזיכתה אותן בדירוג המקסימלי האפשרי - AAA. למעשה, אג"ח ממשלתיות בתחפושת של אג"ח חברות התגנבו למדדים הקונצרניים, שמאבדים את הזיקה שלהם לשוק האג"ח הקונצרניות.

אולם, משקיעים שיבקשו להימלט מאימת הבנקים ע"י השקעה במדדי התל בונד האחרים, יתקשו לעשות זאת. גם תל בונד־40 מוטה באופן בולט לענף הבנקאות, כשמבין 40 סדרות שמרכיבות אותו, 19 שייכות לענף הבנקים (46.6%), בדומה למשקלן בתל בונד־20.

קריסתם של בנקים גדולים בארצות הברית ובאירופה, שהחלה עם משבר 2008 ונמשכת עד היום, צריכה גם היא להדליק נורה אדומה. דירוגים גבוהים של בנקים בעולם לא הפכו אותם לחסינים מפני הטלטלות בשווקים, וחלקם הגדול הסב למשקיע בהם נזקים כבדים. אמנם, צריך דמיון מפותח במיוחד כדי לחשוש שבנקים בישראל לא יעמדו בהתחייבויותיהם. אלא שכדאי להזכיר שעד לפני שנתיים, גם אג"ח של חברות התקשורת ובראשן מפעילות הסלולר נראו כ"קלף בטוח" עד שהמציאות הוכיחה אחרת.

כדי להבטיח פיזור נאות של הסדרות הנכללות במדדי התל בונד ולצמצם את הסיכון הענפי על הבורסה לעדכן את תנאי המדדים באופן שיגביל את המשקל המקסימלי של כל ענף, ובנוסף לשקול לחייב משקל מינימלי של הענפים החשובים בשוק כדי שיהיה להם ייצוג.

משקלה של אג"ח בודדת מוגבל במדדי התל בונד ל־10%, וזאת כדי לצמצם את החשיפה המקסימלית לסדרה בודדת. לפיכך, הגבלת משקל ענפית איננה בגדר "המצאת הגלגל" והיא מתבקשת כאמור נוכח משקלם החריג של הבנקים במדדים. הגבלת משקל ענפי אמנם לא מתקיימת במדדי המניות, אולם היא כורח המציאות כשמדובר בהגנה על המשקיעים במדד המורכב מאג"ח קונצרניות. כך יובטח שתל בונד־20 לא יאבד מהרלבנטיות שלו וימשיך להוות את "מדד הדגל" של האג"ח הקונצרניות.

כלי בפיתוח שוק ההון

מהבורסה נמסר כי "מדדי התל בונד הם מדדי שווי שוק ומטרתם להציג את ביצועי סדרות האג"ח שבעלות שווי שוק הגבוה ביותר, ללא מגבלת משקל לענף מסוים. שינויים במשקל הענפים, הן במדדי המניות והן במדדי האג"ח, מתרחשים תדיר. הבורסה רואה בהתאמת כללי המדדים ובהשקת מדדים חדשים כלי מרכזי בפיתוח שוק ההון ושכלולו ולומדת תדיר על צורכי השוק".

השורה התחתונה: הגבלת משקל ענפי היא כורח המציאות כשמדובר בהגנה על המשקיעים במדד תל בונד־20. כך גם יובטח שהוא ימשיך להוות את "מדד הדגל" של האג"ח הקונצרטיות.